ידיד וחבר לדרך

הכרתי את יוסטה בפעם הראשונה בצבא. נפגשנו כמפקדי אגדי תחזוקה בהשתלמויות ובפגישות של מפקדים. יוסטה עבר מפיקוד על גדוד טנקים לאגד התחזוקה כשנה לפני, וכשנפגשנו לראשונה הרגשתי כלפיו מיד קרבה והערכה רבה על הידע שרכש בתחום לא מוכר לו תוך זמן כה קצר.

המשותף בין שנינו היה, שלעומת כל מפקדי האגדים האחרים, שבאו מתוך יחידות התחזוקה, שנינו באנו מחיל קרבי, מהשריון. מיד עם היכרותנו התחברתי אליו והרגשתי שיש בינינו הרבה הבנה והרבה משותף.

לא רבים הם המפקדים הקרביים שמבינים בתחזוקה, ומעטים יותר הם המפקדים שבאו מהתחזוקה המבינים ממש את צרכיה של היחידה הקרבית. אצל יוסטה היה שילוב נדיר בין השניים.

במשך שנים רבות הייתה נטייה בין המפקדים הקרביים לזלזל באנשי התחזוקה ולחשוב שאפשר להסתדר בלעדיהם. נטייה זו גרמה לכישלונות לא מעטים במלחמות ישראל, ולעיתים רק אלתורים מוצלחים פחות או יותר פתרו את הבעיות, אך לא תמיד בזמן.

יוסטה הבין היטב את שני הצדדים והבין שבכל קרב יש צורך בשניהם, ורק שילוב נכון של התחזוקה על כל יחידותיה, הן בתכנון והן בקרב עצמו עם היחידות הקרביות, יאפשר ליחידות את אורך הנשימה הדרוש להן, את הטיפול באנשים, במזון, בציוד, ברכב הקרבי והכי חשוב בנפגעים, בזמן הקצר ביותר.

מאוחר יותר נפגשנו בהתאחדות.

שוב פגשתי אדם שניחן בתכונות מיוחדות ובהבנה נדירה של החקלאות, של החקלאים עצמם ושל כל המערכות מסביב, הקובעות במידה רבה את גורל כולנו כחקלאים וכמתיישבים. יוסטה עצמו היה מגדל פרחים ותיק ומצטיין, שבא ממושב בפריפריה, אך לא הייתה בו טיפה של גישה סקטוריאלית, שתיתן עדיפות כלשהי למושבים מול קיבוצים, למגדלי פרחים מול מגדלי ירקות וכו'.

גישתו הייתה לייצג את כולם באופן שווה וצודק, לאחר הבנה עמוקה של בעיותיהם האמיתיות.

יוסטה הצטיין במספר תכונות שאפיינו את דרכו כמורה דרך וכמוביל בחקלאות הישראלית.

מנהיגות שקטה. יוסטה הבין שבדרכים שקטות ובשכנוע, כאשר אתה מצויד בידע ובהבנה מעמיקה, אתה יכול להשיג יותר מאשר בהתלהמות ובמלחמת בריקדות.

ידע מעמיק ולימוד. יוסטה הציג מול כל מקבלי ההחלטות בחקלאות, כולל משרד החקלאות, רשות המים ומשרד האוצר, ידע מעמיק שבמרבית המקרים השתווה ואף עלה על הידע שלהם. לכן כיבדוהו ובמקרים רבים קיבלו את דעתו (הדוגמא הטובה ביותר לכך היא הסכם המים, שהוא אחד ההישגים הגדולים ביותר של החקלאות בזמן האחרון).

צניעות והסתפקות במועט. יוסטה היה אדם צנוע, שלמרות מעמדו הבכיר בקרב החקלאים הסתפק בשכר צנוע ביותר ולעתים עבד ללא שכר כלל כתוצאה מדלדול חלק ממקורות הכנסה של ההתאחדות. למרות זאת לא הזניח אף אחת מהחזיתות בהם נלחמה החקלאות כנגד רבים ממבקשי רעתה.

חברות. יוסטה היה חבר אמיתי שבעת צרה יכולת לסמוך עליו ולהישען עליו ללא חשבון וללא בקשת תמורה.

מעבר לכל אלה אני מרגיש אובדן אישי בלכתך מאיתנו. בזמנים כה קשים לחקלאי ישראל הובלת אותנו בביטחון שקט, בידע מדהים ובראש מורם, בתקווה לזמנים טובים יותר.

מילים אינן מחיות אדם, אך יכולות הן לתרום משהו לזיכרון של איש מיוחד במינו, יוסטה, כפי שהיית אתה.

אילן אשל

מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות