משה סעדון – מגדל סלק בגדול
חגית שגב
ירקות וגד"ש וכל מה שביניהם
משה סעדון, מנהל הגד"ש בקיבוץ בארות יצחק, נשוי ואב לשישה ילדים ולנכד טרי טרי מהתנור…
החל לעבוד בגד"ש בתחילת שנות ה-80, במסגרת גרעין נח"ל, נישא לבת המשק ונמשך לעיסוק בחקלאות.
משה ביצע תפקידים רבים בתחום הגד"ש: מים, עיבודים, ריסוסים, ובסוף שנות ה80- קיבל את תפקיד מרכז הגד"ש.
בעבר, מסביר משה, הייתה הכותנה הגידול העיקרי של הגד"ש, בהיקף של כ-2,000 דונם, לצד חמצה, חיטה, חמניות ותירס. בקיבוץ השתדלו לעבוד במחזור זרעים, כדי להתמודד עם מחלות קרקע ועשבייה, והיו בין מובילי התוצאות המקצועיות בכותנה בארץ.
לפני 4 שנים, במסגרת המכרז של רשות שדות התעופה, הפסיד הקיבוץ את האדמות שהיו לו בנתב"ג. כך נותר בבארות יצחק שטח של 1,700 דונם בלבד לגד"ש, ולכן עברו לגידול ירקות, הכולל כיום 800 דונם סלק אדום, 100 דונם בצל וכ-400 דונם כרוב לבן וסגול. ישנם גידולים שנתיים, כמו כרוב וסלק, וגידולים עונתיים כדוגמת בצל, והדבר מאפשר תעסוקה לצוות הגד"ש, שמונה 4 עובדים קבועים ושני עובדים תאילנדיים.
חקלאות בדם
אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר מלבד חקלאות, מספר משה. בעבר קיבלתי הצעות לשינוי כיוון, ודחיתי. בחקלאות כל שנה אינה דומה לקודמותיה, במזג-האוויר, בתוצאות, וזה מרתק אותי, מאתגר אותי כל שנה מחדש.
אשתי מעודדת אותי ומפרגנת לי לעבוד החקלאות, כי חשוב לה שאצא מהבית מחייך ואחזור מחייך… העבודה שלי היא מקצוע, תחביב וגם אהבה גדולה, ומה יותר טוב מזה….
תהליך העבודה
בחמש בבוקר משה משכים קום, ובשעה 05:30 כבר יש פגישה עם צוות הגד"ש. ב-06:00 יוצאים לעבודה, לקטיף, לזריעות, להשקיה. עובדים עד שנגמר היום, אין שעות עבודה.
הכנסות הגד"ש מועברות לקיבוץ, ולכל חבר יש תקציב מחיה.
בגד"ש, אומר משה, יודעים מה משקיעים, מתי זורעים, מה קוצרים, מה הפדיון לטונה יבול. בירקות לעומת זה אתה זורע ושותל, יכול לקבל תוצאה טובה ביבול, אבל אין יכולת לחזות מה התמורה שתתקבל עבור התוצרת. חלק גדול מהבעיה של התמורה בענף הירקות, הוא מוסיף, קשורה ליבוא המתחרה בתוצרת המקומית.
מתמחים בסלק האדום
"מאז שנכנסתי לענף אני מנסה להכניס מיכון במקום ידיים עובדות, והיעד העיקרי הוא מכונה לקטיף סלק". בעונה הראשונה עבדה המכונה מצוין, אבל בשנה השנייה התוצאות פחות טובות. הסיבה היא השונות בזנים. "יש זנים שהעלים שלהם כלפי למעלה, ואז המכונה מצליחה לחתוך אותם היטב, אבל בזני החורף עלוות הסלק מונחת כלפי מטה, והמכונה יודעת לקצוץ אבל לא להרים. צריך לחפש זן מתאים לחורף". בבארות יצחק עדיין לומדים את המכונה ומנסים למצוא נוסחה מתאימה לקטיף הסלק כל השנה. "עם זאת אנחנו יודעים שיהיו תקופות שניכנס לשטח בעצמנו, בגלל הבוץ".
הסלק נותן בין 8-4 טונות יבול לדונם, תלוי בעונה ובזן. בקיץ קשה יותר לגדל אותו. עורכים כל הזמן ניסיונות זנים בסלק, ואין זן שניתן להצביע עליו כמוביל. בקיץ זורעים את הזן כדורי, ובחורף מכלוא, בגלל שכדורי בחורף יפרח מוקדם, וזה פחות טוב לפרי.
בעיה קשה של עשבייה
בירקות הגידול איטי יותר, ואז יש לנו בעיות עשבייה קשות. העשבייה מתחרה בגידול, מפריעה לו, והדבר מוביל להוצאות כבדות של עישוב ידני של פועלים. בגד"ש זה אחרת, מציין משה, בחמניות, בכותנה, הכול מתבצע בעזרת מיכון.
פעילות משותפת
לפני כחצי שנה צורף משה סעדון למזכירות ארגון מגדלי ירקות. "גיליתי שם אנשים שמתייצבים לפגישות מכל מקום בארץ, דבר שאינו מובן מאליו בענפים אחרים. יש התאגדויות אחרות, אבל זו מדהימה".
"בענף הירקות יש יותר בעיות מגדש", הוא מוסיף, "ומאיר עושה את העבודה בצורה מעוררת כבוד. מה שנותן לנו את הדלק זה הצלחת הגידול".
לכל דונם בכבוד
"לסיום, מסכם משה, "ברצוני לציין את השיעור החשוב שלמדתי במהלך חיי משאול ציון ז'ל, שהיה פקח מזיקים בבארות יצחק, אחד מהמובילים בארץ בתחומו: צריך להתייחס לכל דונם בכבוד רב, לעשות את הטוב ביותר בהשקעה בתוצרת ולשווק סחורה איכותית, ואז המחירים כבר ידברו בעד עצמם, השוק הוא שיקבע אותם".
