כריזמה שקטה

את יוסטה ז"ל הכרתי לפני כארבעים שנה, עת "עלה להתיישבות" עם מספר חברים למושב ישע הסמוך. באותם ימים היה זה יוסטה החקלאי, שלא בחל כמובן בהוצאת זבל מהלול לזיבול החממות. בהמשך פגשתיו בתחנות רבות ומגוונות, כסגן יו"ר מועצת אשכול, במהלך הפסקת האש במלחמת יום כיפור וכשכן בחבל אשכול.

ברבות הימים הצטלבו דרכינו כאשר יוסטה כיהן כמזכיר ארגון מגדלי ירקות, וכמובן בפרק האחרון של חייו, רווי העשייה והפעילות הציבורית, כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

בשנים אלה היינו נפגשים מעת לעת להחלפת דעות בענייני דיומא חקלאיים, כמו הסדר המים אותו הגה, יזם, דחף והוביל עד לקו הסיום, וכמובן נושאים רבים אחרים, שהאחרון שבהם היה ועדת שה"מ, בה היינו חברים, משבר המים, החקלאות בישובי עוטף עזה ועוד.

בכל המפגשים, כמו גם בהופעותיו הפומביות, בלטו בהירות המחשבה, עומק הניתוח, היכולת לשכנע בנועם גם את אלה שיש לשכנע, ובמיוחד במשרדי הממלכה והשלטון.

"כריזמה שקטה" הפכה את יוסטה לעמוד התווך של הארגון, המורכב מתנועות ההתיישבות בארץ, על אזוריה השונים ומגזריה. תמיד ידעו החברים כי ניתן לסמוך על היושר האישי, על החפות מגישה סקטוריאלית וכמובן על הדבקות במטרה, גם בימי משבר, ואלה לא חסרו לנו, וכנראה לא יחסרו גם בעתיד.

יוסטה יחסר בעמדת הפיקוד בעיצובה של חקלאות ישראל, בהגנה עליה מפני הקמים לאיינה ממפת הארץ, יחסר לכלל ציבור חקלאי ישראל ולמשפחתו האוהבת.

השי רובין

מנכ"ל מפעלי חבל מעון