אפרים שלום ז"ל
2017-1934

אפרים שלום הלך לעולמו ביום חמישי, 17.8.17.
אפרים  נולד בעירק וגדל באירן. עלה לארץ בשנת 1950 והתיישב במושב בית עזרא, שם התגורר עד יומו האחרון.
בתום שירות צבאי בנח"ל, התמסר למושב והתקדם במסגרותיו.

במקביל לפעילותו הציבורית, עבד בתעשייה בדרום הארץ והיה מרכז מפעל אזורי לאספקה ומנהל ארגון קניות של מושבי הדרום והמפעלים האזוריים. פרש מעבודה זו עם היבחרו למזכיר תנועת המושבים, תפקיד אותו מילא בשנים 1984-1977. ב-1984 נבחר לחבר-כנסת בכנסת ה-11 מטעם המערך בשנים 1988-1984. בתקופת כהונתו היה חבר בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה.
בשנים 1999-1989 מילא את תפקיד מנכ"ל מועצת הירקות, בנוסף להיותו דירקטור בחברת אגרקסקו ובחברת ק.א.ל. עם פרישתו ממועצת הירקות נמשך הקשר השוטף עם הענף והעוסקים בו, ואפרים שימש חבר במועצת ארגון מגדלי ירקות ובהמשך כחבר ועדת הביקורת של הארגון.

פעילותו העשירה בתחום החקלאות וההתיישבות, ובמיוחד תרומתו הניכרת למען מגדלי הירקות בתקופת היותו מנכ"ל מועצת הירקות, קידמה והזניקה את ענף הירקות להישגים רבים.
בוועידה ה-13 של הארגון קיבל אפרים את אות יקיר ארגון מגדלי ירקות.

אלה  דברי הפרידה שכתב אפרים שלום בדצמבר 1999, כשפרש מתפקיד מנכ"ל מועצת הירקות.

אני מסיים את תפקידי במועצה לאחר 11 שנים של פעילות.

אני יכול לסכם בסיפוק ובהרגשה טובה שהעמל הרב, שהושקע הן במועצה והן בקרב המגדלים, נתן את אותותיו בתחומים רבים מאוד, כמו בהשקעות במחקר ופיתוח, בהגדלת היצוא, בהגדלת הצריכה בשוק המקומי בהגדלת מוצרים בתעשייה, במתן שירותים מגוונים לחקלאים ובכל העזרה הנדרשת לחקלאי כדי שיועמדו לרשותו הכלים המתאימים על-מנת שיוכל לקבל החלטות נכונות.
אני נפרד מכל שותפיי לדרך, נפרד מכל אחד מכם ומאחל לכם המשך הצלחה ותנופה לענף הירקות, ובוודאי עוד ניפגש רבות גם בהמשך

מתוך דברים שכתב מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, לאפרים שלום בסיום כהונתו:
"אפרים ניהל את המועצה בימים לא קלים לענף, אבל הצליח לנתב אותה לחוף מבטחים. שינויים גדולים עבר הענף בתקופתו, ואת כולם הוביל אפרים בתבונה, כאשר המועצה יצאה מהם אף מחוזקת יותר. ביטול המכסות, הסכמים עם האוטונומיה, עם ירדן ןהסכמי גאט"ט, הרחבת היצוא, חיזוק ההדרכה, פינוי עודפים מושכל, הוצאת גידולים מהסדר הירקות, הלוואות להשקעות, צמצום מנגנון המועצה, בניית מודל לפרויקטים חדשים ביצוא ועוד. בשינויים אלה וברבים אחרים הנהיג אפרים שלום את המערכת בשיתוף פעולה מלא עם ארגון המגדלים, אף פעם לא מלמעלה, תמיד בגובה העיניים, עם דלת פתוחה לכל אחד, עם מלה טובה גם כשנאלץ לסרב, תוך יצירת קשר ישיר, חם ובלתי אמצעי עם כל מגדל בשטח.

לזכרו של אפרים שלום ז"ל

ביום ראשון החלפתי עם אפרים חיבוק בהלוויית רעייתו של מאיר יפרח, וביום חמישי ליווינו אותו למנוחת עולם.
אפרים איש יוצא דופן עם היסטוריה מרתקת, שהחל מאפס והגיע לפסגות בשירות הציבורי, וזאת ללא כל רקע אקדמי והשכלה גבוהה. הוא היה איש חכם, שידע ללמוד את תורת החיים על בוריה ולהשתמש בניסיונו העשיר ובחושיו הבריאים בכל תפקיד ששירת בו. את דרכו הציבורית החל כמרכז המשק של מושב בית עזרא, המשיך כמנהל הקניות של משקי הדרום ומשם  הגיע לתנועת המושבים כמזכיר התנועה. שם גם ערכנו הכרות ראשונה, כשהוא הגן על זכויות המושבים במאבקים על מכסות בירקות, כשאני כנציג הקיבוצים מגן על זכויותיהם. ומתי אתה לומד להכיר בן אדם, כשאתה  בניגוד עניינים אתו ורואה כיצד הוא מתמודד מולך. גיליתי שלפני איש מלא חוכמת חיים, שיודע מתי להתעקש ומתי לוותר, שקורא נתונים כלכליים כאילו עשה דוקטורט בכלכלה. הוא פשוט הדהים אותו בכושר הניתוח ובקריאת המפה, בעיקר כשידעתי מה הרקע שלו. מתפקיד זה הגיע לכנסת, וגם שם הרשים את כולם בפשטות הליכותיו, בידע הכלכלי, בבקיאות במספרים וביכולת הניתוח שלו, שהביאה אותו לכך שייבחר ליו"ר ועדת הכספים, הוועדה הכי נחשבת בכנסת. אפרים נבחר לכל תפקיד בזכות מה שהוא ולא בזכות מניפולציות פוליטיות.

השלב הבא היה מינויו למנכ"ל  מועצת הירקות, ושוב הצטלבו דרכינו. התקופה בה כיהן בתפקיד  המנכ"ל התאפיינה במאבקים עם הממשלה. הייתה זו תקופה של תנופה עצומה ביצוא, פיתוח בערבה ובבקעת הירדן, משברים שהם חלק בלתי נפרד מהחקלאות, מאבקים בין סקטורים, שינויים במפה הפוליטית, שהביאו עמם לחצים שונים וכבדים על המועצה. בקיצור, זו הייתה ספינה שהיה צריך לעת לנווט אותה בתוך ים סוער עם נוסעים לא כל כך ממושמעים, ואפרים בחכמתו כי רבה הצליח להביא אותה לחוף מבטחים מבלי שתטבע.
בפן האישי למדתי, שבתוך כל העומס והלחץ היומיומי, הוא מצא זמן לתמוך וללוות את רעייתו, שלא הייתה בקו הבריאות תקופה מאוד ארוכה, ואף לקיים לול במשק. הערצתי אותו על היכולת להתמודד עם כל אלה.

בשנים האחרונות אפרים צמצם מאוד את פעילותו הציבורית, אבל לא זנח אותה לחלוטין. הסתלקותו הפתאומית הכתה בהלם את כל מכריו ומוקיריו, ושמורה לו פינת כבוד בחקלאות הישראלית ובעיקר בענף הירקות.

היה איש ואינני עוד.  יהי זכרו ברוך.

יענקלה כהן,  נחל עוז

אפרים שלום ז"ל, איש יקר

אפרים שלום, שיהיה זכרו ברוך, איש יקר.

אפרים מילא תפקידים חיוניים במערכת החקלאית וידוע כבעל מעשים והישגים רבים בתפקידיו השונים, והכול בשיטת אפרים, בשקט ובנועם.

לאפרים היסטוריה של מעשים חיוניים בהתיישבות, מתפקיד של מזכיר המושב, ניהול מכון תערובת והספקת מזון לבע"ח ועד לתפקיד מנהל ארגון קניות דרום והמראה לתפקיד פוליטי כמזכ"ל תנועת המושבים. משם הייתה הדרך סלולה להיות חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

עם סיום הקדנציה בכנסת, אפרים נבחר לתפקיד מנכ׳ל מועצת הירקות. אפרים דאג לבנות ולארגן את המועצה לפי תחומים, לפי התמחויות ולפי הצרכים, בנה והקים את אגף התעשייה, התכנון והכלכלה והמנהל. אפרים הצטיין בחשיבה מקצועית והתאפיין כבעל ראייה ארוכת טווח. בזכות חשיבה זו הגיעו הפיתוח וההמראה של ענף הירקות, שגדל להיות הענף המוביל בענפי הצומח, הן בהיקפים והן בתמורות.

בתקופת כהונתו של אפרים כמנכ"ל המועצה, זכה ענף הירקות להישגים רבים, שכללו הרחבת היקפי הגידול בבתי צמיחה ובתי רשת, המלווה בהתפתחות טכנולוגית וחדשנות רבה. הוגדלו היקפי הירקות המשווקים ליצוא, חלו שיפורים באיכות התוצרת, הופעלה תמיכה מערכתית במגדלי הירקות בכל חלקי הארץ, מושבים, קיבוצים וכפרים ערביים כאחד. כולם בניו של אפרים, וכך הוא פעל ללא הבדלים ביניהם. התמיכה והעזרה ניתנו כשצריך, במידה ובמינון הנדרש.

ברצוני לציין מקרה מני רבים על החשיבה הנכונה של אפרים. ביישובי בית שאן, בעיקר ירדנה ובית יוסף, הרבו לגדל עגבניות במנהרות נמוכות בשתילות האביב, שהגיעו לניבה במאי וביוני, ולצערם של המגדלים בתקופה זו היו המחירים תמיד נמוכים. המפלט שלהם הייתה המועצה והעומד בראשה, תוך כמובן פינוי עודפים ותמיכה בכל טונה מופנית. אפרים החליט לשים קץ למהלך מתמשך זה וחשב שאם נתחיל בהקמת בתי צמיחה ועם הפנים ליצוא, זה יהיה הפתרון. ואכן, לאחר התייעצות מקצועית נתקבלה החלטה להתחיל במהלך של עידוד הקמת בתי צמיחה לעגבניות ותבלינים באזור, שכיום מסתכמים במאות רבות של דונמים, ניתן לראות במהלך זה את המעבר מפנוי עודפים לייצור ושיווק ליצוא ובהצלחה. זו רק דוגמא אחת של קבלת החלטה אסטרטגית, כי הדוגמאות הן רבות ופרושות בכל האזורים ובכל הגידולים.

עבדתי עם אפרים רבות כממ״ר עגבניות וכמנהל אגף הירקות. הייתה בינינו מערכת יחסים של אהדה והערכה הדדיים. לאפרים היה אמון רב בבעלי המקצוע, הוא לא חשד ולא חשב אחרת, קיבל את דעתם, ובהתאם לכך הוא פעל בעת קבלת ההחלטות.
אפרים היה חסיד של מערכת ההדרכה. תמך ומימן הוצאות רבות לטובת המדריכים, העריך את פועלם, ובהתאם לכך הוא נהג. בתקופת כהונתו של אפרים הוקמה מערכת ההדרכה הגושית במימון מלא של מועצת הירקות, במטרה למצוא כיסוי למחסור בהדרכה מטעם שה"מ של משרד החקלאות וגם כדי לרכז מאמץ הדרכתי בפרויקטים חדשים, כגון פרויקט גידול עגבניות בבתי צמיחה ליצוא, וכך הלאה בתבלינים ובהמשך בפלפל, בתות שדה ובגידולים אחרים.

גם סעיף המו"פ לא נעלם מעיניו של אפרים בתקציב המועצה. אפרים הבין את הצורך במו"פים ודאג להקצות תקציב הולם לביצוע מחקרים וניסויי שדה יישומיים בכל גידולי הירקות, כדי לתת מענה לצרכים ולבעיות המתעוררות בשלבי הגידול השונים.

לאפרים הייתה ראייה כלכלית טהורה. הוא ידע מה ולאן לכוון את הפיתוח והתמיכה, איפה להשקיע מאמץ ואיפה להילחם למען ההצלחה.
אפרים הרבה לסייר בשטחי הגידול, נפגש עם מגדלים ונציגיהם, קיים דיונים מקצועיים ומנהלתיים וזכה להכרה כאדם וכסמכות. דעתו נתקבלה בנחת ובאהדה.

במותו של אפרים הותיר חלל רב של אישיות, אנושיות, חברות ויחסי אדם מעולים. מעשיו הרבים ייזכרו לדורות רבים. שיהיה זכרו ברוך.
עומר זידאן