קשה הפרידה

הידיעה על פטירתו של יוסטה הכתה אותי בתדהמה. קשה לכתוב על פרידה מיוסטה, חבר וידיד במשך שנים רבות.

הכרתי אותו בהיותי מזכיר תנועת המושבים ויו"ר אגף המשק. באחד הסיורים שלי באזור אשכול, שמעתי אותו מדבר בלהט ובביטחון על פיתוח האזור, להבטחת קיום בכבוד מחקלאות למתיישבים.

במשך הזמן הידידות והחברות בינינו התהדקה. בכל פעם שהיינו נפגשים, נהניתי לשמוע את רעיונותיו של יוסטה על דרכי שיווק לשוק המקומי וליצוא.

בתנועת המושבים הוקם פורום לענפי הירקות והפרחים, שני ענפים בהם מילא יוסטה תפקיד פעיל. יוסטה התנדב להשתתף בכל ישיבה ותרם רבות לדיונים. כאשר נבחרתי למנכ"ל מועצת הירקות, הודיע לי החבר יענקל'ה מוסקוביץ, ייבדל לחיים ארוכים, ששימש אז כמזכיר ארגון מגדלי ירקות, כי ברצונו לסיים את תפקידו. הוקמה ועדה לבחירת מזכיר חדש, והיו מועמדים רבים. התעקשתי אז לבחור אדם עם חזון ויכולת לעשות מהפכה בענף, ופניתי ליוסטה, לגייס אותו לתפקיד. בתחילת 1992 נבחר יוסטה למזכיר ארגון מגדלי ירקות.

במשך שש שנים עבדנו במשותף. הצלחנו לקדם את הענף, העמקנו את המחקר וההדרכה לשיפור איכות התוצרת ולהכנסת זנים חדשים, כמו בפלפל, ולשיפור הזנים הקיימים, כמו שנעשה בהולנד. שכרנו מדריך הולנדי לעונה אחת והצלחנו בכך. כתוצאה משיפור הזנים, גדל היצוא בכמויות ניכרות.

בשנה בה נכנס יוסטה לתפקידו, אירעה קרה גדולה. שכנענו את משרד החקלאות והאוצר להפוך את כל שטחי העגבניות באשכול לחממות ולבתי רשת. הפעולה התרחבה גם לאזורי הערבה, בקעת הירדן ובקעת בית שאן.

ערב החתימה על הסכמי אוסלו ומתן חופש שיווק לחקלאי רצועת עזה והגדה, להכנסת תוצרת לתוך השווקים בארץ, פעלנו כדי שמשרדי החקלאות והאוצר יפצו את המגדלים, על-מנת שיוכלו לעמוד בתחרות מול החקלאים מהשטחים, שהוצאות הייצור שלהם ואמצעי הקיום שלהם זולים. הצלחנו לשכנע את שר החקלאות דאז, יעקב צור, ואת שר האוצר דאז, בייגה שוחט, לתת פיצוי הולם למגדלים.

היינו חייבים לערוך רפורמה בענף. הצענו לבטל את תכנון הגידולים תמורת פיצוי וקליטת עודפים. נחתם הסכם בין מועצת הירקות ובין האוצר תמורת פיצוי של למעלה מ300- מיליון שקל לתקופה של ארבע שנים. ליוסטה היה חלק חשוב ביישום הרפורמה ובשינויים שחלו בענף הירקות, שנחשב כיום לענף המוביל בחקלאות.

ברצוני לסיים עם סיפור שנחקק בזיכרוני. מדי שבוע היינו נוסעים יחד לירושלים, לאגף התקציבים באוצר, להיפגש עם הממונה על התקציבים לענף הירקות. תמיד נתקלנו בקשיים ובסחבת על-מנת לשחרר את התקציבים עליהם סיכמנו עם השרים.

באחת הנסיעות, בדרך, אמר לי יוסטה: היום אלמד את הממונה על התקציבים שיעור באנושיות. כשהגענו לפגישה, שאל אותו יוסטה, מה אתה עושה בבוקר כשאתה קם. אמר הממונה: אני קם בבוקר, שותה קפה ונוסע למשרד. אמר לו יוסטה: זה מה שאתה עושה? אמר לו: כן. שאל הממונה את יוסטה: ומה אתה עושה? ענה לו יוסטה: אני קם בבוקר ואומר – הלוואי שאוכל לעשות היום מעשים טובים, לעזור יותר לאנשים ולתרום כמה שיותר למגדלים שבשמם אני פועל ושזקוקים לעזרה. אמרתי לאותו ממונה על התקציבים: תלמד מיוסטה דרך חיים. אלו היו התכונות של יוסטה, לעשות רק דברים טובים. מאותו היום השתנה לטובה היחס של אותו ממונה על התקציבים, ובכל פעם היה אומר: היום אני עושה מה שיוסטה לימד אותי לעשות.

לסימה ולמשפחה, הבן, הכלה והנכדים, איבדתם איש תומך, איש משפחה עם ערכים, שתמיד אהב אתכם.

אני איבדתי חבר טוב, ידיד יקר ורב פעלים. יוסטה, לא אשכח אותך לעולם.

יהי זכרו ברוך.

מחברך

אפרים שלום