למעלה מחמישים שנה עברו מאז הוקמה המדינה. לאלה שהקימוהו היה ברור שיסודותיה מושתתים במיוחד על החקלאות ועבודת האדמה, אך במהלך השנים מעמדה הולך ונשחק. העומדים בראשה לא הבינו או התכחשו לתפקידיה החיוניים של החקלאות בישראל, ובראש ובראשונה – אספקה שוטפת של תוצרת טרייה, פיזור האוכלוסייה ושמירת הקרקעות.|

תעשייה ענפה פועלת סביב החקלאות: מפעלים לייצור אריזות, רשתות, חומרי הדברה, מפעלי מתכת, יצרנים ויבואנים של מיכון וכלי עבודה, מכוני מיון ואריזה, הובלות, מים, מחקר והדרכה, משרדי ממשלה, יצוא ותובלה ימית ואווירית, שוק סיטוני ושווקים הנלווים אליו אם גם לזה אין ערך?ועוד. רבים עוסקים ומתפרנסים מחקלאות.

אולם, העומדים בראש עוסקים בחקלאות רק במה שקשור לצמצומה. מתכננים איך להותיר כמה פחות חקלאים, אין לברוח מכל המוצרים הציבוריים, איך לייקר את המים לחקלאות, להעלות את המיסים לחקלאים, לחסל את ההדרכה וכל התארגנות חקלאית, להחליש את כוחם.

רים, על-ידי יזמים פרטייםכל זה יוביל לכך שכלכלת החקלאות תתבצע על-ידי גורמים שעניינם כלכלי בלבד. שיחפשו אז כאלה שיהיו מוכנים לגור בערבה, באשכול, בבקעת הירדן ובבית שאן, והתוצאה: מדינה שתתרכז מחדרה לגדרה.

בברכה
מאיר יפרח
מזכיר ארגון מגדלי ירקות