מאת הלל מנור, מדריך ארצי לגידול תבלינים, ינואר 2004

התבלינים הם חלק מענף התר"ב (תבלינים, רפואה ובושם), ענף רחב, מגוון, בעל ניחוח, צבע וטעמים משובחים. בסקירה זו אעסוק רק בנושא התבלינים.
ניתן לחלק את התבלינים לשלושה תחומים: תבלינים יבשים (Spieces); תבלינים לתעשייה; תבלינים טריים (Herbs).
עיקרה של סקירה זו יעסוק בתבלינים הטריים, ובהם אלו המיועדים ליצוא. לתבלינים אלו מוקדש עיקר מאמץ המחקר, הטיפוח והפיתוח (אף כי נהנים מכך כל הגידולים הנוספים והקרובים לענף).

היקפי הענף

ענף התבלינים הטריים מוערך כיום בסדר-גודל של כ16,000- דונם, בהם מייצרים כ30,000- טונות של תבלינים למיניהם.
בשוק המקומי מקובל לחלק את התבלינים לשתי קבוצות עיקריות:
· "תבלינים מסורתיים" (ירק) – שהם פטרוזיליה, שבת (שמיר), קוסברה ונענה (מנטה), המהווים כ70%- מסך-כל שיווק התבלינים;
· "תבלינים מיוחדים" – בהם נכללים ריחן (בזיל), עירית, רוקולה, רוקט, מרוה, אורגנו, קורנית (טימין), רוזמרין, טאראגון ועוד… .
ביצוא נכללים כל הללו יחדיו תחת השם "תבלינים טרים לייצוא".
בשנים האחרונות ישנה עלייה הולכת וגוברת בהתעניינות, במודעות ובדרישה למוצרי תבלין למיניהם. הדבר נכון הן בשוקי היצוא והן בשוק המקומי, בתבלינים ה"מסורתיים", ועוד יותר מכך בתבלינים ה"מיוחדים" או אלו שלא היו מוכרים בעבר.
הנתונים על היקפי הענף ופילוחו בשוק המקומי הינם לקויים ביותר. בעקבות כך, ומסיבות נוספות, השקיעה מועצת הירקות בשנה האחרונה מאמץ רב במחקר ובלימוד הנתונים באשר לגודל השוק, מרכיביו, העדפות הצרכנים ועוד.

התבלינים ליצוא
יצוא התבלינים הטריים מישראל הינו ענף צעיר יחסית, אשר יצא מחיתוליו בסוף שנות השבעים. את צעדיו הראשונים החל בתחילת שנות השמונים, ומאז הוא צועד בצעדים גדולים קדימה. בשנת 1995 (שנת הוועידה הקודמת של ארגון מגדלי ירקות) עמד יצוא התבלינים הטריים על כ1,200- טונות. יצוא זה הלך וגבר, ובשנת 2002 מוערך סך-כל היצוא בכ6,000- טונות.
עד לפני ארבע שנים עסקה ביצוא התבלינים חברת "אגרקסקו" בלבד. בשנים האחרונות הצטרפו ליצוא חברות שיווק נוספות, שהגדולה ביניהן היא קבוצת "מגדלי הערבה".

עיקר יצוא התבלינים מופנה לאנגליה, לארה"ב, לגרמניה, לצרפת ולאיטליה, אך גם ליעדים נוספים באירופה.
הבסיס ליצוא הם המוצרים בזיל ועירית, המהווים כ50%- מסל היצוא. הגידולים העיקריים הנוספים הם: קוסברה, רוקולה, מנטה, טאראגון, רוזמרין ושמיר. בנוסף לאלו, משווקים כ20- מינים נוספים.
עם העלייה במודעות לתבלינים והעלייה בייצור וביצוא של התבלינים הטריים, הלכה והתרחבה גם התחרותיות בין היצרנים השונים, ואליהם מצטרפים מדי יום ביומו מגדלים ומתחרים נוספים.

פרישה ארצית
רוב-רובו של גידול התבלינים הטריים ליצוא מרוכז במשק המשפחתי במושבים.
שטחי הגידול פרושים על פני הארץ כולה, אך עיקר הגידול (60%) מתרכז באיזור ה"שבר הסורי אפריקני", מבית שאן דרך בקעת הירדן ועד לערבה. בנוסף לכך מגדלים ביבנאל, בתענך, באיזור השרון, בחבל אשכול, בבשור ובגוש קטיף.
שיטות הגידול שונות, בהתאם לאיזור ולדרישות הגידול. תבלינים ליצוא מגדלים הן במבנים והן בשטח הפתוח, הן במצע מנותק והן באדמה מקומית על סוגיה.

קידום הענף
בשנים האחרונות הושקעו מאמצים ואמצעים רבים בקידומו של הענף ובהצעדתו למקומו המכובד בין ענפי הגידול והיצוא בארץ. חברו לכך בראש וראשונה מגדלי התבלינים, אשר הציבו (ועדיין מציבים) יעדים ומשימות לפתרון. המגדלים השכילו להשקיע מכספם ולהביא לכך שתתקבל גם עזרת המדינה בהשקעות, לשם פיתוח הענף וקידומו.
ביוזמתם ובהכרתם של החקלאים בחשיבות נושא איכות המוצר וניקיונו ממזיקים, ממחלות ומשאריות חומרי הדברה, הקימו החקלאים גוף ייחודי של פקחי פגעים, אותו הם מממנים מכיסם ולטובתם בעזרת הגדלת היטל הגבייה למועצת הירקות.

חברות השיווק, ובראשן חברת "אגרקסקו", עסקו ועוסקות בהמשך פיתוחו של הענף בעזרת חיפוש אחר מוצרים נוספים, יעדי שיווק חדשים, העלאת הסטנדרטים ואיכות המוצרים, כך שיוכלו להתחרות טוב יותר מול המתחרים השונים.

מחקר והדרכה
בחזית הידע והקידום המקצועי עומדת המחלקה לתבלינים בנווה יער על חוקריה, חוקרים נוספים ורבים פועלים במכון וולקני ובמו"פים האזוריים, וכולם, בשיתוף פעולה פורה עם מערכת ההדרכה של שה"מ, שוקדים על מציאת פתרונות בתחומי העשייה השונים, כגון:
· טיפוח,מציאה ואקלום של מינים וזנים חדשים;
· החדרת עמידות וסבילות כנגד מחלות שונות;
· שיפור אגרוטכניקות גידול (השקיה, דישון, מצעי גידול, תאורה, פלסטיקה, רשתות צל, רשתות כנגד חרקים, צמחי מלכודת למזיקים ועוד);
· מציאת פתרונות הדברה סבירים לפגעים שונים;
· ייעול ושיפור היישום של תכשירי הדברה;
· הפחתת הצורך והשימוש בתכשירי הדברה;
· חיפוש חלופות אורגניות ביולוגיות לתכשירי הדברה;
· ביצוע עקומות דעיכה לתכשירי הדברה קיימים וחדשים;
· מציאת חלופות לחיטויי קרקע;
· מציאת תכשירים יעילים כנגד עשבים בקרקעות ובמצעים מנותקים;
· שיטות ואמצעים למניעת נזקים פיסיולוגיים ולהארכת חיי המדף של התוצרת;
· הרחבת אזורי הגידול ומתן תשובות להארכת תקופות הגידול באזורים השונים;
· ועוד… ועוד…

מעורבותן של מועצת הירקות, משרד החקלאות, ובראשו מנהלת ההשקעות של המשרד, מורגשת מאד בפעילות לקידומו של הענף.
אסיים בתקווה כי תימשך תנופת היצירה וההתחדשות בענף זה גם בעתיד.