השי (צבי) רובין איננו
אנו נפרדים מאיש מיוחד, ציוני בנשמה, מנהיג מלידה, בן קיבוץ ניר עוז, אוהב המדינה והקיבוץ, לוחם למען זכויות האדמה והמים.
השי כיהן כמנכ"ל וכיו"ר ביח"מ, קידם רבות יוזמות ושינויים, כמו שווקים חדשים, פסטיבלי תוצרת מחבל מעון, טיפוח זנים חדשים לייעודים שונים ויתרונות לגדלים שונים של התוצרת. תמיד עמד על שלו, עיקש בדעותיו לצד הצגת נימוקים מוסדרים לגישתו. פיו ולבו תמיד שווים.
היה חבר שנים רבות במזכירות ארגון מגדלי ירקות והעלה את רמת הדיון בכל נושא שהועלה בישיבות. לכאורה היה נדמה לעתים שהוא מנמנם בישיבות, אבל כשהגיע לנקודה שבה רצה להגיב, היה ברור ששמע הכול והוא מוכן עם תשובה ניצחת.
המגזר הקיבוצי עמד לנגד עיניו בכל נושא.
ניר עוז קיבוץ קטן וסולידי, אך האיכויות של האנשים ברמה גבוהה. המכה האיומה שספגו בהפקרה ובאסון של שבעה באוקטובר, בו רוב התושבים נרצחו או נחטפו, באין מושיע, עד השעה שמונה בערב באותו יום ארור. גיהינום בהתגלמותו. את הגהינום הזה עבר השי בממ"ד, ולאחר שהבית נשרף מצא מקלט במשך שעות מחוץ לבית.
נזכור אותו כאחד מעמודי התווך של ענף הירקות, בארגון מגדלי ירקות, במליאת המועצה, ביח"מ ובהתוויית דרך בתנועה הקיבוצית. יהיה זכרו ברוך. שלום חבר.
מאיר יפרח
בשנת 2009 זכה השי רובין באות יקיר ארגון מגדלי ירקות וכך נכתב אז אודותיו:
השי רובין עוסק ומעורב בענייני ניהול חקלאי ומדיניות חקלאית זה עשרות שנים.
תחילת דרכו כלולן צעיר בהקמה ובהפעלה של אינטגרציית מגדלים בנגב, לשיווק מתואם של עופות.
בהמשך עסק השי בתפקידי ניהול משקי בקיבוצו, ניר עוז, ולאחר מכן, מאמצע שנות השמונים למאה הקודמת ואילך, עוסק בניהול ופיתוח המפעל האזורי יישובי חבל מעון.
השי שימש ומשמש כמנהל יישובי חבל מעון בשתי תקופות רצופות, עם הפסקה, בה שימש כפעיל מרכזי באגף המשקי-כלכלי בקיבוץ הארצי, ובמסגרת תפקידו תרם תרומה משמעותית להסדר חובות הקיבוצים.
להשי תרומה רבה בפיתוח ובביסוס כלכלת גידולי ירקות השורש בישראל, ובמיוחד גדולה תרומתו בפיתוח גישה שיווקית מתקדמת לשיווק ירקות, גישה המשלבת בידול מוצרים ופיתוח ופילוח שווקים.
השי חבר ותיק במזכירות ארגון מגדלי ירקות. גם בחילוקי דעות ובאי הסכמות, נמנע מלהקצין ושומר תמיד על חברות טובה. פעיל ותורם ערך מוסף ממשי בתחומי המדיניות החקלאית בישראל וידוע כלוחם ללא לאות לזכויות החקלאים ולהכרה בתרומתם למדינת ישראל ולרווחת תושביה.
