ראיון עם מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות
איך עברה החקלאות הישראלית, וענף הירקות בפרט, את שלוש השנים מאז שבעה באוקטובר?
החקלאים חוו קשיים רבים בעקבות שבעה באוקטובר ובעקבות הלחימה הממושכת בשלוש השנים האחרונות. בסופו של דבר התייצבה החקלאות וסיפקה את ביטחון המזון ואת ההיקפים הנדרשים לאוכלוסייה בישראל, גם ללא יבוא. שלוש השנים האחרונות הוכיחו שסיסמת היבוא מיותרת ונכשלה, וכי צריך להפסיק לפמפם את הרעיון שזהו הפתרון ליוקר המחיה, כי זהו פתרון למילוי כיסיהם של בעלי הון בלבד. גם ללא יבוא היו בכל התקופה מחירים סבירים, ואף לעתים מתחת להוצאות הייצור.
הפתרון לחקלאות ולחיזוק ביטחון המזון הוא פיתוח השוק המקומי, הבטחת תמיכה ישירה לחקלאים, תמיכה בהכנסת דור המשך צעיר לחקלאות והקמת שוק סיטוני ראוי ומודרני, שייתן מענה לתחרות בריאה בשוק המקומי.
יש לציין שהחקלאות עברה בעיקר לחקלאים גדולים, עם היקף שטחים נרחב, שמייצר מקצוענות וביטחון בהספקה. במציאות של היום יקשה על החקלאים הקטנים לשרוד, אלא אם המדינה תשחרר תקציבים ייעודיים, שיתמכו בהיבטים שונים של הייצור החקלאי.
האם במהלך תקופה זאת, חל שיפור בתפקוד משרד החקלאות למען החקלאים?
בתקופתו של השר דיכטר, שינה משרד החקלאות את הגישה והיחס לחקלאים ולחקלאות לעומת תקופות קודמות, ויש בזאת תרומה רבה למוטיבציה החקלאית. כמו כן, עקב הגבלות מצד משרד האוצר, השר עשה ככל יכולתו בתחומים שאינם תלויים בהחלטות האוצר, כמו בנושאים של עובדים לחקלאות ומחירי המים, וגם שמר על המוסדות החקלאיים. עם זאת בתקופתו לא הוקם שוק סיטוני חדש, למרות חיוניותו לפער התיווך ולתחרות ראויה בשיווק התוצרת החקלאית, ולא הוקצו תקציבים להשקעות ולחקלאים חדשים. אך למרות המגבלות, בעבר הייתה החקלאות מאוימת על-ידי השרים עצמם, ואילו בשנים הללו, בקדנציה של ח"כ אבי דיכטר, זכינו לאהדה רבה ולאוזן קשבת.
למה אנחנו נכשלים שוב ושוב במאבק נגד פער התיווך?
אם משווים את המחיר שגובה החקלאי לעומת מחירי המכירה על המדף, אנחנו לא נכשלים במאבק נגד פער התיווך כי אנחנו בכלל לא חלק ממנו. הקטע של החקלאי זניח וללא השפעה על פער התיווך. המצב היה שונה אם היו יוצרים את התנאים לתחרות הוגנת ולא מעודדים ריכוזיות והעדר תחרות, באמצעות חיסול שווקים סיטוניים ובאמצעות הגדלת כוחם של רשתות השיווק, שקובעות עמלות גבוהות מאוד מעל העמלות של השוק הסיטוני. בנוסף לא ניתן למצוא מרפא לפער התיווך כאשר אותו גוף משמש סיטונאי, קמעונאי ויבואן תחת אותו כובע ולעתים גם מספק אפשרויות הטסה. לכן, בכל שרשרת השיווק המתנהלת כיום, כמעט שלא ניתן להילחם בפער התיווך וביוקר המחיה. גם אם נציג את המחיר של החקלאי מול מחיר המכירה, הפער לא יצטמצם כל עוד התוצרת עוברת שלושה מדורים של תיווך, בנוסף לעלות המשווק.
כפי שכבר ציינתי, אין הבטחה לתמיכות ישירות ולא לפינוי עודפים לצד מגמה של הורדת מכסים, ובמקביל לעלייה בתשומות הגידול. לכן הנתח שנשאר לחקלאי בקושי מספיק לו לקיום המשק, והחקלאים מחפשים כל דרך להגדיל את המשק כדי לשרוד. לפיכך, כפי שנראים הדברים, שינוי במצב זה הוא כרגע בגדר חלום.
אתה ידוע כמי שנאבק שנים להקמת שוק סיטוני חדש. מדוע זה לא קורה?
שוק סיטוני חייב לקום כפרויקט לאומי של המדינה, כפי שנהוג עד היום בכל מדינה מתוקנת. במצב בו מטרפדים יוזמות ראויות, משיקולים לא ברורים, בולמים את אחד הצעדים החיוניים לתחרות הוגנת, הן כלפי החקלאים והן כלפי הצרכן.
לאור המשבר באקלים העולמי, אתה רואה אפשרות למחסור בירקות בשנים הבאות?
בישראל רוב הגידולים נמצאים תחת חיפוי וכיסוי של רשתות וניילון, ולכן ההשפעה של משבר האקלים עליהם היא כיום קטנה. גם בשטחים הפתוחים, כמו בצל, מלון ואבטיח, לא נראה שמשבר אקלימי יגרום לסכנה של חוסר. בארץ יש אזורי גידול שונים, וכל אזור משווק בתקופה אחרת, מה שמביא לרצף גידולי ולרצף שיווקי ומונע כשלים דרמטיים בשיווק.
בנוסף, אחד הכלים החיוניים לביטחון החקלאי הוא קנט, הקרן לנזקי טבע בחקלאות, שהיא אחד הגופים החשובים לחקלאות לאור זה שאין תמיכות ישירות. מועצת הצמחים מבטחת את החקלאים הפעילים במסגרתה בחמישים אחוז עלויות הייצור, ואין גוף אחר שייקח עליו את הנושא של הביטוח החקלאי. כבר ראינו שמי שחשב שיוכל להיכנס לתחום זה ברח. מכאן החיוניות הרבה של המשך השתתפותה של המדינה בפרמיה ואף הגדלתה.
מה תחלואי החקלאות כיום?
תחלואי החקלאות הם בעיקר תחלואי המדינה בטיפול בחקלאות ישראל, לצד חוסר הבנה מתמשך בצורך להגן על החקלאות ולשמור על השוק המקומי עבור ביטחון מזון לאוכלוסייה בכל עת ובכל מצב.
מאפיין נוסף לתחלואי החקלאות הוא קריסת היצוא של תוצרת חקלאית מישראל, בגידולים כמו תבלינים, תפוחי אדמה, סלרי או גזר. היצוא הצטמצם עקב חרם בחו"ל על מוצרים מישראל ובשל בעיות ביטחוניות, שמונעות שיווק שוטף ליצוא.
ולסיכום?
לסיכום, נחכה לשר החקלאות הבא, וכנראה נצטרך להמשיך ולהילחם על אותם נושאים שנלחמנו עליהם שנים רבות. נקווה שימשיכו ויתרחבו הפעולות הטובות שביצע השר דיכטר, מתוך כוונה ורצון אמיתי לאפשר בכל עת חקלאות זמינה ואיכותית, הוגנת ומפרנסת את בעליה, שגם תמשיך להחזיק את כל הפריפריות שנפגעו במלחמה האחרונה ושילמו על כך בגוף ובנפש.




