מלפפונים לתעשייה

מבזק ירקות 162 – מאי 2005

מלפפונים לתעשייה הם זנים מיוחדים, המאפשרים תהליך החמצה ללא התמוטטות של בית הגרעין.

 

גידול מלפפונים לתעשייה הוא עונתי. בארץ מעבדים העונה סדר-גודל של 25,000 טונות שנתי, מהם 60% מגדלים ברשות הפלשתינית, תוך מגמת עלייה, והשאר מרוכז כולו במגזר הערבי הישראלי, רובו ככולו באיזור טמרה.

 

הירידה בהיקף הגידול בישראל מוסברת בשתי סיבות עיקריות:

א.      עלות העבודה בישראל לעומת ברשות הפלשתינית;

ב.      הקדמה של השטחים ברשות לעומת השטחים בישראל.

 

מגדלי המלפפונים ברשות הפלשתינית קוטפים לפני המגדלים הישראליים בשל אזור הגידול, ולכן המפעלים קולטים כמויות גדולות יותר מהם, מטעמי הקדמה ומטעמי מחיר.

 

עלות העבודה הזולה מאפשרת קטיף איכותי יותר של הפרי. היכולת להיכנס מדי יום לשטחים בעלות לא גבוהה מאפשרת לקטוף ולהביא תוצרת בגודל המתאים לביקוש.

 

שאר הכמויות נקלטות מהמגדלים בישראל. אם ב-2004  גידלו באזור טמרה 9,000-8,000 טונות, הרי השנה מגדלים פחות מ-5,000 טונות, 25% פחות מהיקף השטח. רק לפני 6-5 שנים גידלו בישראל 75% מהשטח הנדרש למפעלים.

 

הביקוש של המפעלים הוא פונקציה של ביקוש הצרכנים. בממוצע רב-שנתי צורכים בישראל 24,000-23,000 טונות. אם קלטו השנה יותר, בשנה הבאה יקלטו פחות, אלא אם הצריכה עלתה. הצריכה עומדת כיום על כ-4.0-3.5 ק"ג לנפש בשנה.

 

המפעלים העיקריים הם: בית השיטה, יבנה, בני דרום, שימורי המרכז, פרי-חן ושימורי מטולה. שלושת המפעלים הראשונים מרכזים יותר מ-50%- מהייצור (בית השיטה – 30%, יבנה – 15%, בני דרום – 11%).

הבעיה העיקרית של המגדלים בישראל היא מחסור בידיים עובדות, שמהווה גורם לאי ודאות בתהליך הייצור ומאפשר למפעלים לכרסם בהסדרים מול המגדלים ולהימנע מהם. המחסור בידיים עובדות גורם לקטיף באיכות נמוכה יותר, כיוון שלא קוטפים בארץ כל יום. העובדים בשטחים בישראל הם בעיקר פועלים פלשתינייים על משפחותיהם, שבאים לקטוף למשך העונה, והתמורה שלהם היא כ-40% מהתוצרת.

בשנים האחרונות המחירים למגדלים בשפל. גם העונה שבפתח לא צפויה להיות טובה יותר, למרות שהעונה שעברה הייתה במשבר עמוק ביותר.

בראייה כללית של המגמה, על המגדלים, בסיוע ארגוני המגדלים ומערך ההדרכה במשרד החקלאות, לחשוב על פתרונות בכיוונים שונים, עם דגש על נושא היצוא.

יעקב מזרחי – ארגון מגדלי ירקות

ומה אומר המגדל?

שוחחנו בנושא עם תאבת דיאב, מגדל מלפפונים לתעשייה מטמרה וחבר מזכירות ארגון מגדלי ירקות, שמשפחתו גידלה מלפפונים לתעשייה זה עשרות שנים:

"עוד שנתיים וכל הגידול של מלפפונים לתעשייה יעבור כולו לגדה, כי הם בעלייה ואנחנו בירידה. כבר השנה יש 40%-30% ירידה משנה שעברה. יש כבר כאלה שירדו לגמרי מהגידול.

אנחנו מקווים במקום זה לפנות לכיוון חממות, אבל אין לנו כספים להשקעות, ותקוותנו שמינהלת ההשקעות תתמוך בנו בכיוון זה".