בימים אלה נעשים ניסיונות לפרק התארגנויות של חקלאים, כמו באיחוד מועצות למיניהן, מתוך כוונה, כביכול טובה, לצמצם עלויות לחקלאים, או לגבות כספים באמצעות העלאת מחיר המים במקום מהתוצרת. אין לשכוח, הכספים תמיד יוצאים מאותו כיס של החקלאי, ומרוב התייעלות ייתכן שאף יצטרך לשלם יותר. לכן, יש כיום חשיבות לגוף חקלאי מייצג חזק, כהתאחדות חקלאי ישראל, [...]
למעלה מחמישים שנה עברו מאז הוקמה המדינה. לאלה שהקימוהו היה ברור שיסודותיה מושתתים במיוחד על החקלאות ועבודת האדמה, אך במהלך השנים מעמדה הולך ונשחק. העומדים בראשה לא הבינו או התכחשו לתפקידיה החיוניים של החקלאות בישראל, ובראש ובראשונה - אספקה שוטפת של תוצרת טרייה, פיזור האוכלוסייה ושמירת הקרקעות.| תעשייה ענפה פועלת סביב החקלאות: מפעלים לייצור אריזות, [...]
בשנים האחרונות, אנו עדים לכרסום שיטתי בתקציבים המופנים לחקלאות מטעם הממשלה ומשרד החקלאות. אם לא די בקשיים הרבים שאנו נתקלים בהם יום-יום כמגדלים, הרי שעכשיו נוחתת על ראשינו צרה נוספת בדמות החוק החדש של משרד החקלאות, בה ישנה פגיעה קשה במגדלי הירקות בנקודות הבאות: תחת מסווה של התייעלות, פוגעים באינטרסים של המגדלים וביכולתם לקבוע עבור עצמם [...]
בעידן של שוק חופשי ללא תכנון וחופש העיסוק, שבה ועולה השאלה כמה מגדלים יעסקו בעתיד הקרוב והרחוק בחקלאות ומי יעסוק בכך, האם זכות הקיום תהיה שמורה בעתיד רק לחקלאי הגדול? האם דרך זו אינה מובילה להחזקת החקלאות בידי מספר בעלי הון, כמו בתחומים אחרים? כמי שמלווה את בעיות הקיום של החקלאים, גם מהיבט של חקלאי וגם [...]
השוק הסיטוני הקיים בתל-אביב הינו הגדול ביותר בישראל, ולפיכך הפעלתו בדרך בלתי תקינה פוגעת בשיווק הסדיר של ירקות, פוגעת באיכות התוצרת, תוך הגדלת שיעורי הפחת, וכתוצאה מכך פוגעת קשות בפרנסתם של ירקני ישראל. קשיי נגישות לשוק בת"א מובילים לעתים תכופות יצרנים לספק את תוצרתם בדרכים חלופיות, אף כי הן מגדילות את פער התיווך, מייקרות את [...]
השוק הסיטוני הקיים בתל-אביב הינו הגדול ביותר בישראל, ולפיכך הפעלתו בדרך בלתי תקינה פוגעת בשיווק הסדיר של ירקות, פוגעת באיכות התוצרת, תוך הגדלת שיעורי הפחת, וכתוצאה מכך פוגעת קשות בפרנסתם של ירקני ישראל. קשיי נגישות לשוק בת"א מובילים לעתים תכופות יצרנים לספק את תוצרתם בדרכים חלופיות, אף כי הן מגדילות את פער התיווך, מייקרות את [...]
