חקלאי, לוחם ואמן

יוסטה היה איש אמיתי. איש מעשה, נפש רגישה של אמן, שמיעט בדיבורים, שהתרחק מכל דברי סרק מיותרים וקלע תמיד בול לנקודה העיקרית שבכל דיון ודיון.

במשך עשר השנים שבהם עמדתי בראש השדולה החקלאית בכנסת ויוסטה שימש כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, הובלנו במשותף מאבקים רבים על שמירת מקומה של החקלאות הישראלית בכלכלה הלאומית, על הגנתם של החקלאים, על מחירי התוצרת, המים ובעצם, מה לא.

היינו נפגשים במשרדו בתל אביב ומכינים את הנושאים לדיונים בוועדות הכנסת. הבנו איש את רעהו, כמעט ללא מילים.

מעבר לכימיה שהייתה בינינו, הייתה גם הבנה עמוקה של הגעה מיידית לשורשי הדברים, ללא כל פוזות או כל ניסיונות ליפות את הנתונים. ידענו, בזכותו, להתמקד תמיד בעיקר, בבניית הדרך, כיצד להוביל נכון את הנושאים ולהגיע למטרה שהצבנו לעצמנו.

יוסטה הוביל רבים מהמאבקים הגדולים של החקלאות בעשור האחרון. על הסכם מחירי המים ארוך הטווח בין חקלאי ישראל לבין הממשלה עבד כמעט שלוש שנים. מאות שעות של דיונים מול צמרת האוצר מחד, וישיבות אין סופיות עם החקלאים מאידך, פשרות פוליטיות שרקחנו במשותף לשכנוע ועדות הכנסת והחקלאים עשו את שלהם, והסכם, שנראה היה כבלתי אפשרי, נחתם, והוא בעיקר פרי מאמציו ועקשנותו.

כך גם כאשר הובלנו את יום החקלאות בכנסת. בשקט וביסודיות, הכנו יום שלם של דיונים, מצגות ותערוכות, בניסיון להבהיר לבית המחוקקים מהי החקלאות הישראלית, בעיותיה ולאן פניה. ימים מסוג כזה מתקיימים בכנסת לעשרות, אך על היום הזה שארגן יוסטה מדברים רבות עד היום. היה זה יום שעוצב ברוחו האמיתית – דיונים ענייניים בוועדות, תערוכת כלים חקלאיים מחוץ למשכן, מיצג מרשים של פירות וירקות בכל רחבי הבית וסיכום מכובד במליאת הכנסת. הצעתי לו לאחר זמן להקים צוות הפקות משותף…

אהבתי את יוסטה. את השקט, הענייניות, הדיבור הקצר הממוקד למטרה, את התמונות המדהימות שצילם, את הפשטות ואת הראייה הרחבה והכוללת.

בחיים הציבוריים אתה נפגש ועובד עם אלפי אנשים, עם מעטים מגיעים לתחושת חברות וקרבה. עם יוסטה הרגשתי תמיד בבית, תחושת אמת נקייה מכל הפרעות צדדיות. יוסטה שהיה חקלאי, לוחם ואמן, היה בשבילי תמצית הישראליות במובנה הנכון של המילה.

היה שלום חבר!

אבשלום (אבו) וילן

ח"כ ויו"ר הלובי החקלאי בשנים האחרונות