הטיפול בעגבניות צ'רי בודדות ובאשכולות לקראת הקטיף ולאחריו

ינואר-פברואר 2012

מבוא

עגבניות צ'רי מיוצאות במהלך השנה כולה ליעדים שונים בעולם. שיא היצוא בעונת החורף, ורובו מיועד לאירופה. תהליכי בקרת איכות קפדניים מונעים לרוב תופעות של הגעת תוצרת עם ריקבונות ליעדי השיווק בחו"ל. עיקר הריקבון נגרם כתוצאה מהתפתחות פטריית הריזופוס על סדקים בפרי. לפטרייה זו כושר התפתחות מהיר, ובטמפרטורה המקובלת לאחסון עגבניות היא מפתחת תפטיר אווירי לבן ונבגים שחורים. התפטיר מתפתח במהירות באריזה, והריקבון הרך מתאפיין בהצטברות של רטיבות בתחתית האריזה. תופעת ריקבון הפרי חמורה במיוחד בעונה הקרה, בשל חוסר יציבות אקלימית.

תופעה נוספת המאפיינת עגבניות אשכול היא התפתחות של עובשים, דוגמת קלדוספוריום, על השיזרה במהלך האחסון, תוך פגיעה קשה במראה האשכול. הרקע האפידמיולוגי של התופעה טרם נחקר ביסודיות, אך ידוע שהתהליך מתחיל בבית הגידול ומתבטא בכתמים זעירים בקצות עלי הגביע, שבמהלך האחסון מתפתחים בהדרגה לכיוון בסיס העלה. סביר להניח שטיפול בפונגיצידים, המדבירים קלדוספוריום, ייתן מענה מסוים לבעיה, אבל הנושא עדיין לא נבדק בניסויים מסודרים.

לפניכם הפעולות המומלצות לשמירה על איכות התוצרת, לפי סדר הפעולות מטרום הקטיף ועד לאריזה.

טרום קטיף

  • כללית, פרי שנקטף בלחץ טורגור גבוה הינו מועד יותר לסידוקים. כדי להקטין את לחץ המים בפרי לפני הקטיף, ניתן לנקוט בכמה פעולות אגרוטכניות, שהראשונה בהן היא ריווח תדירות ההשקיה בימים שלפני הקטיף עד למקסימום הניתן, מבלי לגרום להצמאת יתר ולקמילה של הצמחים.
  • בסתיו המאוחר ובחורף, יתקיים קטיף פעם בשבוע עד עשרה ימים. ללא קשר לתדירות ההשקיה הסדורה, יש להגדיל את מרווח ההשקיה בימים שלפני הקטיף ולחזור ולהשקות מיד לאחריו.
  • על הורדות העלים בתקופה זו להיות מתונות, משום שהעלים מהווים "שסתום" לשחרור לחץ המים בצמח, כך שהורדה מסיבית שלהם תעלה את לחץ המים בפרי. יש לבצע את הסרת העלים סמוך ככל הניתן לסיום הקטיף. הורדת עלים לפני הקטיף תגדיל את הסיכון לסידוקי פירות לפני הקטיף ובמהלך ההשהיה.
  • סניטציה מקסימלית של בית הגידול תסייע אף היא להקטנת הנזקים בתוצרת הקטופה. יש לסלק מבית הגידול חלקי צמחים ופירות שנפלו, כיוון שהם משמשים מצע גידול לפטריות שיכולות לתקוף את הצמחים או את הפרי.
  • אוורור המבנה (אקטיבי), שמירה על נוף מאוזן, זרימת אוויר טובה בתוך הצמחים על-ידי עומד שתילה נכון, צורת שתילה והדליה נכונה, המתאימים לעונת הגידול, הורדת עלים ו"שוצים" בזמן – יתרמו לסילוק עודפי לחות מן המבנה.

יש להימנע ככל האפשר מקטיף ליצוא של פרי שבא במגע עם הקרקע החשופה והלחה. ניתן לעשות זאת על-ידי הימנעות מהורדות צמחים ארוכות, הגורמות לתפרחות להיות מונחות על הקרקע, וכן באמצעות חיפוי הקרקע בפלסטיק. חיפוי ברוחב הערוגה או הגמלון כולו יאפשר הורדה של צמחים עליו, בתנאי שיהיה יבש ונקי. השיטה היעילה ביותר לכך היא התקנת תומכי גבעולים, כמקובל במשקים רבים, אשר מונעים מגע של פירות עם הקרקע בעת הורדת הצמחים.

 

קטיף

  • כללית, ככל שצבעה של התוצרת המיועדת לקטיף אדום יותר, כך היא תהיה מועדת לסידוקים ולבעיות איכות אחרות, כמו התרככות, וחיי המדף שלה יהיו קצרים יותר. יש לבצע את סבבי הקטיף כך שתחום הצבעים יתאים לדרישות היצואן/יבואן לגבי אותו משלוח. חריגה בצבע לכיוון האדום תגדיל את ההסתברות לבעיות איכות בתוצרת הארוזה אצל הלקוח. במקרים קיצוניים, ניתן לבקש מהיצואן שצבע הפרי הנדרש יהיה בהיר יותר.
  • תנאי אקלים של קור, קרינה נמוכה ולחות גבוהה פוגעים בגמישות הקליפה בפירות ומגדילים את הסיכוי לסידוקים לפני הקטיף ובזמן ההשהיה. מומלץ לדחות את זמן הקטיף לשעות הבוקר המאוחרות, על-מנת להפחית את לחץ המים מהצמח על הפרי.
  • יש לבצע את הקטיף כך שלא ייגרם לחץ מיותר לפירות. מומלץ שהקוטף יקטוף בו-זמנית פירות בודדים ולא יחזיק בידו חופן פירות. על הקוטף להימנע מזריקת הפרי מגובה רב לארגז האסיף. בקטיף צ'רי באשכולות, יש להניח את האשכול בעדינות בארגז.
  • ארגזי הקטיף צריכים להיות מאווררים (ארגזי פלסטיק שתחתיתם ודופנותיהם מרושתות). כך יתאפשר איבוד מים מהפירות, וירד לחץ הטורגור שלהם. יש להימנע משימוש בארגזים עמוקים מדי, העלולים ליצור לחץ משקלי על הפירות שבקרקעית.
  • ארגזי הקטיף צריכים להיות נקיים ויבשים לפני הכנסת התוצרת אליהם. לאחר כל קטיף מומלץ לשטוף את הארגזים בחומרי ניקוי וחיטוי ולייבשם. ארגזי קרטון אינם מומלצים לקטיף צ'רי.

 

פינוי התוצרת לבית האריזה

  • יש לערום את התוצרת הארוזה בארגזים, כך שלא ייווצר לחץ על הפרי. בזמן ההמתנה לפינוי ארגזי התוצרת לבית האריזה, יש למנוע את חשיפתם לתנאי סביבה משתנים, כמו שמש, רוח קרה וגשם. רצוי לפנות את התוצרת הקטופה לבית האריזה במהירות האפשרית, בעיקר כאשר הטמפרטורה גבוהה.
  • למניעת טלטול התוצרת, יש לבצע את הפינוי ב"הובלה רכה" – עגלה עם קפיצים או עם ארבעה גלגלים או ברכב, כך שיימנעו זעזועים הגורמים שפשופים, לחץ ותגובת עקה של הפירות.

בית האריזה

  • בדרך כלל מומלץ להשהות את התוצרת בבית האריזה למשך 16 עד 24 שעות מהקטיף. במצבי סיכון גבוהים לסידוקים, מומלץ להשהות את הפרי למשך זמן רב יותר, בתנאים שיאפשרו איבוד מים מתוך הפירות. הטמפרטורות המומלצות להשהיה הן 22-18 מ"צ, ורצוי שהלחות היחסית באוויר בזמן ההשהיה תהיה נמוכה מ-70%. כאשר תנאי ההשהיה אינם מבוקרים או שונים מהמומלץ, רצוי להשהות את הפרי עד שיאבד כ-1% ממשקלו בקטיף.
  • במידה שהפרי נקי מלכלוך חיצוני, ניתן לוותר על שטיפת הפרי, מאחר ששטיפה לא נכונה עלולה להגביר ריקבון. כאשר יש צורך לשטוף את הפרי, חובה להוסיף חומר חיטוי. מומלץ להוסיף כלור ברמה של 150 ח"מ חומר פעיל או חומרי חיטוי אחרים, על-פי המלצת היצרן. מומלץ לבצע את השטיפה במים בטמפרטורת הסביבה ולא במים חמים.

יש לתאם מראש עם היצואן את הוספת חומרי החיטוי ולוודא את רישוי השימוש בחומרים אלה ביעד הסופי.

  • בעגבניות צ'רי בודדות, חשוב שלא ליצור לחץ משקלי על הפירות (עודף הזנה) באמבטיית ההזנה של מערך השטיפה והייבוש.
  • אין לאחסן את התוצרת היבשה בארגזים שבהם הגיעה התוצרת מהשדה, אלא לייחד לכך ארגזים נפרדים ונקיים. בעגבניות צ'רי באשכולות, שאמורות לעבור שטיפה, האשכולות נקטפים לארגז נמוך ומונחים בשכבה אחת, כך שהשטיפה והייבוש מתבצעים בארגז הקטיף, ולכן יש להקפיד על ניקיונו. בעגבניות צ'רי בודדות, חקלאים רבים מחזיקים שתי מערכות של ארגזים – האחת לקטיף והאחרת לבית האריזה. גם ארגזים אלה צריכים להיות מאווררים ובעלי דפנות ותחתית מרשת, וגם בהם יש להימנע מעומס שייצור לחץ על הפירות.
  • בתום ההשהיה (או לאחר השטיפה) עוברת התוצרת למערך המיון והאריזה. על ההזנה למערך המיון להיעשות כך שסרט ההזנה יקלוט את הפרי, ולא יתאפשר מצב של דחיפתו על-ידי הפרי שאחריו. הסיבה לכך היא מניעת לחץ ופציעות מיותרות על הפירות, שיתבטאו לאחר מכן בהתפרצות של פטריות.
  • אם כמות הפרי הסדוק בתוצרת שהגיעה מהשדה היא חריגה, רצוי לשטוף ולמיין את הפירות לפני ההשהיה, כדי למנוע התגברות של תופעת הסידוקים בזמן ההשהיה. פירות סדוקים בזמן ההשהיה גורמים להעלאת הלחות בארגז ולסידוק פירות נוספים, וכן להתחלת התפתחות של ריקבון, במיוחד ריזופוס.
  • בתום השימוש במערכי השטיפה, המיון והאריזה, יש לנקות את המערכים מדי יום. ניקיון זה צריך להתבצע באמצעות שטיפה בלחץ (רצוי בשילוב חומרי חיטוי), ניקוי במטליות ובמברשות של כל החלקים הנעים ושל המברשות והמשטחים הבאים במגע עם התוצרת. ישנם חלקים נעים רבים, כמו המברשות שבמערך השטיפה, שבהם קיימת סכנה להצטברות חיידקים ופטריות, העלולים לאלח את התוצרת. פירוק יומי של חלקים אלה והשרייתם במים עם אקונומיקה, לדוגמה, יצמצמו את הסיכוי לפגיעה בתוצרת.
  • לאלה המשתמשים במערכי מיון מדגם "חלון", עבור עגבניות בודדות, יש להקפיד על ניקוי יומי של הגומי המותקן בחלקו התחתון של ה"חלון", שבא במגע עם הפרי המתגלגל.

 

שלי גנץ, רפרנטית לגידול עגבניות, שה"מ

שלמה אילני, מדריך גידול, מועצת הצמחים

ד"ר אמנון ליכטר ופרופ' אלעזר פליק

המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף

מרכז וולקני