ד"ר לאה צרור – 40 שנות מחקר מפוארות
ד"ר לאה צרור פורשת לגמלאות לאחר כ-40 שנות מחקר, והכנס לסיכום מחקרים בתפוחי אדמה הוקדש לכבודה. חגית שגב אילת שוחחה איתה לאחר הכנס.
ד"ר צרור הצטרפה למינהל המחקר החקלאי בגילת כמהנדסת מחקר ב-1981, במטרה להקים את מעבדת האבחון (מאמ״צ-נגב). לאחר סיום דוקטורט (באונ׳ בן גוריון) ופוסט-דוקטורט באנגליה, החל ב-1991 את עבודתה כחוקרת מן המניין במחלה למחלות צמחים בגילת.
תחומי המחקר העיקריים כללו: אפידמיולוגיה והדברה של מחלות שוכנות קרקע, מחלות תפוחי אדמה (פתוגנים חיידקיים ופטרייתיים המועברים בפקעות), יחסי גומלין פתוגן-מאכסן, פיתוח ויישום שיטות לאבחון מחלות צמחים. מאמ״צ-נגב היה תמיד חלק אינטגרלי של המחלקה, ולדבריה, האינטראקציה ההדוקה בין מחקר לפיתוח שירותי אבחון ובין מניעת מחלות עבור החקלאים הינה חשובה ביותר להתמודדות יעילה עם הבעיות בשטח.
המחקר במחלות תפוחי אדמה (דוררת, קולטוטריכום, מחלת הרגל השחורה, גרב אבקי, ריזוקטוניה, כתמי כסף, פיתיום ועוד) עסק בלימוד הפתוגנים, קשרי גומלין ביניהם ובין תנאי סביבה, פיתוח גישות הדברה וצמצום הנזקים. העבודה נעשתה יחד עם צוות המחקר וסטודנטים לתארים מתקדמים, בשיתוף פעולה עם מגדלים ומדריכים רבים ועם חוקרים מהארץ ומחו״ל (אירופה, ארה״ב, דרום אפריקה, אוסטרליה). ממצאי המחקרים הועברו ישירות למגדלי תפוחי האדמה בימי עיון ובפרסומים בעברית (בנוסף למאמרים מבוקרים בכתבי עת מקצועיים בינלאומיים). יש לציין את פנקס מחלות ופגעי תפוחי אדמה, שיצא לאור בעברית ובאנגלית (כולל אפליקציה לטלפון). בין מקורות המימון שאפשרו את המחקרים: המדען הראשי של משרד החקלאות, מועצת הצמחים וקרנות בינלאומיות.
במהלך השנים שימשה כמנהלת מרכז מחקר גילת וכחברה בהנהלת מכון וולקני (2013-2008). במסגרת פעילות מחקרית בינלאומית, הייתה חברה במועצת המנהלים של European Association of Potato Research וראש הסקציה של מחלות תפוחי אדמה בארגון (2022-2013).
כפי שהרחיבה בהרצאה ביום העיון, שינויי האקלים, ובמיוחד העלייה בטמפרטורות, משפיעים באופן ניכר הן על גידול תפוחי אדמה והן על האפידמיולוגיה של מחלות שונות, וכתוצאה מכך הנזקים הכלכליים מתגברים. להשפעת שינויי האקלים על החקלאות בצפון אירופה יש השלכות משמעותיות על גידול תפוחי אדמה בארץ. ההתחממות ומיעוט המשקעים יוצרים תנאים להתפתחות מחלות, שנצפו קודם לכן באזורי גידול חמים יחסית. זרעי היבוא נושאים פתוגנים (בצורה סמויה או גלויה), שעלולים לגרום נזק בטווח הקצר בשדה ובאחסון ובטווח הארוך לאחר התבססות המידבק בקרקע.
ד"ר צרור היא שם-דבר, תרומתה משמעותית וחיונית לענף תפוחי האדמה, וחותמה ילווה אותנו תמיד.
מאחלים לה הצלחה בהמשך הדרך, בריאות ונחת, שנים רבות וטובות.
תודה לד"ר לאה צרור בשם המגדלים!
לאה יוצאת לגמלאות לאחר עשרות שנים של תרומה לענף תפוחי אדמה בישראל, בתחום מחלות קרקע ומחלות הנישאות על גבי זרעים .
אנחנו המגדלים חייבים ללאה תודה מקרב לב על הצבת המחקר בתחום, בחזית המחקר בעולם, ועל החיבור הבלתי אמצעי בין השדה לבין המחקר.
ייחודו של המחקר החקלאי בישראל בהשוואה לעולם הינו החיבור הישיר בין האקדמיה/מחקר לבין השדה והחקלאים, כשלאה צרור הינה ממובילות המחקר החקלאי בתחום בישראל.
לאה מעורבת במגוון מחקרים להם יש תרומה ישירה להצלחתנו כחקלאים:
- אבחון וזיהוי דוררת, קוליטוטריכום וכתמי כסף (מחלות קרקע) לצד מציאת פתרונות להתמודדות עם הפתוגנים;
- אבחון וזיהוי גרב אבקי לצד מציאת פתרונות להתמודדות עם הפתוגן.
- מעקב, אבחון והתמודדות עם נגיעות בשדה ובזרעים של ארוויניה, שעברה גלגולים רבים במהלך עשרות השנים האחרונות;
- ליווי צמוד ותמיכה מחקרית במעבדת מאמ"צ נגב המשרתת את חקלאי הנגב – ונמצאת לאחר יציאת לאה לגמלאות לצערנו באיום סגירה;
- ועוד נושאים שוטפים.
אנחנו, החקלאים, נמשיך ליישם את הידע שנצבר במשך עשרות שנות מחקר ונקווה להמשך עשייה משותפת פורייה ועשירה ב"מודל לאה" בהמשך – גם לאחר פרישתה.
אורי זיג
