תצוגת זני תפוחי אדמה חדשים ומפגש המגדלים המסורתי, קיבוץ סעד

כמדי שנה, התקיימו מפגש המגדלים המסורתי ותצוגת מבחני הזנים חדשים של תפוחי אדמה, הפעם בקיבוץ סעד.

המפגש התקיים בעם רב במועדון ובמתחם חדר האוכל של הקיבוץ.

בחדר מיוחד הוצגו מיזמים חדשים הקשורים לתפוחי אדמה, רובם בכל הקשור להשקיה, ובהם: מערכת ניתור המסייעת בקבלת החלטות בנושא השקיה על סמך עיבוד נתונים מהשטח, מערכת השקיה במעגל סגור המותאמת לצורכי הצמח בזמן אמת, השקיה חכמה על בסיס חישה מרחוק, וכן מערכות לניהול גד"שים תואמי GIS עד רמת הנהלת חשבונות ועוד.

במרכז האירוע, באולם הגדול, מוקמה תצוגת הזנים החדשים המרשימה, שהמבקרים ביקרו בה, בחנו אותה, השוו והחליפו דעות.

אחר כך עברו כולם למתחם הישיבה, לשלב הסיכומים והתחזיות בעל-פה.

אורן ברנע הנחה ופתח: מודה לקיבוץ ארז, למשפחת ארזי, שבהובלת יוסי ז"ל הובילו את האירוע של תצוגת הזנים ומפגש המגדלים בארז במשך שנים רבות. ברכות לשולה ארזי, רעייתו של יוסי ז"ל, שכיבדה אותנו בנוכחותה באירוע זה.

אשר גולן סקר את מבחני הזנים.

המבחנים נעשו בזני שוק מקומי ובזנים בעלי אוריינטציה ליצוא ואף לתעשייה.

זו השנה השנייה בה מוצגים גם זנים שנבחנו בחלקה אורגנית.

כמו בשנים עברו, כל זן מוצג כשעל השלט שלו מופיעים סמלילים המייצגים את שימושיו הצרכניים.  

הניסויים התבצעו בקרקעות לס, חול ובחלקה אורגנית.

לראשונה מתפרסמות בחוברת הסיכומים טבלאות של התפתחות עלווה.

אשר סקר בין השאר את הזנים המובילים בניסוי, ויש כמה כוכבים מבטיחים.

אורן ברנע סוקר את תמונת הענף, על רקע נתוני כלל ענף הירקות. 

מציג את יצרניות תפוחי האדמה הגדולות באירופה ובאסיה, כאשר המובילה היא סין עם 99.1 מיליוני טונות לשנה, אירופה עם 61.5 מיליוני טונות, הודו עם 48.7 מיליוני טונות, רוסיה עם 29.6 מיליוני טונות, אוקראינה עם 22.2 מיליוני טונות וישראל עם… 600 אלף טונות.

יש ירידה מתמדת בערך התפוקה של יצוא תפוחי אדמה עד 2018, לא כולל 2019.

מבחינת כמויות, בשוק המקומי יש פחות או יותר יציבות. התעשייה בקו גדילה, והיצוא במגמה של ירידה (למעט 2019, שהיא לשמחתנו שנה טובה ביותר).

השחקן הגדול היא אירופה, בה ניתן להבחין באי יציבות. אשר לבריטניה, גם בה יש אי יציבות, אבל היא יציבה מעט יותר ממדינות EU. לגבי מזרח אירופה, יש מגמה ברורה של ירידה, ולמעשה אין כיום כמעט גידול ייעודי למזרח אירופה.

מדד המחירים לצרכן בעלייה. מדד התשומות החקלאיות עלה משנת 2005 ב-40%, והוא נמצא בשנים האחרונות כ-20% מעל מדד מחירי תפוחי אדמה. רק ב-2019 אפשר לראות לראשונה שמחירי תפוחי האדמה הם מעל התשומות, ועדיין ברווחים קטנים.

מבחינת היבוא, ענף תפוחי האדמה יציב ביבוא, וקיים רק יבוא משלים של המפעלים בתקופות מסוימות וידועות מראש. במקביל רואים לצערנו עלייה ביבוא במיני ירקות אחרים, וזה גורם לנזקים, בעיקר לענפי העגבניות, השום והבצל.

המטבע שלנו הולך מתחזק, וזה מקשה על תנאי הסחר ביצוא. ניתוח השינוי בשער החליפין המשוקלל, בתוספת עליית התשומות, מראה מגמה של הרעה בתנאי הסחר ב-43% משנת 2010.

לאור תמונה זו, יש חשיבות רבה בפתיחת שווקים חדשים, ותהליך זה של חיפוש שווקים יימשך.

מסכם: מקווה שנוכל להמשיך את השנה הטובה הזאת – "אנחנו בצומת החלטות, נקווה שנזרע בחוכמה ונקצור ברינה".

המפגש הסתיים בהרצאת אורח מרתקת של המזרחנית ד"ר מיכל יערי, בנושא ישראל ומדינות המפרץ הפרסי. ההרצאה עסקה ביחסים המתחממים עם מדינות המפרץ והאם אנו קרבים ליחסי מסחר פתוחים. ההרצאה לוותה בקטעי עיתונות ובסרטונים מהעולם הערבי. 

להתראות בשנה הבאה!