לאחרונה אנו עדים להופעה של נגיעות מווירוס זה בגידול עגבניות, הן בשטח פתוח והן בבתי צמיחה. זהו וירוס הרסני, שמועבר בעיקר על-ידי התריפס הקליפורני.

חייבים להיות ערניים ולטפל במידת הצורך, כדי למנוע נזקים כלכליים כבדים.

תאור התריפס – המזיק

הבוגר – גופו צר ואורכו עד 1.2 מ"מ. צבעי התריפס הבוגר משתנים לפי עונות השנה: כהה בחורף ובהיר יותר בקיץ. הצבעים האופייניים הם: הראש – חום עד צהוב, החזה – כחול מתכתי עד שחור, הבטן – צהובה עם פסים כהים יותר. כנפי התריפס מנוצות, בדומה לשאר מיני התריפס, ובמצב מנוחה הן מונחות על גב החרק ויוצרות במקום המפגש פס כהה לאורך הגוף.

למזיק שתי דרגות זחל – הדרגה הראשונה בצבע צהוב בהיר ולדרגה השנייה צבע צהוב לימון חזק. הזחל מתנועע בצורה נחשונית אופיינית. בנוסף, יש למזיק דרגת טרום "גולם" ודרגת "גולם". הנקבה הבוגרת גדולה יותר מהזכר הבוגר.

וירוס הנבילה של העגבנייה הוא וירוס מתמיד ומתרבה בחרק. הווירוס נקלט בשלב הזחל בעוד שההדבקה נעשית הן בשלב הזחל והן בשלב הבוגר. מניחים שהווירוס מתרבה בגוף החרק. בוגרי התריפס מסוגלים להדביק צמחים במשך כל חייהם. משך זמן מינימלי לקליטת הווירוס מצמח חולה הוא כשעה, וזהו גם משך הזמן הדרוש להדבקה. צמח שנדבק בווירוס משמש מקור אילוח מספר ימים לאחר ההדבקה, אך סימני המחלה ייראו רק מאוחר יותר.

סימני הנגיעות האופייניים

צמח שלם – הצהבת הצמח ועיכוב בהתפתחות.

עלווה – הופעת כתמים עגולים בקוטר של כ-0.5 ס"מ, ההופכים במהירות לנקרוזות.

פרי – כתמים עגולים דמוי הילה. בפרי הבשל מופיעים כתמי צבע בולטים.

מניעה והדברה

      1.            סניטציה – צמצום מקורות האילוח על-ידי השמדת שרידי צמחים בגמר הקטיף (במיוחד צמחי פלפל הנמצאים בסוף הגידול ואינם מטופלים) והשמדת העשבייה בשטחי הגידול ובשכנותם.

      2.            בבתי צמיחה – שימוש ביריעות גג בולעי UV ובמעטפת רשתות 50 מש.

      3.            ניטור – שימוש במלכודות צבע כחולות או צהובות ומעקב אחר אוכלוסיית התריפס, כדי לגלותו בזמן בטרם יגרום נזק כלכלי. עקירת הצמחים הנגועים הראשונים במוקד.

      4.            טיפולי תגובה / מניעה –

בבתי צמיחה: יש להקפיד ולהשתמש בתכשירים שאינם פוגעים בדבורי הבמבוס, כמו טרייסר סופר;

בשטח הפתוח: קיים מבחר גדול יותר של תכשירים כימיים, כגון מרשל/קרבולן,פרודקס/תמרון/פרותר, תיונקס/תיודן/תיודול, טלסטאר, טרייסר סופר.

כאשר הנגיעות בתריפס גדולה, יש לטפל 4-3 פעמים ברציפות בהפרש זמן של 5-4 ימים (משך הדור קצר, ויש חפיפת דורות מתמדת; כמו-כן המזיק הנו רב פונדקאים וקיים אילוח פסיבי מתמיד מהסביבה, על-ידי נשיאתו ברוח). אחרי שרמת האוכלוסייה יורדת, עוברים למשטר ריסוסים של פעם ב-10-7 ימים, בהתאם לנגיעות.

כדי לשמור ככל שניתן על יעילות תכשירי ההדברה, חובה עלינו לבצע תחלופה (אלטרנציה) בין התכשירים מהקבוצות השונות. השימוש בתכשירים השונים מותנה ברישוי לגידול ובהקפדה על ימי ההמתנה לקטיף. בכל מקרה, יש לעיין בתווית התכשיר בטרם השימוש.

שלי גנץ – מרכזת מקצועית ארצית לעגבניות מאכל, שה"מ, משרד החקלאות

שלמה אילני – מדריך גידול, מועצת הצמחים

נטע מור – מדריכה להגנת הצומח, שה"מ, משרד החקלאות