15.7.2007
יואל מסיקה, מדריך הגנת הצומח, שה"מ – מחוז הנגב
וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה (TSWV) נתגלה בארץ לראשונה לפני כ-10 שנים, אך במהלך השנים האחרונות היקפי השטחים הנגועים בווירוס מצויים בעלייה מתמדת. בשטחים נגועים הנזק לגידול הוא משמעותי מאוד ומגיע עד כדי עקירת הגידול ואובדן מוחלט של היבול. למעשה, מחלה זאת מהווה כיום את האיום המשמעותי ביותר על מגדלי הפלפל בארץ.
וירוס זה תוקף שורה ארוכה של צמחים, ביניהם פרחים שונים. בירקות הוא גורם לנזקים כבדים בעגבניות ובפלפל. תסמיני המחלה כוללים כתמים טבעתיים על גבי העלים והפירות, הפוסלים אותם לשיווק וגם גורמים לעצירת צימוח של הצמח ולנבילות צמחים.
העברת הווירוס נעשית באמצעות תריפס הפרחים המערבי (Frankiniella occidentalis), שהוא הווקטור הראשי (הגורם המעביר את הווירוס) והיעיל של הווירוס. בדרך כלל, פגיעה נרחבת של TSWV הופיעה בחלקות פלפל במהלך האביב, תקופה בה קיימות אוכלוסיות גבוהות של תריפסים. אולם, בעונת הגידול הנוכחית התגלו במספר בתי גידול של פלפל, באזור הערבה התיכונה ובבשור, נגיעות בשטחי פלפל שנשתלו בקיץ המאוחר ובסתיו. עובדה זו, בתזמון עם הופעת אוכלוסיית תריפס הקיקיון (Scirtothrips dorsalis), שהוא מזיק חדש המופיע מוקדם בעונה, עלולה להוביל לאפשרות של מפגש בין וקטור חדש לבין גזע חדש של TSWV המותאם אליו. ההופעה המוקדמת של תריפס הקיקיון והשתלבותו עם אוכלוסיות תריפס הפרחים המערבי, המופיעות מאוחר יותר, יוצרת מצב חדש, המגדיל את הסיכויים ליצירת מגפה משמעותית של TSWV. יתירה מכך, בחלק מהשטחים הנגועים הופיעו, בנוסף לסימני הווירוס הרגילים, גם סימני נבילה חריפים המביאים להתמוטטות מלאה של הצמח, תופעה שלא נצפתה בעבר. מופע כזה עלול להצביע על הופעה של גזע אלים במיוחד, וירוס הנבילה של העגבנייה.
איך מתמודדים
אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם נזקי וירוס זה היא באמצעות הדברת הווקטור בתכשירי הדברה, כדי למנוע את הדבקת הצמחים בווירוס. אחת מהסיבות לכך שהשנה נהנו מגדלי הפלפל הישראליים ממחירים גבוהים ביצוא היא העובדה שבפלפל מספרד, שגם הוא מותקף באופן חמור על-ידי וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה, נמצאו שאריות של תכשיר הדברה מקבוצת הזרחנים האורגניים, בשם מתיל איזו-פנופוס, המשמש להדברת התריפסים.
ליישום תכשירי הדברה על גבי הגידול יש מגבלה גדולה, והיא שמרבית הרשתות באירופה, שהן קהל היעד של התוצרת, אוסרות נוכחות של שאריות תכשירי הדברה על הפרי (כמו במקרה הפלפל הספרדי). למעשה, הרשתות המרכזיות באירופה הוציאו את תכשירי ההדברה מקבוצת הזרחנים האורגניים והקרבמטים, שהיו מרכיב מרכזי בהדברת התריפסים.
עם מה נשארנו? לא עם הרבה. לצערי, עיקר ההדברה מבוסס על טרייסר, שהוא תכשיר יעיל מאוד, אך שימוש בו בתדירות רבה יפגע ביעילותו (גם החברה מתירה עד שני טיפולים בעונה), ועל פיריטרואידים למיניהם (טלסטאר ורופסט), אולם ימי ההמתנה שלהם ארוכים, ולמעשה הם אינם מותרים לשימוש בתקופת הקטיף. כמו-כן ניתן ליישם תכשירי אבמקטין למיניהם, שהם בעלי יעילות הדברה מאוד בינונית בהדברת התריפסים.
זנים עמידים
הפתרון האופטימלי להתמודדות עם נזקי הווירוס הוא שימוש בזנים עמידים. חברות הזרעים השקיעו מאמץ רב כדי לפתח זנים בעלי עמידות לווירוס זה. אכן, בשנים האחרונות נכנסו הרבה מאוד זנים בעלי עמידות לווירוס הנבילה של העגבנייה, והביקוש מצד המגדלים לזנים עמידים הוא תנאי ראשון במעלה בפלפל הנשתל במועדי שתילה אביביים, בהם יש חשיפה לאוכלוסיות גבוהות של התריפס (מרץ-אפריל). גם במועדי שתילה נוספים יש עלייה מתמדת בביקוש לזנים עמידים לווירוס.
השנה מתבצע מבחן זנים בהיקף נרחב, בו נבחנים בחוות הבשור למעלה מ-35 זני פלפל בעלי עמידות לווירוס הנבילה של העגבנייה. בניסוי זה נבחנת רמת העמידות של הזנים לגזעים שונים של הווירוס, בנוסף לתכונותיו ההורטיקולטוריות של הזן. מידע חשוב זה אמור לשרת את המגדלים בארץ בבחירת הזן המתאים ביותר לשתילה. תוצאות המבחן יתפרסמו בתום הניסוי.
פעולות לשבירת העמידות ולצמצום האוכלוסיות
זמן קצר לאחר החדרתם לשוק של הזנים העמידים, התקבלו דיווחים מספרד, מאיטליה ומאוסטרליה על הופעת גזעים של TSWV השוברים את העמידות. גם בארץ מצאו לאחרונה ד"ר חזי אנטיגנוס ופרופ' עבד גרא ממנהל המחקר החקלאי מספר תבדידים של וירוס, שאותרו מאזורים שונים בארץ, השוברים את העמידות לווירוס.
כדי לא להגיע למצב בו העמידות של זני הפלפל לווירוס תישבר, חייבים המגדלים לבצע מספר פעולות נוספות, אשר יקטינו את הסיכוי לשבירת העמידות, שכן ככל שאוכלוסיית המזיק הבאה במגע עם הצמח העמיד היא קטנה יותר, כך נמוך יותר הסיכוי שגזע עמיד של הווירוס יופיע ויתבסס בחלקה.
במסגרת זו, יש להימנע מגידול של זנים עמידים ורגישים באותו המבנה ולהקפיד על ניטור קפדני של המחלה ועל השמדת הצמחים הנגועים, בעיקר בזנים העמידים, עליהם עשויה להתפתח אוכלוסיית וירוס שוברת עמידות.
צמצום אוכלוסיות התריפסים בבית הגידול הוא תנאי הכרחי להקטנת ממדי המגפה.
ניתן להשיג הקטנה משמעותית של חדירת תריפסים ומזיקים נוספים לבית הגידול על-ידי חיפוי גגות המבנים ביריעות בולעות UV ועל-ידי שימוש ברשתות מש (50-40), בעלות כושר בליעה בתחום ה-UV. ככל שהרשת צפופה יותר כך חדירת המזיק קטנה יותר, אך עומס החום במבנה והלחות היחסית גבוהים יותר. העיקרון של התוסף האופטי ברשתות וביריעות הגג הוא די דומה, והוא דחייה ו/או בלבול המזיק כאשר הוא בא במגע עם הרשת, לפני שהוא חודר אל תוך המבנה, וכתוצאה מכך מושגת הפחתה משמעותית של המזיק על גבי הגידול.
פעולה נוספת, שיכולה להפחית את אוכלוסיית המזיק, היא השמדת העשבים הרעים עליהם מתבססים אוכלוסיות גבוהות של תריפסים בקרבת המבנים. דוגמה בולטת לכך היא שדות חרציות הבר, הפורחות בנגב בעונת האביב, ועליהן מתבססים מיליארדי תריפסים, אשר עוברים אל הגידולים החקלאיים כאשר החרציות מתייבשות.
דרך נוספת לצמצום אילוח הצמחים בתריפסים, המיושמת בהצלחה במספר מקומות, היא ריסוס הרשת בתכשירי הדברה המקובלים כנגד תריפסים. שיטה זו יעילה במבנים המכוסים ברשתות 50-40 מש, שכן אלו רשתות בהן מתקיים תהליך של "התיישבות" התריפס על גבי הרשת לפני החדירה אל תוך המבנה.
כדי שפעולה זו תהיה יעילה, חשוב לשמור על מספר כללים:
1. היישום יתבצע מתוך המבנה כלפי חוץ, כדי למנוע רחף אל תוך הגידול וגם כדי להרחיק את המזיק מחוץ למבנה ולא לדחוק אותו פנימה (אם הריסוס נעשה מבחוץ פנימה);
2. תדירות הריסוס צריכה להיות 3-1 פעמים בשבוע, משום שתכשירי ההדברה המקובלים כנגד תריפסים אינם נשמרים על גבי הרשת בדומה לצמחים, והם מתפרקים די מהר אחרי היישום שלהם;
3. היישום צריך להיעשות בשעות הבוקר, שעות בהן מתיישבים התריפסים על גבי הרשת.
קו הגנה כמעט אחרון (לפני השימוש בתכשירי הדברה), הנעשה על גבי הגידול, הוא שימוש באויבים טבעיים המדבירים את המזיק. השימוש באויבים טבעיים בפלפל בארץ מיושם בהיקפים של אלפי דונמים בערבה ובנגב המערבי, בהצלחה רבה. כנגד התריפסים משתמשים בשני אויבים טבעיים:
1. האויב הטבעי המרכזי הוא האוריוס, שהוא סוג של פשפש הטורף את התריפס בעיקר על גבי הפרחים. מיישמים את האוריוסים עם תחילת גל הפריחה של הפלפל (בערך חודש לאחר השתילה).
2. אויב טבעי נוסף, שנכנס בשנה האחרונה לשטחי הפלפל, בהם מיושמת הדברה ביולוגית, הוא אקרית טורפת בשם "סבירסקי". אקרית זאת יושבת על גבי העלים וטורפת בעיקר דרגות צעירות של תריפסים.
הצלחתה של ההדברה הביולוגית של התריפס תלויה בעיקר בהתבססות האויב הטבעי על גבי הגידול לפני שאוכלוסיות גבוהות של המזיק פולשות אל החלקה. על כן, כל הפעולות שהוזכרו לעיל, במיוחד בחודש הראשון של הגידול, כאשר האויב הטבעי עדיין אינו מבוסס, הן בעלות חשיבות רבה במניעת הידבקות הצמחים בווירוס.
מגבלה נוספת של ההדברה הביולוגית היא שהאויבים הטבעיים, אשר מדבירים ביעילות רבה את תריפס הפרחים המערבי, אינם מהווים פתרון מספק להדברת תריפס הקיקיון.
לסיכום
וירוס כתמי הנבילה של העגבנייה עלול להוות בעיה חמורה למגדלי הפלפל בארץ, בדומה לבעיות שהוא גורם למגדלים הספרדיים, במידה שלא נשכיל לטפל בו בצורה חכמה, דהיינו שילוב של מספר אמצעים שהוזכרו במאמר זה, תוך המשך פיתוח אמצעים נוספים ושיפור האמצעים הקיימים. זו מהות התפיסה של ההדברה המשולבת בפלפל. מגדלי פלפל, המעונינים להמשיך לשווק את תוצרתם לחו"ל, תוך שמירה על הגידול, יצטרכו להרחיב את היישום של ממשק ההדברה הביולוגית, כשהיא משולבת הן במרכיבי הממשק והן בהיקפים שלו.
