ותיקי ענף תפוחי-האדמה

אושי רם

מוותיקי מגדלי תפוחי-האדמה, שעבר את כל גלגולי הענף עוד לפני קום המדינה מ1937- ועד צאתו לגמלאות. אושי ידע לשלב עבודה עם נתינה, שלא פסקה גם כאשר רשמית פרש לגמלאות (1980). אושי היה מנאמני ארגון מגדלי ירקות האדוקים, שלחם ללא פשרות ונאבק על זכויות המגדלים כל אימת שהיה צורך בכך. כשפרש לגמלאות המשיך בנתינה ובתרומה לקהילה, כשהתנדב לעבודת קודש בהקמה ובאחזקה של גן-הירק בבית-החולים לבריאות הנפש בשער-מנשה (עד 1997) והפך להיות המלאך של החולים. אושי ידע לצעוד עם הזמן ולהתאים את שיטות הגידול לתקופה ולאפשרויות, עד שהגידול נדד מאזורו לאזורים דרומיים יותר.

ישראל לוטינגר

מענקי הדור ומוותיקי הענף, שחי וגידל תפוחי-אדמה באזור רעננה עוד לפני קום המדינה ועד לפני שנים לא רבות. ישראל הקים במו ידיו מפעל לתפארת, העוסק בטיפול בתוצרת לאחר האסיף, לרבות מיון, אריזה ואחסון. התמחותו הנוספת היא בגידול גזר, והוא הפך להיות שם-דבר בענף באזורו ומעבר לו. על אף עיסוקיו הרבים ידע ישראל למצוא זמן פנוי לפעילות ציבורית בארגון ובוועדות שבאזורו, לטובת האינטרסים של המגדלים.

שלמה שרון

דמות מכוננת בענף תפוחי-האדמה. מדוכן מכירה בשוק בשנות ה50- הצליח להקים במרוצת השנים אימפריה של תפוחי-אדמה, בזכות כישרון מסחרי נדיר, אמנות ביחסי אנוש, התמדה, נחישות ומסירות אין קץ. בראשית דרכו ריכז את פעילותו באזור המרכז והעביר אותה דרומה כשהתנאים השתנו. שלמה פעל בעיקר בתחום החקלאות הפרטית, אולם בהמשך הזמן שילב גם את החקלאים מההתיישבות המאורגנת. היה פעיל ודומיננטי במוסדות התאחדות האיכרים ובמועצת הירקות והכניס את התחרות לענף, דבר שדרבן ודחף את הענף קדימה באופן ניכר. חברת "יבולים" שבבעלותו היא בעלת זכויות רבות בפיתוח הענף, בעיקר בתחום השיווק, והשתלבותו בתחום התעשייה מעידה על יכולתו וראייתו הבהירה לטווחים ארוכים. על כל אלה מובעת הערכת המגדלים.

ישראל גורביץ

ישראל התרכז בתחום ההדרכה במיכון באזור המרכז, בעיקר כשהמשק הפרטי מהווה את עיקר מרכז הכובד של פעילותו, ולכך הותאמו הפתרונות הנדרשים בתפוחי-אדמה, בגזר ובאגוזי-אדמה, שהם הנושאים המרכזיים. המגדלים הפרטיים, שהתקשו להתמודד עם ההתפתחות במשקים הגדולים, נהנו מהדרכתו היצירתית של ישראל והשכילו בעזרתו להתאים פתרונות המתאימים להם ולשרוד בתנאי השוק התחרותי.

זליג מתמור

מוותיקי המדריכים בנגב, שליווה את צעדי המתיישבים באזור, שלחלקם הגדול לא היה כל ניסיון חקלאי. ניהל במשך שנים מספר את לשכת ההדרכה בנגב ועזר לגבש את התכנים והנהלים של העברת מידע לחקלאים. מגדלים רבים חבים לו את התקדמותם בראשית דרכם ואת יכולתם להמשיך ולהתפתח, כשהם משתמשים בכלים שזליג העניק להם.

דוד גורן

דוד הוא איש שה"מ נוסף, שהיה שותף בכיר בבניית מערכת ההדרכה בנגב. דוד, שהיה חקלאי בעצמו, ידע להיאבק לטובת זכויות החקלאים מעבר למה שהתפקיד חייבו ועזר לנו רבות בקידום הענף. בהמשך דרכו עבר לתחום היצוא ועזר לקידום היצוא של תפוחי-אדמה וירקות בכלל כמנהל סניף אגרקסקו, ובהמשך כפעיל במערכת אגרקסקו. דוד גילה תמיד אכפתיות רבה והרגיש עצמו חלק מהענף, וזכות רבה לו בבנייתו.

מושיקו ורדי

מוותיקי המגדלים בנגב, שהחל דרכו כשהכול מסביב היה רק חול וחול. מושיקו עבד בענף במסירות רבה שנים רבות, התקדם וקידם יחד עם חבריו, להגעה להישגים אדירים בגידול, שהוא כיום מקור הכנסה חשוב ביותר ומקור לגאווה לכל העוסקים בו. מושיקו הקדיש מזמנו בין השאר לפעילות באזור, וכך היה שותף מלא בהקמתו של המפעל האזורי, לתפארת ענף תפוחי-אדמה בישראל.

מנחם ויזל

ממניחי היסודות לגידול זרעי תפוחי-אדמה לסתיו. כאיש "הזרע", יחד עם שותפו יעקב אופנהיימר ז"ל, הדריך את המגדלים כיצד לגדל ואחר-כך לאחסן את הזרעים, כאשר זה התחיל תחת ערמות קש. אחר-כך השתכללו ועברו לאחסון בקירורים.

לא מעט "קש" אכלנו בשנות ה50- וה60-, כשעש הפקעות היה אויבנו המרכזי, אבל בעזרתו ובהדרכתו המסורה של מנחם, התקדמנו והגענו להישגים מרשימים, שהלכו וגבהו משנה לשנה, עד לימים אלה.

חיים שוורץ

חיים היה ממזכירי ארגון מגדלי הירקות הראשונים, שניחן בחזון ובתעוזה יוצאי דופן. היה ממניחי היסוד ליצוא ירקות ותפוחי-אדמה בפרט, והיה בין מארגני היצוא של תפוחי-אדמה לרודזיה דרך אילת בשנות ה50-. חיים לא נטש את תחום הירקות אף פעם, אדרבא, העמיק את הקשר כשהקים בשותפות עם "חישתיל" חממה לשתילי ירקות, ומזה עשרות שנים מספק שתילי ירקות באיכות הגבוהה ביותר.

חיים הוא דוגמא לכולנו לדבקות במטרה ולהתמדה בלתי רגילה.

זאב זוטא

זאב הנו דמות דומיננטית בענף תפוחי-אדמה, שטבע את חותמו לשנים רבות בכל הקשור בהחדרת זנים חדשים. כאיש "הזרע" יזם את חלקת הניסיונות הקבועה לבחינת זנים חדשים בכפר שלם, בנה את המסורת של תצוגת הזנים ומפגש המגדלים בצל עצי הקזוארינה הענקיים שבחווה, שהיווה מקום לעלייה לרגל לספקים מחו"ל ולמגדלים הישראליים כאחד. המסורת שזוטא בנה נמשכת באדיקות עד היום הזה. בנוסף לכך היה זאב לוחם בלתי נלאה לאיכות המוצר והטיף בכל הזדמנות לשיפור דרכי השיווק והצגת תפוחי-האדמה בשווקים. לבסוף הצליח במשימתו – בשווקים נמכרים רק תפוחי-אדמה שטופים.

שלמה שילון

החל את הקריירה שלו כמדריך ירקות ותפוחי-אדמה. רבים ממגדלי תפוחי-האדמה הוותיקים חבים לו את צעדיהם הראשונים בענף. תרומתו לענף בלטה במיוחד כאשר שימש כמנהל אגף הירקות במשרד החקלאות, בתקופה שבה חלו שינויים טכנולוגיים רבים בשיטות הגידול והאחסון, ותמיכתו בתהליכים אלה הייתה בעלת חשיבות מרובה. שלמה הוא עוד אחד מעמודי התווך, שבזכותם נבנה הענף, שכולנו נהנים כיום מפירותיו.

שלמה ארמוני

שלמה כיהן במזכירות ארגון מגדלי ירקות כאשר תחום ההתמחות שלו היה ההשקיה. משולחן זה הביא שלמה לענף תפוחי-האדמה את החידושים והשיפורים שפותחו באותה עת בקצב מהיר. שלמה היה האורים והתומים בנושאי מים, ומי כמונו יודע מה משקלה של ההשקיה בהצלחת הגידול. שלמה היה שותף בכיר למהפכות שחלו בגידול בתחום ההשקיה.

הלל ליאור

הלל המדריך הנצחי למיכון. כל המהפכות לאורך השנים, שחלו בתחום המיכון, החל בעיבודים וכלה בטיפולים ובאסיף, עברו דרך ידיו המסורות של הלל. הלל היה לבר-סמכא ממדרגה ראשונה בתחום המיכון, וכל חידוש ושכלול לא התרחשו מבלי שנועצו בו קודם לכן. הלל הדריך באזור הנגב, שהפך להיות האזור המרכזי של גידול תפוחי-אדמה, לאחר שהגיעו אליו מי המוביל הארצי ואחר-כך מי השפד"ן. כאן היה לו כר נרחב לפעולה, ואכן ניסיונו וכשרונו באו לידי ביטוי מלא בענף תפוחי-האדמה. רמת המיכון שאנו פועלים בה כיום בנויה כולה על תשתית הידע שהלל העניק לכולנו.

יעקב רייכרט

יעקב היה יד ימינו של זוטא בכל הקשור לביצוע ולליווי של חלקות הניסוי של הזנים בחוות שלם. בכל המפגשים  בחווה היה יעקב מתרוצץ ודואג שכל הזנים יוצגו כהלכה, ונראה היה שבלעדיו לא יזוז דבר. ליעקב חלק נכבד מאד בבניית המסורת של מבחני הזנים, שהפכה להיות לשם דבר, לא רק בין המגדלים הישראליים אלא גם בקרב ספקי הזרעים מחו"ל.

יהושע פלוטקין

מוותיקי המגדלים באזור המרכז, שהחל בגידול עוד זמן רב לפני קום המדינה. בנוסף להיותו חקלאי בכל רמ"ח אבריו, שילב יהושע גם פעילות ציבורית במסגרת ארגון המגדלים והוועדה האזורית באזור המרכז. כיהן שנים רבות גם כחבר בוועדת הביקורת של מועצת הירקות ושמר על כללי ניהול תקין של המועצה לטובת החקלאים.

שמואל בן-דרור

מוותיקי המגדלים באזור המרכז. השכיל לשלב קריירה ספורטיבית (בכדורגל) מפוארת עם חקלאות שורשית, כשגידול תפוחי-אדמה הינו מעיסוקיו המרכזיים. היה פעיל בארגון מגדלי הירקות של התאחדות האיכרים ובלט במאבקיו לקידום ולשמירת האינטרסים של המגדלים, תמיד ברוח טובה, בהגינות ובחכמה רבה.