הענקת אותות הוקרה למצטיינים מטעם מועצת הצמחים
בתאריך 17.719 התקיים באולם הכנסים במשרד החקלאות טקס הענקת אותות הוקרה לחקלאים מצטיינים מטעם מועצת הצמחים, בענפי הירקות, הפירות, ההדרים והזית, בהדרכה ובמחקר.
לפניכם דברי הברכה שנישאו בטקס, רקע ופרטים על המצטיינים בענף הירקות וצילומים מהטקס.
ארגנה והנחתה את האירוע: חגית שגב אילת
דברי צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים
תענוג אמיתי הוא לקיים מדי שנה אירוע מכובד ומכבד שכזה, אירוע בו אנו מסובים לשעה קלה לדבר ולהציג רק את הטוב והיפה של ארץ ישראל ובמיוחד את היהלום שבכתר, את חקלאות ישראל ואת הנוצצים שביהלומי הכתר, את החקלאים שהולכים לפני המחנה, שבחכמה ובמסירות, במקצוענות וביוזמה, מגיעים להישגים ששמם הולך לפניהם בכל העולם.
הם עושים זאת עם שותפים אמיתיים, שיחד עמם דבקים במטרה: המדענים והחוקרים, המדריכים ועובדי משרד החקלאות, הפזורים בכל הארץ.
ואחרונים חביבים עובדי מועצת הצמחים, באמת מסורים לחקלאות ישראל בלב ונפש, אפילו שחלקם "צפוניים", עירוניים אבל…. הציונות הפכה חלק מאישיותם.
ידידיי, לכבוד הוא לנו השתתפותכם עימנו כאן היום.
אנו במועצה נמשיך לקדם את החקלאות והחקלאים בפעילויות המקצועיות החשובות: במחקר, בהדרכה, בפיתוח שיווקי, ביצוא ובהגברת הצריכה בארץ ועוד ועוד ועוד…
כל זאת לתפארת מדינת ישראל!
דברי אורי צוק בר, יו"ר מועצת הצמחים
מתרגש להיות באירוע. מחמם את הלב. עבודת האדמה היא אתגר גדול, עם יכולות לעמוד בתנאי סביבה תובעניים, מול יבוא מתחרה, מחירי תשומות, שינויי אקלים.
לכן נדרש מהחקלאים להיות מעולים, מצטיינים. יחד עם סיוע המחקר וההדרכה הם מובילים להישגים.
החקלאים מיוחדים בכך שאינם מפחדים מסיכונים והם מעיזים, ובזכות זה החקלאות צומחת ומתפתחת ומגיעה לפסגות חדשות.
החקלאות הישראלית תנצח. כל הכבוד. גאה בכולכם.
דברי מאיר יפרח, יו"ר הוועדה לאיתור המצטיינים ומזכיר ארגון מגדלי ירקות
היום יום חג. ראשית ברצוני לברך את עובדי משרד החקלאות, את עובדי מועצת הצמחים, את ארגוני המגדלים, את האורחים ולבסוף את המגדלים היקרים, שבזכותם ובזכות מאמציהם והישגיהם אנחנו פה היום. מסורת נפלאה זו של חלוקת אותות לחקלאים מצטיינים נמשכת ותימשך בזכות דבקותה של מועצת הצמחים בקיומה מדי שנה.
אם נדמיין פירמידה הפוכה, הרי בקצה הצר שלה, שנוגע ממש באדמה, ניצבים חקלאי ישראל. שם עומדים חקלאי ישראל השורדים, שנושאים על גבם את כל כובדה של הפירמידה שניזונה ומתקיימת מהם.
ומי עומד עליהם בפירמידה ההולכת ומתרחבת? בראש ובראשונה כל אלה שעושים על גבם רווחים גבוהים. ומעליהם, בקומה רחבה יותר, ניצבים הפוליטיקאים הישראליים, אלה המשווקים את גאוות החקלאות בכל מקום בעולם, אך בו זמנית רובם לא באמת סופרים את החקלאים, מזלזלים בתפקידיהם החיוניים של שומרי ביטחון המזון ואוחזי הגבולות.
בקומה העליונה והמרווחת של הפירמידה, שבקושי רואים ממנה את המחנק בקצה הפירמידה למטה, ניצב הציבור הרחב, זה שנהנה מהתוצרת הנפלאה כל השנה, אך מסתובב עם סיסמאות של "פער התיווך", "יוקר המחיה", "שוק חופשי ופתוח", "עידוד היבוא", ועוד ידו נטויה.
אז באירועים כאלה של חלוקת אותות לחקלאים מצטיינים, לשעה קלה הפירמידה מתהפכת, וחקלאים נפלאים זוכים לעמוד לזמן קצר בקצה הצר אך המכובד, כי כל החקלאים, ששורדים וממשיכים בגאווה ובאהבה את מלאכתם, הם מצטיינים, יום יום ושעה שעה.
אנחנו שוב בתקופת בחירות, ואין צורך להגיד לחקלאים מה להצביע. את הצבעתם יקבעו לפי מצבם בשנים האחרונות ולפי מה שקרה לחקלאות, האם השתפר מצב החקלאים או הורע. בואו נבדוק מה קרה בכמה נקודות מרכזיות בתחומי החיים של החקלאים בישראל:
- איך היו היחסים בין המשרד ובין החקלאים, האם היו סבירים? האם היה שיתוף פעולה פורה ביניהם לטובת החקלאות בישראל או התגוששות קצרת רואי?
- האם מינהלת ההשקעות תפקדה והושארו תקציבים לטובת החקלאים? התשובה ידועה.
- מה עשה היבוא הלא מבוקר לשוק המקומי, האם העשיר רק את היבואנים? האם נהנו ממנו הצרכנים וניזוקו החקלאים? התשובות ברורות.
- האם קוימו הבטחות לגבי פער התיווך? כי הבדיקה השנתית של המחירים הציגה כישלון.
- האם ביטול השוק הסיטוני מוצדק? הרי ידוע לכולם שהקמתו הייתה יכולה להוריד את פער התיווך ולסייע לחקלאים כדי שלא יהיו מחויבים לרשתות.
- האם חל שינוי לגבי אגרות ומיסים על עובדים זרים? האגרות והעונשים נשארו.
- איפה התמיכות ליצוא, שכמעט התחסל?
- ביטול מכסים על יבוא ריסק את השוק המקומי. השום הסיני השתלט על השוק במחיר מופקע, ענף העגבניות ניזוק ללא פיצוי, ונפגעו ענפים נוספים, מצטיינים וטובים.
- עד כמה השפיע המצב בחקלאות על בריחת מגדלים קטנים ועל עידוד משקים גדולים, במדינה בה חקלאים קטנים, הם שנאחזים במקומות שאף אחד אחר לא יתיישב בהם.
- האם משטר הנחלות בסכנה?
- למרות חורף עשיר במשקעים, מחירי המים לא הוזלו.
- האם המשרד ניסה החליש את מועצות הייצור ואת הארגונים בחקיקה ובהכרזות מיותרות, שהרי היה צריך לחבק את הגופים האלה שהם גופי התמך היחידים של החקלאים.
- מדוע היה צורך לבטל את קרן ההשתלמות למגדלים, שהתקיימה 10 שנים, שהיוותה עבורם חיסכון יחיד מסוגו ומכספם.
- מה תאמרו על הנהירה המטורפת והבלתי שקולה אחר הכנסת גידול הקנביס, שעלול להרוס את מרקם החקלאות השביר הקיים ולהשלות חקלאים ותיקים וחדשים שהנה נמצא להם פתרון למצוקותיהם.
למרות כל הנקודות שציינתי, החקלאים והחיים חזקים יותר, ובכל זאת יש לא מעט שורדים,
וחקלאים טובים ממשיכים לייצר ולדאוג לביטחון המזון על אף כל הקשיים.
ובואו נגיד גם כמה ציוני דרך של שיתופי פעולה ועשייה:
- ביטול מס מעסיקים נזקף לזכותו של משרד החקלאות.
- יש שקט במכסות העובדים הזרים.
- הוספו מכסות מים.
- הוקמו שוקי איכרים לטובת האזורים.
- לא הצליחו לפרק את מועצות הייצור, גופים שהחקלאים מממנים – וגם זו לטובה.
- לא הצליחו להעביר את מרכז וולקני ממקומו.
- לא הצליחו הרפתקאות של המשרד, כמו: מיליון דונם בנגב לסינים, כמו רעיון התמיכות הישירות, כמו הקמת זירות מסחר דיגיטליות.
- נשמרה קנט, הגוף החשוב לשמירה על חוסנם של החקלאים.
למרות הכול, החקלאים מנסים תמיד לראות את חצי הכוס המלאה, כי עבודתם נעשית באהבה גדולה.
ולסיום, אני מברך את מועצת הצמחים, את עובדיה ואת צבי אלון העומד בראשה, שלקחה על עצמה לשמר את מסורת אגרקסקו להכיר תודה לחקלאים, וכיום היא הגוף הבלעדי שיודע לתמוך בחקלאי הצומח, בכל צרותיו ולבצע עבורם פעולות שגוף אחר לא יודע לעשות: ביטוח חובה, הלוואות, מחקר יישומי, תמיכה במו"פים, קשר עם האזורים, פרסום מחיר יומי, ריכוז נתונים ומידע, סיוע בהדרכה, פרסום וקידום מכירות, טיפול בגידולי תעשייה, פקחי איכות, טיפול בהעסקת עובדי שטחים, תיאום עם המשרד בפעולות שהמשרד אינו יכול לבצע.
אלה רק חלק מפעולות המועצה, והכול ממומן מכספי המגדלים. הצקות של חלק קטן של מגדלים אינן ברורות, ולדעתי נובעות מחוסר ידיעה ובאות מקרב חלק מהמגדלים שאוהבים לקבל שירותים בחינם על חשבון אחרים, אבל נתגבר עליהם.
ברכות חמות למצטיינים ולמשפחותיהם, ברכות לכל החקלאים בישראל ולמדריכים והחוקרים שניצבים תמיד לצידנו, במאבקים ובהצלחות. תודה רבה לחגית על ארגון אירוע חגיגי זה.
למרות הכול עוד לא אבדה תקוותם של החקלאות והחקלאים בישראל. הם לא בכיינים ולא מתלוננים, רוצים להתפרנס בכבוד.
דברי פרופ' אלי פיינרמן, ראש מינהל המחקר החקלאי
כשחוגגים מצוינות ראוי להרים ראש מעל תלאות היומיום ולהתגאות. ההון האנושי זה הדבר החשוב ביותר עבורנו. מתברכים במגזר עתיר יכולות. לחקלאות תרומה צנועה לתל"ג, אבל יש לה תרומה לאיכות החיים. החקלאים תורמים גם לשם הטוב של ישראל.
האתגרים הגלובליים שניצבים בפני האנושות הם גדולים. אוכלוסייה שגדלה במהירות, צמצום שטחי הקרקע החקלאית, בגלל תהליכי סחף ואורבניזציה, מחסור במקורות מים טבעיים, כשליש מהמזון הולך לאיבוד, איכות סביבה שהולכת ומידרדרת.
לפי תחזית 2050 אוכלוסיית העולם תגיע ל-10 ביליארד איש. לצורך זה נדרשת הכפלה של ייצור המזון. מה שיכול לתרום לכך זה פיתוח המחקר.
מה שעושים בישראל הקטנה מאוד רלבנטי לצורך זה.
כיום אנחנו חוגגים מצוינות ומשבחים את המשובחים מבין המשובחים. נבחרים אלה מקפידים על תרבות חקלאית, על עבודה בשיטות חדשניות. הזוכים מאדירים בפועלם לא רק את עצמם אלא את כל המגזר.
הזוכים מצטרפים לנבחרת פיז"ה, פירות ירקות זית הדרים. שיתוף הפעולה בין חוקרים למגדלים צריך להישמר ואף להתרחב.
דברי מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים
המשמעות של חקלאים מצטיינים היא אלה שמהווים סמן ימני, כל אחד באגף שלו.
כל הכבוד ויישר כוח.
דברי שלום שמחון, לשעבר שר החקלאות ופיתוח הכפר
נעניתי ברצון להזמנה של מאיר יפרח. מצטער שיש כאן אולם מלא. בפעם האחרונה שהיה אולם מלא, גם אז השר והמנכ"ל לא נכחו בטקס. כמו גם אז, כשהקהל ממלא זה סימן לאנשים שחרדים לזעוק את זעקתם על שעומדים לקחת מהם את היקר מכול ולפרק אותו.
בשנים האחרות קורה משהו פחות טוב, כי מה שניבט מכל מקום זה החוסר בהשקעה ובמחקר. אני מאמין שאת המנגינה של החקלאות אי אפשר להפסיק. כשמתעוררים בבוקר צריך להרגיש שהמצוקה של החקלאי זורמת לך בתוך העורקים, וזה סימן שאתה ראוי.
אני רוצה לברך את המצטיינים. בחלוקת אותות למצטיינים תמיד השקעתי במה אדבר, והתרגשתי, כי נמצאים פה הטובים ביותר. אני רוצה לברך את מי שזכה, וגם מי שלא זכה אני בטוח שהוא הטוב ביותר. שרים ומנכ"לים מתחלפים, אבל החקלאות הישראלית לעולם נשארת.
דברי נציג החקלאים הזוכים, מאיר מסיקה
ראשית אני רוצה לברך את חבריי הזוכים. אני רוצה להודות בשם כולנו למי שהמליץ ובחר בנו לקבל את אות חקלאית מצטיינת וחקלאי מצטיין. מעמד זה בהחלט כבוד גדול עבורנו ורגע של התרוממות רוח. העובדה כי במוסדות שלנו ובארגונים שלנו, ארגוני החקלאים בכל ענפי החקלאות השונים, יש מנגנון, שבין יתר העיסוקים מפנה את זמנו להתייחסות לאנשים, מכניסה משב רוח רענן וגורמת לקורת רוח וסיפוק רב. לי לבני וליתר חבריי הזוכים, טקס זה נותן לנו רגע של מחשבה ומבט לאחור על הדרך שעשינו, כל אחד ואחת מאיתנו. אף אחד לא פעל והקים את מפעל חייו מתוך מחשבה שיום אחד מישהו יעלה לסדר היום באופן חגיגי זה את פועלו ויבטא את זה בדרך שהוועדה לבחירת הזוכים עשתה בעבר ועושה כיום. אני תקווה כי טקס כזה ימשיך להתקיים גם בשנים הבאות. עובדה זו נותנת כוחות עצומים. אנו מישירים מבט אל העתיד עם כוחות גדולים, אנרגיות טובות ואמונה במערכת.
חקלאי זו דרך חיים. בתחילת הדרך כולנו עסקנו בחקלאות מתוך אמונה אמיתית שזו הדרך. לעסוק בחקלאות ולהתמיד מצריכים אהבה אמיתית למקצוע. אהבה זו חייבת להיות משולבת עם התמדה ונחישות. העיסוק בחקלאות קשה מאין כמוהו, אנחנו החקלאים מושפעים מגורמים רבים וכמעט כולם אינם תלויים בנו. ישנם איתני הטבע, שמפעם לפעם מבהירים לנו כי אנחנו יכולים להיות מקצוענים, אולם הם שמכתיבים בעצם מה יהיו התוצאות בסופו של דבר. במקביל ישנן הבעיות המקצועיות, כגון וירוסים, מחלות קרקע, נגעים שונים ומשונים, שמדי פעם גורמים לנו החקלאים לחשב מסלול מחדש. וכמובן ישנה תפיסה מדינית בנושא החקלאות. יש צורך לאפשר לחקלאים לעסוק בעבודתם ללא הפרעה. העיסוק בחקלאות מבחינתי משול לספינה המפליגה ללב ים בנתיב רגוע ושליו, כאשר כולם מצפים להגיע ליעד בשלום. אולם בהמשך, הים משנה את פניו ומתחילה סערה המטלטלת את הספינה ואת יושביה. התוצאה היא חרדה קיומית מצד אחד, ומצד שני התמודדות כיצד לייצב את הספינה, לצפות שהים יירגע, כדי להגיע לחוף מבטחים. לדאבון לבנו, יש גם לא מעט ספינות שלא שרדו את הסערה וצללו למצולות הים. אנחנו אמנם שרדנו, אבל הרבה מאוד חקלאים לא יכלו או לא הצליחו לשרוד מסיבות רבות. בעיצומה של הסערה יש הרבה מאוד גופים שאנו, המגדלים, נעזרים בהם כדי להינצל. אני יודע כי המערכות שלנו נרתמות מעת לעת לסייע. יש לנו במועצת הצמחים מנגנונים, כולל שולחנות מגדלים, שמנסים לפתור מגוון בעיות הצצות חדשות לבקרים. במשרד החקלאות יש מערכות מקצועיות מהטובות ביותר, שמסייעות בפתרון בעיות. במקרה שלי, ישנו ארגון מגדלי ירקות, הנותן מענה הן במקרים בו חקלאים רוצים להתפתח והן כדי לסייע בפתרון מצוקה אליה נקלענו. כמובן שיש לכל ענף את הארגון המטפל בו, מטעים, חלב, ביצים, דגים, דבש, זיתים, ועוד ענפי חקלאות רבים. על אף העובדה שאני מעלה על נס את המערכות הרבות התומכות בחקלאים, יש הרבה מאוד בעיות שמקשות על חיינו, ומדי פעם מטלטלים אותנו ואנו נכנסים למצב של חוסר אונים וחשש אמיתי לקיומנו.
בעבר הסערות היו מינוריות. כיום יש הרבה יותר סערות ופחות ימים רגועים. כיום, בעידן הנוכחי היצירתיות והתוויית הדרך מונעות יותר על–ידי החקלאי ופחות על–ידי המוסדות. אולם ההחלטות המדיניות בעניין התפישה הכוללת בתחום החקלאות מפריעה ואינה תואמת את הרצונות של החקלאים. יש צורך מיידי לאפשר לחקלאים לעסוק בצורה נכונה בייצור המזון למדינת ישראל וגם באפשרות לייצא תוצרת טובה למדינות העולם ולחזק את כלכלת ישראל. אין להתעלם מהעובדה כי למדינתנו אויבים רבים. כשם שאנו צריכים צבא חזק, שמבטיח את קיומנו ומהווה את העוגן החזק ביותר, שלגביו יש קונצנזוס מלא, יש צורך להתייחס ברמה הכללית המדינית לחקלאות באותה מידה. במצב בו המדינה מוקפת בחורשי מזימות רעות, יש צורך אמיתי לחזק את החקלאות שלנו ולהישען על התוצרת המקומית. חקלאי ישראל מצליחים לספק מזון לכלל האוכלוסייה בכל השנה. אני קורא לשר החקלאות ולמוסדות של החקלאים לטפל בבעיות שהם לב ליבה של החקלאות:
מים – יש לגרום לכך שנושא הקצאות המים ייפסק באופן מידי. ראיתי מכתב של שר החקלאות הנוכחי שממליץ כי צריכת המים תהיה בדומה לחשמל. כולם יצרכו מים ללא מעורבות של שום גורם. יש לבצע התאמות בהקשר לשינוי.
עובדים זרים – יש להתייחס לעובדים הזרים ככוח עבודה שבלעדיו אין יכולת לקיים חקלאות שאינה ממוכנת. לכן יש לפתח נושא זה ללא כל הבירוקרטיה שאנו צריכים לעבור.
לסיום. חקלאי או חקלאית אינם יכולים להצליח ללא בן הזוג או בת הזוג. אני באופן אישי לא יכולתי להגיע לאן שהגעתי היום ללא אשתי. היא הצליחה להכיל ולהבין את כל השיגעונות של חקלאי. יש ריסוס כל הלילה, צריך לקום מוקדם באמצע הלילה לבדוק שההשקיה עבדה, צריך לנסוע לשוק לפנות בוקר, ועוד אין סוף מטלות. כמובן שככה גם הילדים, שהיו צריכים לעיתים להמתין או לוותר על דברים, כי יש עבודה.
שוב תודה לכולם ובהצלחה בהמשך הדרך.
המצטיינים בענף הירקות
עמרם ילוז יבנאל
עמרם ילוז, חקלאי מהמושבה יבנאל, מגדל אבטיחים זה כ-50 שנה והינו ממובילי ענף האבטיחים בישראל.
עמרם צבר ידע רב בענף בזכות שיתופי פעולה עם מערך ההדרכה של שה"מ ומחקרים המתבצעים בחלקות הגידול שלו על-ידי חברות הזרעים ואנשי המחקר של משרד החקלאות. את הידע הרב שצבר במהלך השנים הוא חולק בשמחה גם עם חקלאים נוספים.
עמרם אינו שוקט על שמריו ופועל ללא לאות לקידום שיטות גידול חדשניות ולפיתוח זנים חדשים. איכות התוצרת שהוא משווק מעידה על הקפדה בלתי מתפשרת ועל שיטות גידול חדשניות, תוך שמירה על סניטציה ועל התייעלות מרבית בכל תהליכי הייצור.
עמרם רואה בחקלאות הישראלית ערך עליון שיש לקדם, לפתח ולהתמיד בו. הוא גם פעיל מאוד במאבקים שונים לטובת כלל החקלאים, אם במסגרת עצמאית ואם במסגרת תפקידו כחבר מזכירות בארגון מגדלי ירקות.
תרומתו של עמרם ילוז לגידול האבטיחים בישראל לא תסולא בפז, ובזכות זה נבחר לחקלאי מצטיין בענף הירקות לשנת 2019.
אורנה איינשטיין מגן
אורנה איינשטיין מנהלת זה שנים את גד"ש קיבוץ מגן בשטח של כ-20,000 דונם, הכולל מגוון גידולים ליצוא ולשוק המקומי, בהם תפוחי אדמה, אגוזי אדמה, גזר, צנונית וגידולי פלחה.
גד"ש מגן נחשב לאחד המובילים באזור ומצטיין באיכות התוצרת, ברמות היבול ובהקפדה על סטנדרט איכות גבוה לכל אורך שרשרת הייצור.
לנוכח מגוון המשימות העומד בפני גד"ש מגן, אורנה משכילה לנהל את ענף גידולי השדה ביעילות רבה, תוך שמירה על רווחיות גבוהה בהתחשב במגבלות ובאילוצי הייצור החקלאי. בד בבד חשוב לאורנה לשמור על רוח הצוות ולגבש צוות מלוכד המגויס להשגת המטרה, כל זאת בקיבוץ הנמצא 4.7 מגבול עזה, תחת שגרה של מתח וחרדה מתמשכים, כאשר גם בימים קשים צריך לצאת לשטח, כי יש עבודות שחייבים לבצע.
במסגרת האזורית, ענף גידולי השדה במגן מעורב מקצועית בהטמעת שיטות גידול חדשניות, זני גידול חדשים, מיכון מתקדם וביישום עדכני ומתמשך של הידע הנצבר, לשיפור היעילות וההישגים.
לאורנה קשר חזק לאדמה. לדבריה, להיות חקלאי זה אורח חיים, זה סוג של יצירה, שמספקת אתגר מרתק ובלתי פוסק לעשות ולהצליח.
אין זה נפוץ במקומותינו שאשה מנהלת ענף גידולי שדה, הנחשב לענף "גברי" באופיו, ואורנה היא ההוכחה לכך שגם במקרה זה המין הנשי מנצח.
בזכות הישגיה בניהול צוות גד"ש מצטיין, בהטמעת שיטות חדשניות מקצועיות ובחתירה מתמדת לשיפור ולהתייעלות, נבחרה אורנה איינשטיין לחקלאית מצטיינת בענף הירקות לשנת 2019.
ציון סויסה כפר אביב
ציון סויסה הינו חקלאי המתגורר בכפר אביב ומפעיל עם בניו משק חקלאי למופת, במגוון גידולי ירקות, כולל: בצל, דלעת, דלורית, חצילים, כרוב, כרובית, לפת, סלק, צנון, שומר ועוד, בכמויות המוערכות בכ-14,000 טונות בשנה.
עובד בשיתוף פעולה עם הקיבוצים חצור ובארות יצחק, תוך יישום טכנולוגיות גידול וכלי אסיף חדשניים.
איכות התוצרת והקפדה על ניקיון משאריות חומרי הדברה הינם הסמל המסחרי של ציון, הפועל תחת חברת "מלוא הסל" שבבעלותו. משווק את תוצרתו בעיקר לרשתות השיווק, תוך הקפדה על הספקה סדירה ועמידה בדרישות השוק.
בזכות היותו מגדל מצטיין, המשתף פעולה עם מערך ההדרכה של שה"מ ועם ארגון מגדלי הירקות ומועצת הצמחים ותורם מזמנו לטובת כלל החקלאים, נבחר ציון סויסה לחקלאי מצטיין בענף הירקות לשנת 2019.
מאיר ועומרי מסיקה פריגן
מאיר מסיקה ממושב פריגן מתמחה זה שנים רבות בגידול בטטה לשוק מקומי וליצוא. משווק תוצרת בהיקף של 10,000-8,000 טונות בטטות בשנה, מתוכם כ-700-600 טונות ליצוא והשאר לשוק המקומי. מגדל בעיקר באזור אשכול ומעסיק במשקו עשרות עובדים מהאזור. משמש במשך שנים כיו"ר שולחן מגדלי הבטטה במועצת הצמחים.
מאיר הקים משק ירוק, שמכיל בית אריזה מתקדם, העומד בכל הסטנדרטים המקובלים כיום. בבית האריזה ניתן דגש גדול על בטיחות בעבודה, מניעת מטרדים לשכנים, ייעול העבודה, איכות סביבה ומיחזור של מים ושל פסולת הבטטות.
בשנים האחרונות נקלט במשק גם דור ההמשך, בנו עומרי ובתו ענבל, שעובדים ומפתחים את המשק יחד אתו.
מאיר מקפיד על שיטות גידול חדשניות ומבצע לא אחת ניסויי שדה בשטחיו. משתף פעולה עם מגדלים נוספים ועם החוקרים במו"פ דרום, שיחד הקימו צוות אשר מגדיר את הבעיות בענף הבטטות באזור ומלווה את הניסויים לכל אורכם עד שלב ניתוח התוצאות והפקת הלקחים.
בזכות הישגים מקצועיים, חתירה לחדשנות ולהתייעלות ושיתוף פעולה עם מגדלים נוספים בענף ועם המחקר וההדרכה, נבחרו מאיר ועומרי מסיקה לחקלאים מצטיינים בענף הירקות לשנת 2019.
