מרב מור-אופיר, יועצת מדעית למועצת הצמחים

השום והבצל, נציגי קבוצת הצבע הלבן, הם בין הירקות בעלי הריכוז הגבוה ביותר של חומרים פעילים, נוגדי דלקות, חיידקים ווירוסים. הם מהווים נשק יעיל נגד מחלות בכלל ומחלות החורף בפרט.

שום – אנטיביוטיקה מן הטבע

בשנת 1851 גילה לוואי פסטר שהשום יכול לקטול חיידקים. הוא אף נודע בשם ה"פניצילין הרוסי", בשל יכולתו לריפוי דלקות. כיום ידוע כי האליצין, אחד מן הפיטוכימיקלים האחראיים לריחו האופייני של השום, הוא בעל פעילות נוגדת חיידקים ונוגדת נגיפים חזקה, ויחד עם ויטמין C, שנמצא בשום, תורם לקטילת החיידקים. הוכח שאליצין יעיל נגד זיהומים שכיחים, כמו הצטננויות, שפעת, נגיפי קיבה ופטריית קנדידה, וגם נגד חיידקים גורמי מחלות תוקפניים. במחקרים נמצא, שהשום מקטין במידה מובהקת את פעילותו של מפעיל כימי של דלקות, הנקרא NF kappa-B. מחקרים נוספים הראו שהשום הוא בעל יכולת אנטיביוטית ניכרת, אפילו נגד גזעים שהפכו עמידים לתרופות אנטיביוטיות רבות.

בצל – נוגד דלקות

הבצל מכיל שפע של פיטוכימיקלים ייחודיים – מדמיעים ומבריאים. אחד מהם הוא הקוורצטין, שהוא נוגד חמצון, שנמצא בבצל לסוגיו בכמויות גבוהות. הקוורצטין מנטרל רדיקלים חופשיים מזיקים במיוחד, וכך עשוי לתרום למניעת תהליכי הזדקנות ומחלות. בנוסף, הוא מסוגל להילחם בנגיפים שונים ולהגביר את יכולת ההתנגדות של הגוף מפניהם. הקוורצטין נלחם, יחד עם פיטוכימיקלים נוספים, גם בדלקות, ולכן משתמשים בו להקלה על בעיות דלקתיות ולטיפול במצבים אלרגיים, כמו אסתמה, חום גבוה ודלקות בעור.

ברפואה העממית והטבעית נחשב הבצל לבעל תכונות אנטיספטיות (מחטאות) ומשפיע לטובה על מערכת הנשימה, ולכן משתמשים בו לטיפול בנזלת, בשיעול ובליחה. גם במחקרים הוכח כי הבצל מכיל חומרים אנטיספטיים.