זבובי תסיסה בתות שדה

 מרץ 2023

נטע מור ומוחמד אבו טועמה – שה"מ, משרד החקלאות

רקע

משפחת התסיסניתיים (Drosophilidae) מונה כ-4,000 מינים, שמהם מצויים בישראל כ-35. זבובים אלה לרוב אינם מתפתחים בפירות בריאים, אלא רק בפירות שנפגעו מגורם ראשוני – גורם ביוטי, כמו מזיק או מחלה, או גורם א-ביוטי, כמו פגיעה מכנית, ולכן לא נחשבו מזיקים. אחד הגידולים שנפגע מזבובי תסיסה בארץ הוא הענבים, אך גם בו הפגיעה, ככל הנראה, היא משנית ונגרמת כתוצאה מפיצוצים בפרי, שנוצרו מפגיעת קימחון או מעודפי מים. 

בחורף 2010 התלוננו מגדלי תות שדה וקניינים בארץ על ריקבון ו"נזילה" של תות שדה לאחר הקטיף, ולצד זאת, נצפו בשדה אוכלוסיות גבוהות של זבובים. עיקר הנגיעות נצפתה בזן אורלי, אך נראתה גם בזנים אחרים. תופעה זו חוזרת ונשנית מאז שנת 2010 ופוקדת מדי שנה מגוון זנים של תות שדה.

בקרב אוכלוסיות זבובים שנאספו משדות תות שדה והובאו להגדרה בשירותים להגנת הצומח ולביקורת, נמצאו בעבר שלושה סוגים ממשפחת זבובי התסיסה, כשאחד מהם זוהה כשייך לסוג תסיסנית (Drosophila). מביצים שהוטלו בפירות תות שדה, אשר נאספו מחלקות מסחריות פגועות, הגיחו בוגרים מהמין תסיסנית המחקר (Drosophila melanogaster) – מין נפוץ מאוד, הנחקר לעומק בתחום הגנטיקה. בשנת 2019 התגלה בארץ מין חדש ממשפחת התסיסניתיים: Drosophila suzukii, ובעברית: תסיסנית נקודת כנף. גילויה של תסיסנית זו האיר את המחקר באור חדש. המזיק התגלה לראשונה בפירות יער באזור גוש עציון והוגדר בשירותים להגנת הצומח. בהמשך נמצא הזבוב גם בחלקות אסנה בשעל שברמת הגולן וכן ביישוב מטע הסמוך לבית שמש. לאחרונה זוהתה התסיסנית גם בחלקות פטל ואסנה באזור השרון, שהוא האזור העיקרי לגידול תות שדה בארץ. תסיסנית נקודת כנף פלשה והתבססה בארה"ב ובאירופה משנת 2008. מין זה מהווה מזיק ראשוני קשה לפירות, ובעיקר לאלה שציפתם רכה, כמו פטל, אסנה, דובדבנים ותות שדה. נכון לכתיבת מידע זה, מדובר במין חדש שאינו מסב נזק לתות השדה.

הביולוגיה ומחזור החיים של זבובי התסיסה 

גודלם של הבוגרים של שני מיני זבובי התסיסה הוא כ-4-2 מ"מ; צבעם חום-צהוב, ועיניהם אדומות וזוהרות. חיי הבוגר אורכים כחודש. ההבדלים המורפולוגיים בין שני המינים ניכרים רק בבוגרים. לזכר של תסיסנית נקודת כנף יש סימן אופייני: כנף שקופה עם כתם שחור בשוליים הקדמיים והמרוחקים שלה, הניתן לאבחון אף באמצעות זכוכית מגדלת (תמונה 1).

תמונה ממס' 1: תסיסנית המחקר ותסיסנית נקודת כנף – השוואה בין זכרים בוגרים (צילום: איתן רכט)

לנקבת תסיסנית המחקר איבר הטלה מעט משונן, שאינו מסוגל לחדור לפרי בריא בעל ציפה עבה, אך עלול להסב נזק לפרי אשר לו ציפה דקה מאוד, כמו תות שדה. לנקבה של תסיסנית נקודת כנף איבר הטלה קשיח ומשונן (תמונה 2), המשמש כמסור לפציעה ראשונית של פרי, גם כאשר ציפת הפרי עבה.

תמונה מס' 2: תסיסנית המחקר ותסיסנית נקודת כנף – השוואה בין נקבות בוגרות (צילום: איתן רכט)

הנקבות של שני מיני זבובי התסיסה מטילות כמה מאות ביצים, כ-20-10 ביצים ליום. אורך הביצה כ-0.5 מ"מ. בתסיסנית המחקר הביצים מוטלות לרוב בתוך שקעים או סדקים בפירות בשלים. נקבת תסיסנית נקודת כנף תפצע פרי בשל שציפתו מושלמת ותטיל שם את ביציה. הסימן האופייני לביצים של זבובים ממשפחת התסיסניתיים הוא פתיליות ארוכות, היוצאות מהביצה ומסייעות לתהליך הנשימה (תמונה 3). שני המינים ניחנים בשתי פתיליות היוצאות מקצה הביצה. מהביצים בוקעות הרימות (שלוש דרגות), הנוברות בתוך הפירות. לא ניתן להבדיל בין שני המינים על פי הביצים או הרימות. לקראת סוף התפתחותן, יוצאות הרימות מהפרי, כדי להתגלם. לרוב תהליך ההתגלמות מתרחש על גבי הפרי, אך במקרים אחדים הוא עשוי להיעשות גם על הקרקע. לאחר כמה ימים, בהתאם לטמפרטורת הסביבה, מגיחים הבוגרים מן הגלמים.

מחזור החיים מביצה עד בוגר של תסיסנית המחקר נמשך מעל 50 יום ב-12 מ"צ; לעומת זאת, תסיסנית נקודת כנף מותאמת יותר לטמפרטורות ממוזגות של כ-15 מ"צ, ומחזור חייה נמשך 25-21 ימים. בטמפרטורות גבוהות של כ-25 מ"צ נע מחזור החיים בין 10-8 ימים בשני המינים.

אפיון הנזק בתות שדה

בתות שדה יש באופן טבעי סדקים על הפרי, הנגרמים כתוצאה מגורמים שונים. מרבית הביצים שנמצאו על פירות תות שדה, אשר נאספו בעבר מחלקות שונות, התגלו בתוך סדקים או בפצעים על גבי הפרי, אך גם בשקעים בפרי באזור ה"זרעים". בבדיקת פירות, שערכנו בעבר בשירותים להגנת הצומח ולביקורת, נמצא כי פירות סדוקים, הנושאים ביצים של תסיסנית המחקר, נרקבו, ורקמתם התמוטטה עד כדי "נזילת" הפרי. בהסתכלות על אזור הריקבון נמצאו רימות פעילות וחיות. לעומת זאת, פירות סדוקים, שלא היו בהם ביצים, לא נרקבו

תמונה מס' 3: ביצים של זבובי תסיסה שהוטלו בסדר בפרי

נראה כי הסדקים בפרי מנדפים חומרי ריח, המושכים את הזבובים להטלה, והרימות הן הגורמות לריקבון. כאשר הונחו ביצים על פירות ללא סדקים במעבדה, נרקב חלק מהפירות ונמצאו בתוכם רימות הזבוב. כל הפירות שנרקבו כתוצאה מפגיעת הזבוב, כוסו גם בפטריית הריזופוס. בדיקה ראשונית זו העלתה את האפשרות שזבובי תסיסה, שנחשבו תמיד מזיקים משניים בתות שדה, עלולים בתנאים מסוימים להוות מזיקים ראשוניים. תמונה זו עלולה להתעצם עם הופעתה של תסיסנית נקודת כנף בארץ, המוכרת בעולם כמזיק ראשוני בפרי בשל. כאמור, נכון לכתיבת מידע זה, לא נמצא נזק משמעותי חריג בתות שדה כתוצאה מתסיסנית נקודת כנף.

מניעה והדברה

זבובי תסיסה – כשמם כן הם, נמשכים לתסיסה, ולכן עיקר המלחמה בזבובים אלה היא מניעת התנאים להתבססותם בחלקות ובסביבתן.

להלן אמצעים אגרוטכניים וכימיים למניעה או להפחתה של אוכלוסיות זבובי תסיסה ונזקם בתות שדה.

1. בשלב הראשון מומלץ לנטר את הזבוב ואת הנזק בפירות הזנים השונים. ייתכן שזנים בעלי מתיקות או ארומה מיוחדת מועדפים על הזבוב, וכך נאתרם. מלכודות הניטור המסחריות, המוכרות כיום לניטור זבוב זה, הן מלכודות שהנוזל שבתוכן מורכב משילוב של יין וחומץ תפוחים או שמרים וסוכר עם נוזל. חשוב לציין שהניטור באמצעותן מתאים רק למשיכת הזבוב ברדיוס של מטרים אחדים. הניטור היעיל ביותר, אך הדורש השקעה מרובה, הוא ניטור פירות, כלומר גידול של הרימות וזיהוי הבוגרים. 
2. יש לנהל את משטר ההשקיה כך שיימנעו באופן המוקפד ביותר עודפי מים, העלולים ליצור סדקים בפרי לקראת הבשלתו.
3. יש לשפר את מוצקות הפרי על-ידי דישון אשלגני וסידני מתאים, בהסתמך על בדיקות קרקע ומים (האשלגן והסידן משפרים את מוצקות הפרי, ובכך מפחיתים את הסיכוי להיווצרות סדקים). בנוסף, יש להימנע משימוש במווסתי צמיחה (הורמונים), העלולים לגרום להתרככות הפרי ולמשיכת הזבוב להטלה עליו. חשוב לדעת כי השימוש בהורמונים בתות שדה אינו מורשה ואינו מומלץ.
4. יש לכוון את הקטיף לשלבי הבשלה מוקדמים יותר, כדי להפחית את משיכת הזבוב לפירות הבשלים. קטיף בשלב מוקדם של ההבשלה יפחית את הסיכוי לכך שהזבוב יפגע בפרי.
5. יש להימנע מהשארת פירות שהבשילו או נרקבו בחלקה ובשבילים. יש לאסוף את הפירות לדליים ולקבור אותם, כדי שלא ישמשו מוקדי משיכה והטלה לזבובים. גם הפירות הפגועים, הנאספים במהלך המיון והאריזה, יפונו וייטמנו בקרקע. מומלץ לרסס בתכשירים, המיועדים לקטילת הזבוב, ערמות של פירות חשופים המיועדים להשמדה עד לקבירתן. 
6. בתות שדה, הגדל בתוך מבנים, תמנע סגירתם ברשת 30 מש את חדירת הזבובים למבנה.
7. הדברה: התכשירים, המורשים לשימוש בתות שדה ושעשויים לקטול בוגרים של זבובי תסיסה, הם טרייסר אולטרה, איפון ורופאסט, המתאימים לשימוש עד 3 ימים מהקטיף. 

מבוסס על דפון שנכתב בשיתוף ליאת גדרון-הינמן, עובדת לשעבר בשירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות.

כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד.