המבצע בדרום הסתיים לאחר 22 יום, אבל המערכה של חקלאי הדרום עדיין לא הסתיימה, והם ממשיכים להתמודד ועומדים בזה בכבוד זה 8 שנים, ללא קיטורים ובכיינות. ממשיכים לייצר, לייצא, להשקיע, לזרוע ולשתול, ללא מיגון, כי איש לא חזה את כמות הקסאמים והמרגמות שירדה על עוטף עזה לאחרונה, כ-230 במספר.
החקלאים מנסים כיום לחזור למסלול, וזה לא קל. צריך להתמודד עם חוסר טיפול בשטחים, קטיף, ריסוס ופעולות חיוניות אחרות, הנובעות גם מכך שהעובדים היו משותקים מפעילות, בעקבות צו של פיקוד העורף. צריך להתמודד עם מצב בו העבודה שובשה, אך התשלום לעובדים בוצע כסדרו, למרות אי הגעתם לעבודה באופן סדיר.
עם סיום המלחמה, יש לסייע לדרום בנדיבות לב, לפחות כמו שפוצו על נזקיהם החקלאים בצפון. יש לעשות זאת במסלול ירוק, על-מנת לסיים באופן מהיר את ההתחשבנות הפשוטה והלא מסובכת ולהתחיל לשקם את הריסות המסחר בחקלאות ובשווקים הפתוחים, ששותק בכל רחבי הנגב במשך ימי הלחימה, בנוסף למחירים הירודים בשוק המקומי וביצוא.
אני סומך על ממשלת ישראל, שתירתם ותיישם מהלך של סיוע מהיר ללא הוצאת הנשמה לחקלאים, כדי שנוכל להמשיך לספק תוצרת זולה לעם ישראל ולחדש את היצוא, למרות פערי המטבע, וכדי להשאיר בחבל ארץ זה חקלאים גאים, באותה מתכונת שנעשתה בצפון. כך יוכלו קיבוצים, מושבים ועצמאים בגזרה הדרומית להמשיך ולחזק את הקו הזה, כי הרי לצערנו לא הסתיימו המלחמות. אנו נישאר בכל מקרה חזקים ומאוחדים.
