מבזק ירקות 155 – אוקטובר 2004

אלי מרגלית – רפרנט ארצי לשושניים, הישאם יונס – ממ"ר הגנת הצומח

הקדמה

תנאי האקלים של הארץ מאפשרים גידול ואיסוף של בצל במשך מרבית ימות השנה. הזנים הבכירים מספקים בצל טרי בסוף הסתיו ובתחילת האביב, ויתר הזנים מספקים בצל לשוק המקומי מחודש אפריל עד סוף דצמבר. בחירת הזנים ומועדי הזריעה או השתילה נעשית בהתאם לאזורי הגידול השונים.

· בחירת השטח
הבצל גדל ומתפתח יפה באדמות פוריות ומנוקזות היטב, שניתן לעלות עליהן בכלי עיבוד סמוך לאחר הגשם או ההשקיה, כדי לבצע בזמן את הטיפולים הדרושים למניעת מחלות ומזיקים ולהדברת עשבים.

· מחזור זרעים
אין לחזור ולגדל בצל בחלקות, שגידלו בהן בארבע-חמש השנים האחרונות בצל, שום, לוף או כל גידול אחר ממשפחת השושניים, מחשש למחלות שורש למיניהן. אין לגדל בצל בשדה, שהיה נגוע או שקיים חשש לנגיעות בנמטודות חופשיות. כרבים נוספים בלתי רצויים הם כרב קטניות וכרב תפוחי-אדמה, מחשש לספיח, וכרב כותנה ותירס, מחשש לשיירי גבעולים ולשיירי פלסטיק, העלולים להפריע במהלך הזריעה. כמו-כן, עדיף שלא לגדל בצל או שום על כרב דגניים (מחשש לריזוגליפוס).

· שאריות קוטלי עשבים
כל הבצלים, ובמיוחד הבצל הזרוע, סובלים מאוד משאריות קוטלי עשבים. הנזקים מתבטאים בעיכוב הגידול ובנפילת נבטים, העלולים לגרום להתמוטטות כללית של השדה. כדי למנוע את הנזקים הללו, יש לברר ביסודיות באילו חומרים ובאיזו שיטת גידול (בעל או שלחין) השתמשו בגידול הקודם. ככל שהידע המקדים יהיה רב יותר – כך יקטן החשש מנזקי קוטלי עשבים.

· זיבול ודישון
הבצל מגיב היטב לפוריות הקרקע, ולכן רצוי לבחור בקרקעות פוריות. בשדות, שקיבלו זבל אורגני בגידול הקודם, ניתן להסתפק בתוספת של 3-2 מ"ק זבל אורגני או ב-400 ק"ג לדונם כופתיות. בחלקות שלא קיבלו זבל אורגני בשנים האחרונות, הכמות המומלצת היא 5 מ"ק לדונם. במקרים אלה יש לבחור בזבל אורגני שעבר תהליך של קומפוסטציה, ובשום מקרה אין לפזר זבל שלא עבר את התהליך, מחשש לאילוח השדות בגורמים בלתי רצויים ולמחסורים בשלב הראשון של הגידול. תוספת של דשנים תינתן רק לאחר בדיקות קרקע.

· דשנים
כמויות הדשן הרצויות לדונם במהלך הגידול:
P (זרחן) – 30 ק"ג זרחן צרוף לדונם;
K (אשלגן) – 20 ק"ג אשלגן צרוף לדונם;
N (חנקן) – 40-35 ק"ג חנקן צרוף לדונם.
אין צורך להצניע את כל הדשנים ביסוד אלא רק את חלקם, בהתאם לתוצאות הבדיקות, ואת היתרה להשלים במהלך הגידול באמצעות מערכת ההשקיה.

· הכנת הקרקע לזריעה ואסיף ממוכן
להכנת הקרקע יש השפעה ניכרת על דיוק בזריעה ועל נביטה טובה ואחידה, שהם יסוד להצלחת הגידול. לפני הזריעה מחליקים ומפוררים את הרגבים, אם ישנם, מסמנים את הערוגות, משקים את השדה השקיה טכנית ומתחחים. לאחר התיחוח עוברים עם מעגילה חלקה שאינה כבדה, מיישרים ומנחיתים את פני הערוגה.
ההכנה לאסיף ממוכן חייבת להיות מדויקת הרבה יותר. כיוון שמערכי האסיף רגישים לאבנים ולרגבים, יש לבחור חלקות שאין בהן אבנים, ובמקרה שיש – צריך לערוך בהן סיקול נוסף. במקרה שהקרקע אינה מפוררת דיה – חובה לתחח פעם נוספת. גובה הערוגה לא יעלה על 12-10 ס"מ. רוחב הערוגות יהיה בין 193-183 ס"מ. בערוגה יהיו 5 שורות. יש לשים דגש מיוחד על כתפיים בערוגות, שרוחבן משני צדי הערוגה לא יפחת מ-10 ס"מ.

· עומק הזריעה
עומק הזריעה הרצוי הוא 1.5 ס"מ. זריעה שטחית מדי תאלץ את המגדל להשקות השקיות תכופות, בשל החשש לאיבוד כושר הנביטה של הזרעים, ותגרום בזבוז מים. בזריעה עמוקה מדי נגרמים עיכוב וחוסר אחידות בנביטה, וקיים חשש לפגיעות ממזיקי קרקע.

· איכות הזרעים
רצוי להשתמש בזרעים שמקורם מחברה אמינה. אין להשתמש בזרעים ישנים אלא רק לאחר בדיקה של גורם מוסמך ואחראי. כושר הנביטה הרצוי הוא 85% ומעלה. בשנים האחרונות הושגו תוצאות יפות של נביטה מזרעים שטופלו בקונפידור או בגאוצ'ו. חיטויים אלה חוסכים טיפולים נגד זבוב הבצל בשלב הנביטה ונגד מוצצים למיניהם בשבועיים הראשונים שלאחר הנביטה. ניתן להזמין זרעים מטופלים מהחברות.

· מרווחי זריעה וכמות זרעים לדונם
זורעים את הבצל בערוגות, שרוחבן נע בין 160 ס"מ ל-193 ס"מ. בערוגות, שרוחבן 170-160 ס"מ, זורעים 4 שורות. בערוגות, שרוחבן 193-183 ס"מ, זורעים 5 שורות. ישנם משקים, הזורעים מספר רב של שורות בערוגה, אך ככל שמגדילים את מספר השורות – כך יצטמצם המרווח ביניהן ותגדל הצפיפות על פני הערוגה, גורם שאינו רצוי. אוכלוסייה של 80-70 אלף צמחים לדונם עשויה להניב יבול מרבי לשיווק. לרשות החקלאים עומדות מכונות זריעה, המאפשרות זריעה מדויקת ופיזור אחיד בתוך השורה, שיביאו לחיסכון בכמות הזרעים לדונם. כמות הזרעים לדונם במכונות הללו נעה בין 400-320 גרם לדונם, בהתאם למשקל האלף של הזרעים. מגדל, המעוניין לשווק בצלים גדולים, יכול להפחית את מספר הצמחים לדונם עד 60,000 מבלי שתהיה פחיתה ביבול.

· זנים
כיום עומד לרשות המגדלים מבחר רב של זנים. כל מגדל יכול לבחור את הזן המתאים לו בהתאם לאזור ולמטרות שהוא מייעד את הבצל. בהמשך מופיעה טבלה של הזנים לפי סדר זריעתם והבשלתם.

טבלת עזר למועדי זריעה ואיסוף

מועדי זריעה הם כלי עזר לבחירת הזנים לאזורים השונים בארץ. בכל מקרה, אין לראות את המועדים המוצעים להלן כעניין מוחלט, כיוון שבאזורים השונים מועדי הזריעה עשויים להשתנות. רצוי להיוועץ במדריכים שבאזורים השונים, כדי למנוע תקלות.

· הדברת עשבים
צמח הבצל הוא בעל נוף צר ושורשים שטחיים. בשל מבנה זה אין הוא יכול להתחרות בעשבים במשך כל תקופת גידולו. בעונת גידול אחת של הבצל, יש שלוש עונות של נביטת עשבים: העשבייה הסתווית, כל עשבי החורף וכל עשבי האביב והקיץ. כדי להקטין למינימום את הסיכוי להופעת העשבים בעונות השונות, יש לבחור בשדות נקיים ככל האפשר.
האמצעים העומדים לרשות החקלאי הם: הדברת העשבים לפני נביטת הבצל, הכנה סופית של הקרקע והשקיית הנבטה ימים אחדים לפני הזריעה. במקרה שקיים חשש להופעת עשבים רבים, יש להשקות פעם נוספת לפני הזריעה. הזריעה תתבצע כאשר האדמה לחה, ולא תקשה על ביצוע הפעולה. בגמר הזריעה משקים השקיית הנבטה. כמות המים תהיה בהתאם לקרקע ולתנאי המקום. מספר ימים לאחר השקיית ההנבטה ולפני הצצת הבצל, משמידים את העשבייה שנבטה בעזרת דו-קטלון, ואין להשתמש בשלב זה בתכשירי גלייפוסט. החל משלב זה, כאשר הבצל יציץ ללא תחרות עם העשבים, אפשרויות ההדברה יהיו נרחבות הרבה יותר.
הדברה כימית – החומרים העומדים לרשות המגדלים מאפשרים התחלה וסיום של הגידול, תוך עישובים מינימליים או ללא צורך בעישובים כלל.
הדברת דגניים – ניתן להדביר את הדגניים בכל שלבי הגידול באחד מהחומרים המומלצים להדברת דגניים.

· הדברת רחבי עלים
סטומפ – ניתן לשימוש לאחר נביטת הבצל, בשלב של עלה דגל וראשית עלה אמיתי אחד. החומר מונע נביטה לזמן ארוך ונביטת כשות (חומר שאריתי). כמות מומלצת לדונם: 350 סמ"ק. הצנעה בהמטרה.
גול – חומר קוטל מגע ומונע נביטה. ניתן לשימוש רק לאחר הצצת הבצל וכשלו שלושה עלים ויותר.
רונסטאר – קוטל מגע ומונע נביטה. ניתן לשימוש רק לאחר הצצת הבצל, כאשר לבצל יש שני עלים אמיתיים או בהתאם להמלצות המדריכים.
קורץ – קוטל מגע ומונע נביטה. חומר שאריתי מאוד. ניתן להשתמש בקורץ בהגיע הבצל לחמישה עלים. במידת הצורך, ניתן לשלב קורץ עם בזאגראן כדי לקבל טווח קטילה רחב יותר. בכל מקרה, אם אין למגדל ניסיון בשימוש בכל החומרים, חייבים להיוועץ במדריכים הנוגעים בדבר.

· פגעים
כדי למנוע פגעי קרקע בזמן הנביטה, רצוי להשתמש בזרעים מחוטאים, ומובן שיש לאפשר תנאים מיטביים לנביטה מהירה.
– זבוב הבצל – מזיק התוקף את הבצל משלב הנביטה עד אשר הבצל מגיע ל-6-5 עלים (כאשר הבצל מגיע לעובי של עיפרון). טיפולים נגד המזיק מתחילים עם הנביטה ונמשכים מדי עשרה ימים, כל עוד קיים חשש לנזקים. הזבוב מקים שלושה דורות: שניים בחודשי הסתיו ואחד בינואר.
– אגרוטיס – מזיק שעלול להופיע ולגרום נזקים בשלב הנביטה או בהמשך. טיפולים נגד מזיק זה יינתנו עם גילויו. בצל בהצצה בסתיו נתקף לעתים גם על-ידי לפיגמה, שזחליה מכרסמים בעלווה ולעתים חודרים לתוך העלה. יש לטפל בהתאם להמלצות.
– תריפסים – מזיקים אלה תוקפים את הבצל משלב ההצצה ובמשך כל הגידול. ככל שהדברתם תהיה יעילה יותר, כך התפתחות הצמחים תהא טובה יותר.
יש לזכור, כי בסתיו חם ובהתקפות קשות ייגרם נזק רב עד היעלמות נבטים. מהניסויים האחרונים מתברר, שקיים קשר ישיר בין עוצמת הנגיעות של התריפס לגרימת נזקים בהלבנת הקש לבצל הקיצי.
– סטמפיליום – מחלת הסטמפיליום פוגעת בבצל חורפי בשלהי הסתיו, משום שהתנאים המועדפים על הפטרייה הם חום וממטרים לסירוגין. המחלה שוככת בחורף ופורצת באופן משמעותי באביב ובקיץ בבצל של יום ארוך. יש להקפיד על מתן ריסוסי מניעה ולהגיב בטיפולים ספציפיים בעקבות שינויים במזג האוויר ולקראת גשם והמטרה. בשדות המושקים בטפטוף מגבילים את התפתחות המחלה.
– בוטריטיס – בבצל חורפי וגם בשדות צפופים, מבחינים בעיצומם של הגשמים בקמילת העלים ההיקפיים. בניסויים, שנעשו לאפיון גורם התופעה, בודדה פטרייה, הידועה בשמה: בוטריטיס סקואמוזה, שנפוצה בשנים גשומות, בשדות מומטרים ובמזג-אוויר לח. כשנערכים להדברת כשותית, יש לבחור בתכשירים שידבירו גם כשותית וגם בוטריטיס. באזורים שבהם התופעה שכיחה מאוד, יש לשקול מתן טיפולים מיוחדים בקוטלי בוטריטיס מיוחדים או תוך שילובם עם קוטלי כשותית.
– כשותית – מחלת הכשותית גורמת נזקים חמורים מאמצע דצמבר ועד סוף האביב, ולכן יש להקפיד על משטרי הדברה סדירים.
– קימחון – מחלה המופיעה בבקעת הירדן, בבית שאן ובעמק חרוד, לרוב בבצל בית-אלפא. המחלה מופיעה ככתם קמחי על פני העלים הבוגרים. אין לה ערך כלכלי ואינה מחייבת טיפולים.

· יש להשתמש בתכשירים בהתאם לכתוב בתווית היצרן. מידע זה הינו בגדר המלצות בלבד.