הארטישוק הוא צמח עונתי רב-שנתי, שגדל בעיקר בארצות הים התיכון. כבר מהגדרה זאת מבינים חלק מהבעייתיות. כיוון שישראל היא מדינה של מהגרים, ורק רבע מהאוכלוסייה הגיע מארצות שסביב הים התיכון, קהל היעד העיקרי של "קוץ" מוזר זה הוא מי שמכירים ומוקירים את הארטישוק ואת סגולותיו התזונתיות והבריאותיות מארצות המוצא. עד היום אלה הם הצרכנים העיקריים שלו, וקהל אוהד חדש מתווסף רק לאט לאט.
עונת הארטישוק קצרה. הוא מתחיל להניב רק בסוף חודש נובמבר, עם כמויות קטנות ומחיר גבוה עד אמצע מרץ, ובראשית מאי כבר עבר זמנו, והעונה הסתיימה. לכן, הניסיון להרחיב את מעגל הצרכנים אינו פשוט לנוכח הזמן הקצר של השיווק. אי אפשר לבצע פעולות שיווקיות בזמן שהכמויות קטנות והמחיר גבוה, ועד שמגיעה עונה חדשה, כבר צריך להתחיל את הכול כמעט מאפס. בנוסף, למעט הצורה השלמה של הארטישוק, החלוטה במים עם מלח ולימון, בכל שאר המאכלים יש צורך בעבודה רבה וקשה של קילוף וחליצת הלבבות של ירק זה. אמנם קיימת חלופה בדמות לבבות ארטישוק במדף הקפואים, שמגיעים על פי רוב ממצרים, אך הטעם לא דומה, אף כי זו חלופה מפתה וקלה מאוד לשימוש.
לפיכך, חשוב גם בעונה הקצרה להתרכז בניסיון ללמד את הציבור הרחב לאמץ את המנהג המקסים והמשפחתי של יוצאי צפון אפריקה ולאכול את הארטישוק כקינוח בסיומה של סעודת השבת, כי זה גם מאוד בריא וגם מוסיף לאווירה המשפחתית.
נועם יעקובא, ניר בנים
