עמידות (סבילות) גנטית בזני עגבניות

13.3.2006

גיא רשף, רפרנט עגבניות ארצי, שה"מ

אחד הגורמים המרכזיים, המניעים מגדל בעת בחירת זן עגבניות לגידול, הנו טווח העמידויות של הזן. קיים "מאבק" צמוד בין הפגעים החדשים המופיעים בחלקות לבין רצון ויכולת המטפחים להוסיף עמידויות נוספות לתכונות הגנטיות של הצמחים.

בקרב אנשי המקצוע בתחום העגבניות, נהוג לומר כי טווח העמידויות המינימלי כולל עמידות לדוררת גזע 1, פוזריום גזעים 1 ו-2 ועמידות לווירוס המוזאיקה של העגבנייה. לאור התגברות בעיית הנמטודות יוצרות העפצים באזורי הגידול העיקריים של העגבניות (בפרט בקרקעות קלות ובינוניות), מומלץ לצרף לעמידויות הבסיסיות גם "עמידות" לנמטודות יוצרות עפצים. עד לא מכבר, "סט" מלא של עמידויות נחשב עמידות לחמשת הפגעים שצוינו, ובנוסף עמידות לפוזריום ריקבון הכתר.

לאור הפחתת השימוש במתיל ברומיד ומעבר הדרגתי לשימוש בחלופות, כגון שילוב של תכשירי מתאם סודיום וטלון, התגבר הצורך לבסס את קו ההגנה הגנטי, כאמצעי משלים ולא בלעדי בהגנה על הגידול.

פגעים חדשים שהופיעו בחלקות, כגון דוררת גזע 2 ומחלת הכיב הבקטרי בעגבניות, נותרו כיום ללא מענה מובנה של עמידות גנטית בזנים מסחריים. לעומת זאת, החלו להימכר זנים עם עמידויות לפוזריום גזע 3, וירוס כתמי הנבילה בעגבניות, ניקוד בקטרי, עובש עלים ולאחרונה גם קימחון, קימחונית, שורש משועם (פטריית קרקע "ותיקה" שצפויה "להרים ראש" עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד) ווירוס צהבון האמיר.

חשוב להבין שקיים טווח רחב של ההגדרה "עמידות". לדוגמא, עוצמת העמידות לנמטודות מושפעת מאוד מצפיפות אוכלוסיית הנמטודות, מגיל הצמח ומתנאי הסביבה, כגון טמפרטורת בית השורשים. כמו-כן יש השפעה לעובדה, האם הגיעה העמידות משני ההורים (עמידות הומו-זיגוטית) או רק מהורה אחד (עמידות הטרו-זיגוטית), וכן לעוצמת העמידות אצל ההורים.

באיחוד האירופי אומץ תקן בינלאומי של "התאחדות הזרעים הבינ'ל" (I.S.F), בכל הנוגע להגדרת עמידות וסבילות של זנים. התקן מגדיר: "חסינות" היא חוסר תגובה של הצמח לנגיעות בפתוגן או מזיק, "עמידות גבוהה" היא הגבלת השפעתו של המזיק/פתוגן להופעה של סימפטומים חלשים, "עמידות בינונית" היא תכונה שתגביל את הנזק מפתוגן/מזיק אך עם הופעת טווח רחב יותר של סימפטומים, ו"רגישות" מוגדרת כאי-יכולת להשפיע על הסימפטומים הנגרמים ממזיק/פתוגן. המונח "סבילות" מוגבל על-פי תקן זה רק לשימוש בהקשרים של בעיות פיסיולוגיות, כגון סדקים, שחור פיטם, כתמי צבע וכו'.

בארץ לא קיים תקן להגדרת העמידות, המחייב את החברות השונות, ולמעשה כל חברה מצהירה על עמידויות בהתאם למדיניותה המקצועית (הידע של החברה לגבי עוצמת הביטוי הגנטי של התכונה) והשיווקית. מכאן יש להבין, שעמידות הקיימת בזן של חברה אחת ואשר תודגש כיתרון, יתכן שלא תוצהר כלל בזן של חברה אחרת, בעל אותה תכונה.

במבחן זנים לעמידות, שהיא למעשה סבילות, לווירוס צהבון האמיר, המתקיים זו השנה השלישית ברציפות על-ידי שירות ההדרכה והמקצוע, מדורגים הזנים השונים בהתאם לרמת הסבילות הנבחנת, הן בניסוי שדה והן בבדיקות מעבדה וירליות. זהו המבחן היחיד בארץ בעגבניות, שבו נבחנת הצהרת החברות לגבי הסבילות.

אין ביכולתו של שירות ההדרכה לבחון את הצהרת החברות לגבי עמידויות נוספות, ואין לנו אלא לסמוך על יושרת חברות הזרעים. לשמחתנו, חברות הזרעים מגלות אחריות רבה בתחום זה (ולא רק בשל האחריות המשפטית). עם זאת, מטרת מאמר זה היא להפנות את תשומת לב המגדלים לתחום האפור, הרחב למדי, הקיים בנוגע לעוצמה הגנטית של העמידות.

בהעדר פתרון פשוט, יעיל ובעל טווח רחב (כגון מתיל ברומיד או עמידות מוחלטת), יש להיעזר בהתמודדות עם הפגעים השונים במכלול של פתרונות, שעיקרם הכרת הפגעים הצפויים, בחירת "חבילת" החיטוי הכימי, בחירת הזן והתאמת עונת הגידול. כל אלה יחדיו יסייעו להימנע או לצמצם את היקף הנזק והשימוש באביזרים ופעולות אגרוטכניות (כגון חיפוי קרקע) ובחומרי הדברה ויאפשרו לעבור את עונת הגידול בהצלחה כלכלית.

לסיום, מצורפת טבלת סימון העמידויות, על-פי התקן של "התאחדות הזרעים הבינ'ל" (I.S.F). לשם הנוחות, הוספתי את הסימון הנפוץ בישראל: