כמה מלל נשפך בשני העשורים האחרונים על הצורך בהקמת שוק סיטוני מודרני חדש, שייתן מענה לשיווק הוגן בירקות ופירות, אולי גם פרחים, פירות יבשים ואפילו בשר ודגים. לצערי, שר הולך ושר בא, כל פעם ממנים אחראי חדש לפרויקט השוק, שוב מסיירים בעולם ומבקרים בשווקים, צרפת, גרמניה, טורקיה, ספרד, ארצות הברית, רק בסין וביפן עוד לא ביקרו. עם שובם לומדים ומסכמים איך צריך להיראות שוק סיטוני מודרני, ושום דבר לא יוצא מזה. שטח יש, תוכניות יש, החלטות יש, אבל משהו בסנכרון וטרפוד התהליכים באוצר מעכב את היציאה לדרך. פועלים בחריצות רבה רק כאשר חולבים את החקלאים. הרי רק מס המעסיקים ואגרות היצוא מגיעים לכ-150 מיליון בשנה. כל זה בלבד העלות של הקמת השוק. אם היו מייעדים כספים אלה לשוק החדש, לא היו צריכים להשקיע דבר. ממש בושה וחרפה. הרי לא מדובר בשכונת מגדלי יוקרה אלא רק בתשתיות ובמבנים שעלותם אינה גבוהה. כך נמנע צעד שבאמת היה יכול להיות כלי חשוב במאבק בפער התיווך ובהתחזקות הרשתות, אבל שום דבר לא מעניין את הפוליטיקאים.
לעומת זאת, בסיורי השבוע במתחם אזור התעשייה בקריית מלאכי, ראיתי פעילות והקמה של מפעל לדוגמה, המרכז הלוגיסטי של ביכורי שדה. בהשקעה של 130 מיליון שקל, הכול מקורר, יש סדר בחנייה, בכניסה וביציאה, איכות התוצרת מעולה, הכול ממוחשב. אמרתי לעצמי, וואלה, חוץ לארץ. שני מנהלים צעירים עם דוד עזרא, אילן וששי, מצדיע להם, יש במה להתגאות, בתקווה שאחרים ילכו בעקבותיהם. יזמים פרטיים מרימים פרויקט ברמה גבוהה ומספקים עבודה ל-600 עובדים, והכל מתקתק. מקווה שידעו לשמור על החקלאים הטובים, שמביאים את מיטב התוצרת ברמת איכות גבוהה.
חיזקו ואימצו, לתפארת מדינת ישראל.
מאיר יפרח