דברי מאיר יפרח, בטקס חקלאים מצטיינים מטעם מועצת הצמחים, 19.5.25

שר החקלאות, ידידנו חבר הכנסת אבי דיכטר, מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, חקלאים מצטיינים ומשפחותיהם, מוזמנות ומוזמנים 

לאחר כמה שנות הפוגה, אנחנו חוזרים בהתרגשות לשגרה של טקס חקלאים מצטיינים מטעם מועצת הצמחים. אמנם החטופים כולם עדיין לא חזרו, והתותחים רועמים לסירוגין, אבל החקלאים חזרו כמעט מהיום הראשון לעבודתם במשקים, גם על הגבולות וגם תחת אש, למרות ההלם של מאורעות השבעה באוקטובר. הם עשו זאת לא רק כי זוהי פרנסתם, אלא כי מאז ומתמיד ברור לחקלאי ישראל שבאחריותם לספק תוצרת חקלאית טרייה, איכותית, זמינה, שלוש מאות שישים וחמישה יום בשנה, לאוכלוסייה בישראל. 

בנוסף למצטיינים, היום נחלק גם אותות לשבח לנציגים מכל ענף במועצה, ששילמו מחיר יקר והתמודדו באומץ מול הכאב והנזקים הקשים שספגו. 

את המחיר היקר ביותר שילמו אורלי וציון ממן ממושב מבטחים, שאיבדו את בנם טל, דור שלישי לחקלאים, שנפל בקרב על הגנת מבטחים כחבר כיתת הכוננות; ושילמו אנייה ומשה ויינשטיין ממטולה, שאיבדו את בנם עומר, דור חמישי לחקלאים, שנהרג מרקטה בעת קטיף תפוחים במטעים, לצד ארבעה עובדים תאילנדיים.

ברצוני לציין גם את הציבור, שהתגייס בהמוניו והגיע למשקים בכל אזורי הארץ, לסייע בכל עבודות המשק באין ידיים עובדות. התגייסות מדהימה שהצילה חקלאים רבים מקריסה ואפשרה להמשיך ולספק את התוצרת הטובה שלנו באופן רציף. ככה מתגלה העם שלנו בגדולתו.

בהזדמנות זו גם כמה מלים על העובדים התאילנדיים, המשענת הגדולה שלנו בחקלאות, שלא מעטים מהם נרצחו ונחטפו באכזריות על לא עוול בכפם, ולמרות זאת, רובם ככולם חזרו לבסוף ארצה למשקים, בשותפות גורל רבת שנים.

לכל אלה שיש להם זיכרון קצר, אזכיר ששום יבוא ירקות, פירות, ביצים וחלב לא יכול אף פעם לבוא במקום התוצרת המקומית ולספק את ביטחון המזון בישראל. לכן, קונספציית היבוא של פורום קהלת ושל חלק מהשרים לשעבר טפחה על פניהם של כולם, כי הספקת המזון השוטפת, אם זה במגפה או במלחמה, תגיע בכל מצב רק מהחקלאים המקומיים, רק מהשוק המקומי. 

החקלאות בישראל עוברת זה שנים משברים קשים, וכמו עוף החול ממציאה את עצמה מחדש. החקלאים ממשיכים להיאחז בקרקע ועובדים עד התלם האחרון. אולי בעקבות חרבות ברזל ישתנה מעט היחס לחקלאים ולחקלאות ויפסיקו לראות בהם שק חבטות של בעלי הון-שלטון. חייב לחול שינוי, אבל ימים יגידו אם זה יקרה. 

לשמחתנו התברכנו בשר חקלאות שאינו מההתיישבות, אבל החקלאות קרובה לליבו. השר דיכטר הבין שאין חקלאות בלי חקלאים והתחיל להיערך בהתאם. הוא סייר בשטח, הקשיב לחקלאים ולנציגיהם, בא לבנות ולא לפרק. 

אחת הבעיות שכבר פתר השר יחד עם המנכ"ל הוא הבאת עובדים שיענו לכל צורכי החקלאים ולא כבעבר. במשך שנים אמרנו כי ההוצאות על החזקת העובדים כה יקרות, עד כי אין סיכוי שהחקלאים יזדקקו למספר עובדים מעבר לנדרש, והנה השר דיכטר הקשיב לנו וביצע תיקון חשוב.

השר גם נושא את דגל ביטחון המזון בישראל ומכוון לשמירת החקלאות לשוק המקומי, אולם יש תנאים עיקריים וקריטיים להצלחת מהלכים אלו. בראש ובראשונה הדאגה לדור המשך בחקלאות, לא כסיסמאות, אלא בהקצאת משאבים לצעד זה באמצעות תקציבים במנהלת ההשקעות והטבות משמעותיות לחקלאים מתחילים. רצון טוב לא יספיק להקמת משקים חדשים ולשמירה על חקלאות מקומית, שתענה על הדרישה לביטחון המזון בעתיד הנראה לעין.

תנאי נוסף הוא שוק סיטוני חדש. הכול על השולחן ונדרשת דחיפה אחת להזזת המהלך, שהוא צעד חיוני לוויסות כוחות השוק ולהקטנת יוקר המחיה ופער התיווך. 

צריך לנצל את ההזדמנות ולאמץ את תוכנית השוק הסיטוני החדש במועצה האזורית מודיעין. זו עלולה להיות החמצה היסטורית. צעד זה גם אינו דורש מהמדינה כספים ותקציבים, כי המועצה האזורית מודיעין מקצה לכך שטח. המשרד צריך רק לתת גיבוי הצהרתי לצעד זה, ונוכל לצאת לדרך לשוק מודרני עם תנאים נאותים.

תנאי חיוני נוסף הוא הקמת קרן מיוחדת  ליצירת רשת ביטחון למקרה הצורך, בו מחירי התוצרת יורדים אל מתחת להוצאות הייצור. כך החקלאי יוכל להיות בטוח שיקבל השלמה להוצאותיו, כדי שיוכל להתכונן לעונה הבאה בגידולים בהם הוא מתמחה. 

סכנה חדשה-ישנה מאיימת כיום על ענף גידולי התעשייה בישראל. הגנת המכסים קורסת מול עינינו, ועל הפרק הורדת מכסים להגברת יבוא מארה"ב. כל אלה עלולים לתת מכת סופית לאלפי דונמים של גידולי תעשייה שיוזנחו ויביא לסגירת מפעלים בצפון, באזורים מוכי אבטלה, שרבים בצפון נשענים עליהם לפרנסתם.   

אני תקווה שיבואו ימים טובים יותר, שנוכל להתרכז ולהתפתח בחקלאות, בעזרת שירותיהם הנפלאים של המחקר וההדרכה, המו"פים האזוריים, ובעזרת דור חדש שישולב בחקלאות. שנוכל יחד להצדיק את התוספת לשמו של משרד החקלאות, כי ביטחון המזון בראש מעייננו, ויש לשמור את השוק לחקלאים המקומיים ולא לטורקים ולפולנים. 

חשוב שהיחס לחקלאים ישתפר ושלא ישכחו את תפקידם החיוני בזמני מלחמה כמו בזמני רגיעה. שישמרו על מוסדות החקלאים, ובראש ובראשונה על מועצת הצמחים, ארגוני המגדלים, תנועות ההתיישבות והתאחדות חקלאי ישראל, גופים חיוניים לשמירת האינטרסים של החקלאים בכל הענפים. 

אנו נמשיך להיות שומרי ביטחון המזון, שומרי הגבולות והשטחים הירוקים. 

לתפארת מדינת ישראל.

לסיום, דיכטר ידידי, אתה השר הטוב לחקלאות זה שנים. אוהבים אותך.