אין קיצורי דרך בחקלאות

לאחרונה נתקלנו בדוגמאות שמבהירות יותר מתמיד עד כמה מושג הזמן בחקלאות שונה ממושג הזמן ברוב התחומים, ולכל מי שעוסק בחקלאות ברור שלא יכולים להיות קיצורי דרך. כל תהליך העיסוק בחקלאות דורש זמן ותכנון ממושכים, כולל התהליך של ההחלטה והלימוד להפוך לחקלאי וכולל תהליך הגידול עצמו, מבחירת סוג הגידול והשטח ועד לערוצי השיווק. בחקלאות חייב להיות תכנון קפדני למרחקים ארוכים.

לכן אי אפשר להשוות את החקלאות לתחומים אחרים, אי אפשר להקפיץ אותה בלא היערכות מדוקדקת ואי אפשר להרעיב אותה ולצפות שתשרוד גם לטווח ארוך. ספינים וזיגזוגים מצד לצד לא יכולים להתקיים בה.

דוגמא אחת לכך היא היבוא הפרוע במשך שנים, שבא לשרת קבוצה קטנה מאוד של יבואנים, מבלי לשנות את גובה המחיר לצרכן. לכאורה צעד קטן, שמוחאים לו כפיים כל אלה שתולים בחקלאות את האשם בפער התיווך וביוקר המחיה, ודוחפים לצעד זה כל האנשים והגופים הדוגלים ללא אבחנה בכלכלה חופשית, גם בזמן של כלכלות מתרסקות בעידן הקורונה. יבוא זה, שהתמשך ללא סיבה, גרם לחקלאים רבים מכות חוזרות ונשנות בכנף, ובסוף לא מעט ויתרו. סגרו משקים, צמצמו גידולים, שלחו את דור ההמשך למקצועות אחרים. דווקא בתקופה שבה מבינים סוף סוף את חשיבות ביטחון המזון, זה אולי מאוחר מדי. מדינה שמייבאת 40,000 טונות עגבניות ואלפי טונות תפוחים, אגסים, מלפפונים, קישואים, מחזקת כלכלות אחרות ולא את הכלכלה המקומית. נזק כזה אי אפשר לתקן תוך תקופה קצרה, נדרש שלטון אוהד במשך תקופה ארוכה, תוך תכנון מדוקדק של הכנסת דור חדש, של תכנון תשתיות, משקים וגידולים, כדי החקלאות תחזור להיקפה בעבר. אין כאן קיצורי דרך.

דוגמא נוספת היא ההסכמים עם מדינות המפרץ. לא הספקנו לעכל, וכבר הללויה, בואו ונייצא אליהם מידית תוצרת. שנים חיסלו צעד אחר צעד את היצוא, ונותר מיעוט שגם הוא מתמודד קשות על קיומו. כדי לפתוח מחדש את היצוא נדרש זמן לתכנון מדיניות וחשיבה, ליצירת תנאים יציבים והגנות לטווח רחוק, תוך זיהוי הצרכים, הכנסת מגדלים מהשוק המקומי או מגדלים חדשים ליצוא, וכל אלה דורשים זמן. גם ביצוא אין קיצורי דרך, ואם כמה משלוחים של תוצרת נחשבים לכותרת ראשית בעידן הספינים, אנחנו יודעים שיצוא בלתי ראוי עלול גם לעשות נזק בלתי הפיך.

הפגיעה בחקלאות נותנת את אותותיה, בירידה במשקים ובמספר החקלאים, ומי שחושב שאפשר לעשות תיקונים זמניים וטלאים טועה ומטעה. רק תכנון לאורך זמן, שיחזיר את היבוא הפרוע למקום שממנו יצא, שיקים מערך יצוא שלא רק ייצא עודפים אלא יבנה מערכת ארוכת טווח ומקצועית, רק אז נוכל לומר שהשינוי בדרך.

מאיר יפרח