מבוא

הסלק שייך למשפחת הסלקיים (כמו גם סלק עלים, סלק סוכר ותרד חורפי, אך שלא כתרד ניו-זילנדי). בדומה לגידולי עלים וכרוביים ממשפחות בוטניות אחרות (סוככיים ומצליבים), עונת גידולו הטבעית היא בסתיו, בחורף ובאביב, אך ניתן לגדלו במשך כל השנה. בגידול הקיצי, איכות הסלק האדום פחותה, ועוצמת צבעו האדום נמוכה יותר. הסלק הוא צמח שושנת עלים, והסלק האדום (להבדיל מסלק עלים ומתרד חורפי) מפתח אשרוש – שאינו אלא שורש מעובה, המתפתח בהמשך הגידול באזור צוואר השורש, שהוא מבחינה בוטנית תת-פסיג. בשל מוצקותו הרבה של האשרוש, הוא משמש למאכל רק לאחר הבישול.

בחירת החלקה

ניתן לגדל סלק אדום וסלקיים אחרים בכל סוגי הקרקע, ובלבד שהרכב הקרקע של החלקה הנבחרת יהיה אחיד. בשל עמידותו הטובה למליחות, ניתן לגדלו אף בקרקעות מלחות וכן להשקותו במים מליחים (ראו סעיף "השקיה"). לגידול סלק אדום דרושה קרקע פורייה דיה, מנוקזת ומאווררת היטב, בכל ימות השנה, ולאו דווקא בחורף. בשל רגישותו של הסלק לנמטודות (לאחרונה התבררה עובדת הינגעותו בנמטודת הציסטה של הסלק), יש לבחור חלקות שאינן מאולחות או לנקוט באמצעי הדברה מתאימים.

הכנת הקרקע לגידול

אם הגידול יתבצע לאחר גידול שאינו גידול שורות, ניתן לחרוש לעומק 30 ס"מ ולאחר יישור וניחות, מעצבים ערוגות באמצעות מתלמים, רצוי בכוון כללי צפון-דרום, משיקולי התפתחות הצמחים והבשלת היבול. אם הגידול יתבצע לאחר גידול שורות, אין צורך ואף לא כדאי לחרוש. במקרה כזה, די לעבד את הערוגות הקימות באמצעות פראפלאו (paraplow) לעומק 60-50 ס"מ, ובאותו מהלך לעצב מחדש את הערוגות באמצעות מתלמים. גם אם הגידול יתבצע לאחר גידול שאינו גידול שורות, ניתן להימנע מחריש כל עוד לא נותרו שאריות צמחיות גסות וגבעולים עבים ומעוצים. במקרה כזה ניתן לעבד את הקרקע באמצעות פראפלאו לעומק 50-40 ס"מ בשתי וערב. תחילה מעבדים בניצב לכיוון השורות המתוכנן וללא מתלמים, ובהמשך מעבדים עם כיוון השורות המתוכנן ועם מתלמים באותו מהלך, לשם עיצוב הערוגות. לאחר עיצוב הערוגות (באחת משלוש שיטות העיבוד), משקים 60-40 ממ"ק לדונם בהמטרה (או מחכים לגשם בכמות מספקת), ולאחר מספר ימים מתחחים לעומק 20-15 ס"מבציר סכיני בננה או בציר חרבות. ציר סכיני בננה מתאים להפעלה בקיץ בקרקעות כבדות ובינוניות, שקשה להכין בהן מצע זריעה מפורר היטב, וכן כאשר יש צורך בהצנעת שאריות גידול קודם או עשבייה מפותחת. ציר חרבות מתאים להפעלה בחורף בקרקעות קלות, בינוניות וכבדות, שקל יחסית להכין בהן מצע זריעה מפורר היטב, ושאין צורך בהצנעת שאריות גידול קודם או עשבייה מפותחת. כעבור יום או לאחר כמה שעות קרינה לפחות, מעגלים את הערוגה באמצעות מעגילה חלקה. חשוב לזכור, כי הנביטה וההצצה של נבטי הסלק רגישות מאוד לתנאי קרקע לחים ומפוררים, וכך גם יעילות הדברת העשבים באמצעות קוטלי עשבים (ראו סעיף "הדברת עשבים").

זיבול אורגני

סלק אדום מגיב אמנם היטב לקרקע פורייה, אך אין להפריז ברמות הפוריות. לפיכך, עדיף לגדלו כגידול שני או שלישי לאחר זיבול אורגני. בכל מקרה, מומלץ לזבל בקומפוסט בכמות של 4-2 ממ"ק/ד'. מצניעים את הזבל באמצעות החריש או התיחוח.

דישון יסוד

יש לבצע דישון יסוד מינרלי אך ורק על סמך תוצאות בדיקות פוריות הקרקע. אם הזיבול האורגני ניתן סמוך למועד הזריעה של הסלק, מבצעים את בדיקת פוריות הקרקע לפניו. במקרה כזה יש להתחשב הן בהשפעת הזבל האורגני והן בהשפעת הדשן המינרלי.

על בסיס תוצאות בדיקת פוריות הקרקע, יש לשאוף להגיע בדישון יסוד לרמות שלהלן:

רמות הזרחן והאשלגן הנ"ל יאפשרו את סיום הגידול ללא צורך בדישון במהלך הגידול, אלא בחנקן בלבד.

זנים

לגידול מומלצים זנים כדוריים הנדרשים על-ידי השוק. הזן המועדף רוב ימות השנה הוא הזן כדורי-עגול מתוצרת "הזרע-ג'נטיקס". זן זה, שעלות זרעיו נמוכה, מתאים לזריעה רוב ימות השנה, למעט במהלך חודשי החורף דצמבר וינואר, שאז הוא מפריג. שני זני מכלוא, שעלות זרעיהם גבוהה, מתאימים לזריעה בחודשים דצמבר וינואר, בשל עמידותם להפרגה. הזנים הם המכלוא וורייר מיבוא חברת "אגרודיל", המכלוא בורו מיבוא חברת "עדן", המכלוא זורו מיבוא חברת "נטע", המכלוא קסטרל מיבוא חברת "תרסיס".

זריעה או שתילה

לכאורה, נשמעת השאלה לגבי זריעה או שתילה כבלתי רצינית, שכן מה לסלק ולשתילה?! אלא שישנם מגדלים המעדיפים לעתים לשתול. בעשותם כך, הם חוסכים בעלויות המים להנבטה ובקשיים לקבלת עומד מלא עקב בעיות בהצצה וחיסכון בדילול. כאן המקום להדגיש, כי הנוהג שלא לדלל, המקובל אצל מספר מגדלים, מסתיים לא אחת במפח נפש, עקב התפתחות סלק לא עגול ולא רגולרי, כפי שנדרש בשוק. לעומת זאת, שתילה עלולה להסתיים ביצירת אשרושים עם שורש לא שפודי, והדבר פוגם בצורה הרצויה לסלק המשווק.

בשל כל אלה ובשל עלויות שתילי הסלק (שתילי גוש זעיר וזול יחסית), מרבית המגדלים מעדיפים, בצדק, ברוב המקרים לזרוע ולא לשתול.

זריעה

כאמור, מצע הזריעה חייב להיות מפורר ומונחת היטב כדי להקל על הנביטה וההצצה, הקשות כשלעצמן, וכן להקלה על הדברת העשבים. זורעים לעומק 2.0-1.5 ס"מ בלבד.

זורעים 4 שורות בערוגה במרווחים של 30 ס"מ בין השורות בערוגה, שרוחבה 173-163 ס"מ, ובמרווחים של 35 ס"מ בין השורות בערוגה שרוחבה 193-183 ס"מ.

במזרעות, המתאימות לזריעה לעומד סופי, זורעים זרע בודד כל 10 ס"מ בכמות של כ-25 ג'
זרעים לדונם או יותר, בהתאם לגודל הזרעים (משקל ה-1,000 שלהם).

בזריעה בפלאנט, זורעים בחריר זריעה 26-22, כ- 50 עד 70 זרעים למטר שורה, כ-1,000 ג' זרעים לדונם או יותר, בהתאם לגודל הזרעים. במזרעת פלאנט, יש לכוון כל יחידה בנפרד, ובהחלט יתכן כי בכל יחידה יידרש חריר זריעה שונה.

חלק מזרעי הסלק הם דו-נבטיים, ועלולים להתפתח מהם שני נבטים.

שתילה

מרווחי השתילה בין השורות ובתוכן זהה לאלו של זריעה ודילול או זריעה לעומד סופי. לפיכך, נחוצים 24,540-20,730 שתילים לדונם.

השקיות הנבטה

במקרה של זריעה, השקיות ההנבטה משמשות להבטחת הצצה מלאה ולהפעלת קוטלי העשבים קדם-הצצה. משקים בהמטרה (אם אין גשם סביר) מדי ימים אחדים בכמויות מים קטנות, המאפשרות שמירה על רטיבות שכבת הקרקע העליונה. סמוך לראשית ההצצה, כעבור 10-5 ימים מהזריעה (בהתאם לעונת הגידול), מקפידים לשמור על פני הקרקע כשהם רטובים, עד לקבלת הצצה מלאה. אי-הקפדה על כלל זה עלולה לפגום בהצצה המלאה.

השקיות קליטה

במקרה של שתילה, השקיות הקליטה משמשות לקליטת שתילים מלאה. משקים בהמטרה פעם אחת או פעמיים, בטרם עוברים להשקיה בטפטוף, אם בכלל. משקים השקיות קלות בלבד, באופן שישמור על רטיבות שכבת הקרקע העליונה.

משך הגידול

משך הגידול מזריעה לאסיף היבול בעונה החמה כ-65 ימים, ובעונה הקרה ביותר – עד 145 ימים.

הדברת עשבים

רצוי להנביט עשבים לפני הזריעה, בעיקר בעונה החמה, שעה שתכשירי הדברת העשבים אינם פועלים ביעילות רבה. לשם כך, יש להשקות את הקרקע בכמויות מים קטנות כמה פעמים, ולהשמיד את העשבייה בריסוס דוקטלון לפני הזריעה או לאחריה, בטרם הצצת נבטי הסלק. בקרקעות, אשר בעקבות השימוש בשיטה זו יוצרות קרום, המקשה על כיסוי הזרעים במהלך הזריעה, רצוי מאד לעבור עם מעגילת שיניים לפני הזריעה. כדי לשפר את שבירת הקרום עם מעגילת השיניים, רצוי להימנע מלעגל לאחר התיחוח באופן שיקל על מעגילת השיניים "לחדור" ולשבור את הקרום הנוצר.

לאחר הזריעה ולפני השקיית ההנבטה הראשונה, מרססים בגולטיקס 500-400 ג'/ד' בהתאם לסוג הקרקע ומשקים לשם הפעלת התכשיר. שאריתיות של גולטיקס בקרקע, בעיקר עקב הפסקה מוקדמת של הגידול, עלולה לגרום לתמותת מרבית הגידולים שיבואו לאחר הסלק. כאמור לעיל, פעילותו של הגולטיקס בעונת הקיץ אינה יעילה, בשל פירוק מיקרוביאלי מואץ. לפיכך מומלץ לעשות בעונה זו שימוש בתכשיר הוותיק מאד בטאנאל, שהוא מעין דוקטלון ברירני לסלק, ופעילותו בנוף העשבים ולא בקרקע. מרססים בטאנאל במינון 600 סמ"ק/ד', ואין צורך בהמטרה לשם הפעלתו. מרססים גולטיקס בפומיות מניפה, ואילו בטאנאל מרססים בפומיות קונוס חלול, ממש כמו דוקטלון. במהלך הגידול ניתן לטפל כנגד דגניים באחד מהתכשירים הרבים המיועדים לכך. אין צורך בהמטרה של תכשירים אלו. כל ההנחיות להדברת עשבים בזריעה מתאימות גם לשתילה כטיפול שלאחר השתילה.

השקיה

לאחר השקיות ההנבטה ולאחר קבלת הצצה מלאה, ניתן להמשיך להשקות בהמטרה או לעבור להשקיה בטפטוף. בהמטרה משקים מדי 7-5 ימים, בהתאם לעונה ולסוג הקרקע. משקים על-פי מקדמי כיסוי הנוף ובהתאם להתאדות מגיגית. מקדמי כיסוי הנוף לצורך השקיה נעים בין 25% ל-70%. בטפטוף משקים מדי 5-3 ימים, בהתאם לעונה ולסוג הקרקע. משקים לפי אותם מדדים שהוזכרו בהמטרה. ציוד הטפטוף המתאים הוא שתי שלוחות לערוגה עם טפטפות במרווחים של 30-20 ס"מ ובספיקה של 1.6-1.2 ליטר/שעה לטפטפת. במים מליחים יש להשקות אך ורק בטפטוף, למעט ההנבטה והכנת מצע הזריעה, שאותם מבצעים בהמטרה.

יש לבצע את ההנבטה במים שפירים. במהלך הגידול משקים במים ברמת מוליכות חשמלית (EC) עד 6.0 דציסימנס/מ'.

דילול הנבטים

בהגיע הנבטים לגודל של עד 4 עלים אמיתיים, מדללים למרווחים של 10 ס"מ. הימנעות מדילול תגרום, כאמור, להתפתחות אשרושי סלק לא רגולרים ולא כדוריים ותפגע בכושר השיווק. לפיכך ובשל תופעת הדו-נבטיות (ראו סעיף "זריעה"), יש לבצע תיקוני דילול גם בזריעה לעומד סופי.

דישון חנקני במהלך הגידול

אין צורך לדשן לפני גיל הדילול, כלומר בהגיע הצמחים לכ-4 עלים אמיתיים. בהגיעם לגיל זה ועם סיום הדילול, מדשנים ברמה של 100 ג' חנקן צרוף לדונם ביום. כשהצמחים מגיעים לגובה של כ-15 ס"מ, יש להכפיל את רמת הדישון ל-200 ג' חנקן צרוף לדונם ביום. לרוב אין צורך להמשיך ולהגדיל את רמת הדישון לכדי 300 ג' חנקן צרוף לדונם ביום. נהפוך הוא, לעתים יש צורך לרדת ל-100 ג' חנקן צרוף לדונם ביום או אף לחדול מלדשן. נוף בלתי מרוסן ומפותח מדי אינו תורם לרמת היבול ואף עלול לגרום לריבוי מחלות אוהדות לחות.

היבול הצפוי

היבול הצפוי עשוי להגיע לכ-5 עד 7 טונות/ד'. היבול הגבוה צפוי להתקבל בזריעות בעונות הסתיו והחורף, ואילו זריעות בעונות הגידול האביבי והקיצי צפויות להניב יבול נמוך יותר.

מחלות צפויות

צרקוספורה, כשותית קימחון וקשיוניה גדולה.

מזיקים צפויים

אפשריות התקפות של עפרונים וחוגלות (ה"מאוהבים" קשות בסלק), ערצבים, אגרוטיס (עלול להתפתח על גבי עשבייה לפני הזריעה), פרודניה, פלוסיה, הליותיס, חיפושית הקאסידה, חדקונית הליקסוס, חיפושית פרעושית (פרעושי אדמה), זבוב המנהרות, כנימת עש הטבק, כנימות עלה ותריפס הטבק. כמובן שלא כל המזיקים, אם בכלל, יתקפו גידול נתון.

נמטודות צפויות

נמטודות יוצרות עפצים, נמטודת הציסטה של הסלק (תוקפת גם שורשי צמחים ממשפחת המצליבים) ולונגידורוס.

אסיף היבול

דילול קפדני עשוי לאפשר איסוף של כל היבול באסיף אחד, בשל אחידות גודל האשרושים. בהגיע מרבית האשרושים לגודל הרצוי, אוספים את היבול באסיף חד-פעמי או באסיף סלקטיבי. לאחר האסיף קוצצים את השורש ואת העלים עד לגובה האשרושים. שוטפים את הסלק בזרמי מים (ממוחזרים) ואורזים בארגזי פלסטיק או בקרטונים, בהתאם לדרישות הקניין.

גדי צפריר, ממ"ר גידולי עלים