כנס דיווחי מחקרים בענף הפלפל

אלי אהרון

בתאריך 8.6.17 התקיים במשרד החקלאות כנס להצגת מחקרים בענף הפלפל.

הכנס אורגן על-ידי דוד סילברמן ובת שבע בדוח משה"מ והשתתפו בו מדריכים, חוקרים, חקלאים ובעלי תפקידים ממשרד החקלאות, ממועצת הצמחים ומארגון מגדלי ירקות.

פתח את הכנס שמשון עומר, מנהל אגף הירקות בשה"מ. בדבריו ציין שמשון את העובדה כי המחקר הוא זה שדוחף את הענף. צוות רחב עומד מאחורי המחקרים, ציין שמשון, והוא כולל: מדריכים, חוקרים, טכנאים, אנשי שירות, חברות ועוד.

בנוסף מנה שמשון את אתגרי המחקר בתחומים הבאים:

• הגדלת היבול ואיכותו;
• פיתוח שיטות השקיה;
• ייעול השימוש בדשנים;
• חיסכון בכוח-אדם;
• שיפור האקלים בבתי צמיחה;
• פיתוח מוצרים חדשים בעלי ערך מוסף גבוה;
• והאתגר הגדול: ייצור מוצר בריא, מופחת חומרי הדברה.

שמשון הזכיר את המשבר שעבר הענף לפני כ-3 שנים, שצמצם את גודלו, במסגרת הפתרון שניתן לו על-ידי האוצר, שכלל המלצה למשק מגוון.

אחריו סקר חמי ברקן, רכז הוועדה החקלאית בערבה, את גידול הפלפל באזור, המשבר בענף והפתרון שניתן לו ושבמסגרתו הצטמצם הענף מ-70% מכלל הגידולים בערבה.

אברהם (נונה) ארליך, מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים, סקר את הענף והציג נתונים בתחום הכמויות לשוק המקומי וליצוא וכן בתחום מחירי התוצרת.

מכאן נכנס הכנס לנושאים המקצועיים:

רמי גולן, ממו"פ ערבה תיכונה, הרצה בנושא: השפעת טיפולים חדישים בפרי הפלפל על חיי המדף בערבה.

ד"ר שמעון פובוניה הרצה על גידול פלפל בשורה בודדת בערבה בהשוואה לגידול המקובל בצמד, וזאת מתוך מטרה לשפר את הרווחיות ולהקטין סיכונים בתנאי שוק קשים.

המסקנות: 1. להצבה בשורה בודדת יש יתרון מבחינת חיסכון בתשומות וכ"א; 2. יש זנים שיתאימו יותר מהאחרים לגידול בשורה בודדת; 3. בגידול ב-9 שורות בודדות לא צפויה פחיתה ביבול בהשוואה ל-6 צמדים; 4. המרחק המיטבי בין השתילים בצמד הינו 40 ס"מ ובבודדות 35 ס"מ; 5. בזנים מסוימים, בשורה בודדת יתקבל אחוז גבוה יותר של פרי גדול.

ד"ר חגי יסעור הרצה בנושא חנטה והפסקת הזנה חנקתית. חגי ציין כי מטרת המחקר היא לפתח כלים מבוססי ידע והבנה פיזיולוגיים, שיאפשרו את הארכת עונת הגידול בערבה, וזאת על-ידי קבלת חנטה טובה ופיזור היבול בסתיו וקבלת יבול איכותי בחודשים אוקטובר-נובמבר על-ידי שימוש באמצעים אגרוטכניים פשוטים, כמו דישון חנקני משתנה.

מיכל עמיחי, ממו"פ רמת נגב, הרצתה בנושא: השפעת ממשק ההשקיה על היבול של פלפל "סוויט-ביט" ברמת נגב. מיכל ציינה כי במו"פ רמת נגב בוחנים זנים חדשים, מתוך כוונה להחדיר את הגידול למשקים באזור. כמו-כן נבחנו עומדים שונים, במטרה להגדיל את היבול.

המסקנות: 1. לזני הסוויט בייט השונים יש תגובה שונה להפחתת שיעור ההשקיה; 2. ישנם זנים שהפחתה בשיעור ההשקיה מעלה בהם את החנטה ואת היבול, וזאת מבלי לפגוע באיכות המוצר; 3. הפחתה בהשקיה מפחיתה את שיעורי החנקן בקרקע, עובדה המסייעת בדישון החנקני בסוויט בייט.

אפרים ציפלביץ, ממו"פ בקעת הירדן, בחן האם דישון בזרחן בתחילת הגידול בקרקע עשירה בזרחן נחוץ או מיותר?

המסקנות: 1. גם ברמה של 50 מ"ג לק"ג זרחן אולסן ביסוד כדאי לדשן בזרחן בראש בתחילת הגידול; 2. בעונה הנוכחית אין תשובה לשאלה מה קורה ברמות זרחן אולסן יותר גבוהות.

יוסי טכנאי, ממינהל המחקר החקלאי, הרצה בנושא: מיקרו-אקלים ודרישות השקיה בחממה ובבית רשת. המחקר נערך במו"פ בקעת הירדן.

המסקנות: 1. ET מחושב לפי פנמן פנימי היה במתאם גבוה יותר עם המדידה בהשוואה לפנמן חיצוני; 2. ניתן להפחית את ההשקיה במנהרות בשיעור של כ-25% ובבית רשת בשיעור של כ-15% ללא פגיעה ביבול; 3. רמת השקיה גבוהה מפחיתה את כמות היבול; 4. שימוש בחיישנים פשוטים למדידת מיקרו אקלים בתוך המבנה עשוי להביא להגדלת היעילות של השימוש במים.

פרופ' אלי פליק, ממנהל המחקר החקלאי, בחן את ההשפעות של איכות המים וכמותם על איכות הפרי הקטוף בערבה ובבקעה.

המסקנות: 1. לאיכות ולכמות המים יש השפעה משמעותית על היבול, אך הדבר תלוי בין היתר בתנאי מזג-האוויר בחודשי הגידול הראשונים; 2. מליחות של 2.8 EC עם כמויות מים משתנות, בהשוואה להשקיה במים שפירים, אינה מהווה גורם שלילי בכל הקשור לאיכות הפרי לאחר הקטיף; 3. השקיה במים מליחים מאוד (4.5 EC) פוגעת ביבול, ובאיכותו אך מצד שני מגבירה את עמידות הפרי לנזקי צינה; 4. איכות הפרי הקטוף מושפעת פחות מכמות המים ויותר מאיכותם.

בהמשך הכנס הוצגו מחקרים נוספים בנושאים: השקיה אוטונומית (מולי זקס), קרינה ואיכות הפלפל (ליאור אברהם), תאורת לד תוך נופית והיבול (קירה רטנר ודנה חרובי), טיוב ממשק השקיה באמצעות מודל ואפליקציה (אפי טריפלר).

בסיום הכנס סקר דוד סילברמן את האתגרים והיעדים של המחקר, במטרה לשפר את יכולת המגדלים להתפרנס בכבוד.

תודת כולנו נתונה לדוד סילברמן ולבת שבע בדוח (רכזת ההדרכה בשה"מ), על ארגון הכנס המוצלח, וכן לחוקרים כל אחד בתחומו.