אוגוסט 2021
תגובת ארגון מגדלי ירקות לרפורמה המוצעת על-ידי משרדי החקלאות והאוצר
יש להוציא את הרפורמה המוצעת בחקלאות מחוק ההסדרים ולהעביר אותה לדיון והידברות אמיתיים בין כל הנוגעים בדבר, כי לפני שהחקלאות והאוצר מיישמים את החלקים המעניינים אותם ברפורמה המוצעת, מוטב שיבדקו היטב את מחדלי המדינה כלפי החקלאים במהלך שנים רבות, יישמו ויתקנו אותם, ואז יפנו יחד איתנו לשינויים נוספים.
הורדת המכסים אינה רפורמה בחקלאות. תמיכות ישירות עלובות אינן תשובה אמיתית לתמיכה בחקלאות.
לפני הכול צריך לעשות את הצעדים הבאים:
- להקים בדחיפות שוק סיטוני חדש ומודרני, שיאפשר לווסת את שיווק התוצרת לכמה אפיקים, שלא כמו במצב כיום, בו נתח השיווק לרשתות הופך אותן למעשה למונופול. הקמת השוק התקדמה עד כדי התחלת ביצוע וטורפדה כנראה על-ידי מי שאינו מעוניין בשבירת מונופול זה. חברי ועדת השוק החדש סיירו בעבר בכל העולם, ניירות רבים נכתבו בנושא, מקום ראוי אותר, ועדיין לא נמצא מי שיוציא לדרך צעד חיוני זה.
- להפחית את עלויות המים לחקלאות, משאב יקר שמקשה על החקלאים לכסות את הוצאות הייצור.
- להפחית עלויות שדורשת המדינה על העסקתם של עובדים זרים, שהולכות ועולות עם הזמן, כאשר לחקלאים אין אופציה אחרת לכוח העבודה הנדרש במשקים.
- העלאת ההשתתפות בקרן נזקי טבע מ-40% ל-60% ולקיחת אחריות על תחומים בביטוח שמוטלים על גב החקלאים, כמו ביטוח מבנים למשל, ובכך יורידו עלויות מהחקלאים, שנתונים יותר ויותר למשבר האקלים ולתהפוכות מזג-אוויר קשות.
- להקצות משאבי מדינה לתוכנית השקעות לכלל החקלאים, שסובלים שנים רבות מכך שמנהלת ההשקעות "יובשה" והכספים הופנו לתחומים שאינם קשורים לחקלאות. במיוחד יש חשיבות לעידוד בני הדור הצעיר, דור ההמשך בחקלאות, כדי שיוכלו להקים משקים מודרניים וחדשניים.
- השמירה על השירותים להגנת הצומח הינה חיונית, למניעת כניסתם של מחלות ומזיקים, שיכולים לשים קץ לענפים שלמים בחקלאות.
- הלוואות הון חוזר בערבות המדינה הם הבטחה רבת שנים שלא קוימה עד היום. רק בענף הירקות במועצת הצמחים נותנים למגדלים הלוואות הון חוזר לשוק מקומי, ליצוא ולתעשייה.
- הורדת מחירי התשומות, כמו חומרי הדברה, בדרך של הפחתת המיסוי.
- אחד התחומים שיש לקדם הוא עידוד היצוא מישראל, איתור שווקים חדשים ליצוא ושמירה על השווקים הקיימים.
- חשוב שהמדינה תשמור על גידולי התעשייה, שמגדלים אותם בעיקר באזורים מוכי אבטלה, ותמנע יבוא מתחרה שעלול לכרות את ענף התעשייה בישראל, הטרי והקפוא.
- כדי לקדם תחרות הוגנת בשוק המקומי יש לקדם את החוק לסימון תוצרת חקלאית הקרוי "החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווק – תשע"א-2011", שכאמור חוקק ב-2011 ולא נכנס לשימוש עד היום.
- יש לקדם חקיקה, שתמנע מכך שגוף אחד, ולו בשמות שונים אך בפועל בכובע אחד, ימלא בו זמנית את התפקיד של סיטונאי, קמעונאי ויבואן, מצב שמונע הוזלות אפשריות לצרכן בישראל.
- במהלך כל השנים היה שיתוף פעולה מלא בין החקלאים ומשרד החקלאות להתיר הפחתת מכסים במקרה של מחסור אמיתי במיני הירקות השונים. סידור הוגן זה בהסכמה טורפד על-ידי המשרד כשהחליט על הסרת מכסים גלובלית, בלי שיקולים של אנשי המקצוע ושמיעת החקלאים. יש לחזור להתנהלות מהסוג שהיה נהוג בעבר, הוגנת לכל הצדדים, כאשר בעת מחסור ייקבע נוהל ורף להורדת מכסים הולמת בכל הגידולים. אין להפוך את היבוא לעיקר אלא לשולי בעת הצורך.
- כל פגיעה חד צדדית בחקלאים מצריכה הקמת נוהל לחקלאים שירצו לפרוש, אשר יקבלו פיצוי הולם ומחייב מטעם המדינה.
- חשוב שמועצת הצמחים תישאר במתכונתה הנוכחית הצנועה, כגוף היחיד ששומר על המגדלים, מכספי החקלאים ובניהולם, שתפקידיה בין השאר: ביטוח חובה, הלוואות, מחקרים יישומיים, הדרכה גושית, מידע ונתונים, תקליט מחירים, קידום מכירות ופרויקטים לחדשנות, עידוד לימודי חקלאות בבתי ספר והתערבות בכשלי שוק.
כתב: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות
