מאת אלי מרגלית, רפרנט ארצי לשושניים – שה"מ, משרד החקלאות – ינואר 2004

גידול הבצל בישראל מתבצע בכל אזורי הארץ. ניתן לחלק את עונות הגידול לשלוש, על-פי מועדי האסיף: בצל סתווי, בצל אביבי ובצל קייצי.

· בצל סתווי
נשתל בעיקר מבצלצולים (הזנים בית אלפא ואורי) בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר ומוכן לאסיף מסוף דצמבר ועד מרץ.

· בצל אביבי
נזרע מאמצע ספטמבר ועד אמצע נובמבר מדרום הארץ לצפונה, על-פי אותו סדר. האסיף מתחיל בסוף פברואר ונמשך עד תחילת יוני, על-פי האיזור והזן.

· בצל קייצי
נזרע החל מאמצע ינואר ונאסף מתחילת יולי ועד תחילת אוגוסט. הבצל משמש הן לאספקה טרייה והן לאחסון ממושך, להספקה עד סוף דצמבר.

הבצל הנצרך כיום בארץ הוא בעיקר בעל קליפה צהובה-חומה.
בצל בעל קליפה אדומה נצרך במידה מועטה, אולם הביקוש לסוג זה עולה בהדרגה.
בצל בעל קליפה לבנה נצרך בכמות מזערית.

לרשות החקלאים קיים כיום היצע גדול של זנים בכירים ובינוניים, המתאימים לזריעות של אמצע ספטמבר ועד אמצע נובמבר, אולם מספר הזנים הקייצים הינו מצומצם מאד.
בשנים האחרונות התבצעה פעילות רבה, לה היו שותפים רבים, במטרה לפתור בעיות מרכזיות ולקדם נושאים חדשים בענף.

הלבנת קש
התופעה החלה לפני כ10- שנים, בעיקר בבצל קייצי. לקראת סוף גידולו הבצל לא צנח בצורה נורמלית, העלים התייבשו, צבעם הפך להיות לבן דמוי קש, ומכאן שמה של תופעה זו. אי צניחה של הבצל בצורה נורמלית הביאה לאובדן יבול ולנזקים כלכליים גדולים. התופעה אובחנה כתוצאה מעקה הנגרמת לבצל מתריפס הטבק וממחלות עלים (כשותית וסטמפיליום) ומעקות סביבתיות (חום, ברד), המחריפות את הבעיה. הפתרון שמוצע לחקלאים הוא לטפל באופן סדיר בתריפסים, כדי לצמצם את אוכלוסייתם, ולבצע טיפול מניעה ותגובה למחלות העלים.

מיכון האסיף
בארץ קיימים מערכים ותיקים לאיסוף ממוכן של הבצל, אולם מערכים אלו פוגעים מאד באיכותו. חלק ניכר מהמגדלים נעזר בידיים עובדות לצורך האסיף, הקינוב והמיון.
לפני מספר שנים הובאו לארץ שני מערכי אסיף מארה"ב ומהולנד, שעברו שיפורים ונכנסו לשימוש בערבה הדרומית, בעמקים ובגולן. מערכים אלו חסכו ימי עבודה רבים מחד ותרמו לאיכות הבצל שנאסף בהשוואה למערכים הוותיקים מאידך.

אחסון
חלק ניכר מהבצל הקייצי מושאר בשדה עד למועד שיווקו. בצל זה חשוף לפגעי מזג-האוויר, בעיקר טמפרטורות גבוהות וקרינה ישירה. גורמים אלו פוגעים מאד באיכות הבצל. חלק מהבצל מאוחסן בסככות ובמחסנים, אך גם שם לא בתנאים אופטימליים.
בשנים האחרונות החלו בניסויים לבירור הממשק הרצוי לאחסון בצל לאורך זמן.

זנים
בעקבות מבחני זנים שנערכו באזורים ובמועדים שונים, ניתן להמליץ למגדלים על מגוון רחב של זני מיכלוא מטיפוח מקומי וממקורות חוץ, המניבים יבול טוב ובאיכות טובה במועדי הזריעה המוקדמים. המיגוון עדיין מצומצם בכל הנוגע לבצל קייצי.

היעדים המרכזיים של הענף לשנים הקרובות:
· איכות – המטרה היא לשווק בצל איכותי יותר, אשר יוכל להתמודד בעתיד עם בצל מיובא. הפעילות תתבצע בשינוי מועדי האסיף, בתהליך ההגלדה, בשיפור צורת המיון והאריזה ובאחסון בתנאים מיטביים.

· אחסון – המשך הניסויים להעלאת איכות הבצל באחסון ולהארכת משך האחסון של זני בצל שונים.

· זנים – המשך אינטרודוקציה ובחינה של זנים חדשים מטיפוח מקומי וממקורות חוץ, הן לעונה המוקדמת והן להרחבת המגוון של זני בצל קייצי.

· הגנת הצומח – הפחתת השימוש בחומרי הדברה.

· פרוטוקול גידול – הטמעת הפרוטוקול בקרב המגדלים.

· סטנדרטים בייצור בצל – הטמעת הסטנדרטים בקרב המגדלים.