ביטחון מזון לעם ישראל

שנים על גבי שנים החקלאים שבים ומדגישים את אחד מתפקידיהם החשובים, ביטחון המזון הטרי כל השנה, בכל מצב, במבחר רחב ובאיכות גבוהה. והנה שני אירועים שבים ומוכיחים שזאת אינה סיסמה. המאורעות הקשים בעזה מוכיחים עד כמה הרוח החקלאית והרצון הנחרץ לעסוק בעבודת האדמה מוצאים בגבולות חקלאים נחושים, שדבר אינו מרתיע אותם מעיסוקם. במקביל, החזרת השגריר הישראלי מטורקיה, מדינה שמהווה יעד עיקרי ליבוא תוצרת חקלאית מחו"ל לישראל, מראה מה קורה כשסומכים על תוצרת ממדינה עוינת ובמצב ביטחוני רגיש.

גם משרד האוצר וגם משרד החקלאות חייבים להבין שבסופו של דבר החקלאים הישראליים הם הביטחון של הציבור בישראל למזון טרי בימי שלום וחירום כאחד, ואין להסתמך על אף גורם זר, אסור להישען על קנה רצוץ ועל שונאי ישראל. פתיחת היבוא מעת לעת, בדרך כלל בכיסוי של מחסור בחגים או עלייה זמנית קלה במחירים, נעשית תחת הסיסמה של מאבק ביוקר המחיה, וכבר הוכח שאותו יבוא טוב רק לכיסם של כמה יבואנים בעלי עניין ואינו מפחית מחירים כהוא זה עבור כיסו של הציבור.

עוד זכורות לנו הכוונות להביא מים במכליות מטורקיה, ותארו לעצמכם שהיינו סומכים עליהם ולא על עצמנו.

לכן, החלטת ראש הממשלה ושר החקלאות להקפיא יבוא של ירקות מטורקיה היא נכונה דיפלומטית, אך לא פחות מכך נכונה כלכלית ומוסרית כלפי החקלאים והציבור בישראל. צריך לשמור את המדפים בישראל לחקלאי ישראל ולתושביה. שמירת המדפים לחקלאים בישראל תאפשר להם להמשיך ולהתקיים מעבודתם בגבולות ובכל רחבי הארץ ולהמשיך לספק את תוצרם המעולה כל השנה.

נקווה שהלקח הזה לא יישכח במהרה ושלא יחזרו לסורם כאילו דבר לא קרה, כי הזיכרון אצל מקבלי ההחלטות לעתים קצר, והלחצים של בעלי העניין יימשכו.

אני קורא לתמוך ולסבסד את החקלאים, לאהוב אותם ולחזק את ידיהם. תרומתם גדולה מאוד לכלכלה ולבריאות, לשמירה על האדמות ועל הגבולות, כמו שראינו לאחרונה בעוטף עזה, בצפון הארץ ובכל האזורים המועדים לפורענות מעת לעת.

גם כאשר שכנינו שורפים את החיטה, אנחנו נמשיך להיות נחושים לשמור על ארצנו, כי אין לנו אחרת.

מאיר יפרח

מזכיר ארגון מגדלי ירקות