מבזק ירקות מס' 189 – אוקטובר 2007

לאחר 8 שנים בניהול ענף התבלינים באגרקסקו, בצלאל מדמון מסיים את תפקידו. בשנים אלה התנהלה מהפכה בענף התבלינים, ולבצלאל יש "זכויות" בה

איזה ענף פגשת לפני 8 שנים?

לפני שהשתלבתי בענף התבלינים, עסקתי במשך כ19- שנים בפרחים. לפני  כ8- שנים הציע לי שלמה תירוש את התפקיד: מנהל מוצר תבלינים. מהיום  הראשון סייע שלמה וגיבה אותי לכל אורך הדרך. היצוא היה בעלייה, ובאותה עת ייצאנו כ2,600-2,500- טונות תבלינים, במגוון מעניין של מוצרים ואריזות. בהמשך לתנופת הפיתוח, כיום, להשוואה, אנו מייצאים כ6,000- טונות תבלינים, במגוון של כ1,000- מוצרים ואריזות שונות. המודעות בשוקי היעד למוצר/ים "טרי, בריא, טעים" הלכה וגברה, ומה מתאים לכך יותר אם לא התבלינים הירוקים, הארומתיים, הטעימים והבריאים, לכל מטרה?

לפני עסקו בתפקיד עוזי קוריס, שאול ליכט ורני פרידלנדר, וכל אחד מהם תרם לענף עוד מדרגה. על כל זה נוספה תמיכה מסיבית של החברה, והמנכ"ל התווה את הדרך וציין: ענף התבלינים הוא בחזית היצוא של החברה.

מה השתנה בענף בתקופתך?

הדבר המרכזי שהשתנה בענף בתקופה זו הוא קודם-כל הדגש על התפישה הפרטנית, כלומר, למקסם עד כמה שאפשר את יכולתו של המגדל הבודד, תוך שמירה על ה"פול". סך-כל היכולות של הפרטים בקבוצה המגובשת = ה"פול", הגדול יותר מיכולותיהם כבודדים.

שינוי נוסף: "עמדת המגדל". באמצעות תוכנת מחשב זו, המגדל מנהל את המשלוחים, את מערכת אבטחת המוצר, איכות, תכנון ייצור, הזמנות מלקוחות בחו"ל מדי יום, בזמן אמת. המערכת הינה אינטרנטית, והודעות הדורשות תגובה מיידית נשלחות אוטומטית על-ידי המחשב – ברמה אישית לכל מגדל. עמדת המגדל במחשב היוותה אחד הביטויים המובהקים למדיניות חיזוקו של המגדל הבודד ואפשרה יכולות גדולות יותר, לניתוח תהליכים, לאיתור תקלות ולפתרונן. הייתה זו הפעם הראשונה שפרויקט מעין זה יצא לדרך בברכת המנכ"ל, עם צוות "כרמל מחשבים", בניהול צמוד של אילן דומב. אחת הדאגות הייתה איך ישתלבו המבוגרים בנושא המחשב. הבנו שאין דרך אחרת, והלכנו על זה בכל זאת. התוצאות מדהימות. המגדל מנהל את כל הפעילות שכרוכה בייצור בעזרת המחשב. הכל, כולל חלוקת עבודה, הזמנות במחשב, בחיזוק של SMS. כל התהליך ממוחשב בסטנדרט של אקופרש, והמערכת מספקת במקביל מידע ללקוחות בחו"ל, שיכולים להיכנס למערכת וללמוד על תהליכי הגידול, כלומר, מוצר עם זיהוי, תעודה והיסטוריה מתועדת, תוך זמינות מיידית וגלויה של נתוני אבטחת המוצר.

המהפכה הגדולה היא שיווק הקיץ. הצורך לשווק בקיץ נבע מכך שאמצעי הייצור קיימים, ומרגע שמעסיקים עובדים קבועים, היה צריך למצוא להם תעסוקה גם בקיץ. זה קודם כל מתחיל במטרה, והאמונה שזה ניתן לביצוע אפשרה להוציא זאת מהכוח אל הפועל. העלייה בביקושים הייתה לכל אורך השנה: בחורף וגם בקיץ. אנו סיפקנו את הביקושים בחורף. השאלה הייתה מי יספק גם את העלייה בביקושים בקיץ? האם רק היצרנים המקומיים באירופה? או שאנחנו נוכל לעשות זאת? היות שלא היינו מוכנים לוותר על האפשרות לקטוף הזדמנות זאת, הרי שיכולות המגדלים לייצר מוצר באיכות ובמחיר תחרותי, יחד עם היכולת של החברה לתת שירות מתחרה לייצור המקומי, כל אלה יחד הביאו לעלייה גבוהה מאוד ביצוא הקיץ.

אחד התהליכים הדרמטיים שחלו כתוצאה מכך בענף הוא עליית הכמויות האבסולוטית. אם לפני 8 שנים היו מייצאים כ80- טונות בשבוע בחורף, ובקיץ – 5 עד 10  טונות בשבוע, כיום מייצאים בחורף 150 טונות בשבוע, ובקיץ – 100-80 טונות בשבוע!. שינוי זה גם מצביע על היכולות הגבוהות של המגדלים בקיץ, בתנאים הלא קלים של האזור. מהפכה זו התאפשרה הודות למו"פ ולהדרכה, הודות לתמיכה הבלתי פוסקת של החברה ובעיקר הודות לאמונה ביכולתם של המגדלים לייצר מוצר תחרותי, שיכול להתמודד גם בייצור המקומי של יעדי היצוא. התוצאה היא אינטנסיביות בלתי פוסקת של הענף, ללא הפסקה, כל  השנה, קיץ, חורף, סתיו ואביב.

במקביל לתמורות  שהיו ביצוא הקיץ והמיחשוב, שינוי נוסף הוא התאמת המוצר ללקוח בשיטת התפורה לפי מידותיו ("tailor-made"), באריזות, בכמויות וכו'. יש כיום יותר מ1,000- מוצרים במכפלה של סוגים ואריזות, כאשר בכל יום עוברים בבית האריזה כמה מאות מהם. הרמה הגבוהה של האנשים והמערכת התומכת מאפשרים זאת.

איך התפתח בתקופה זו מגוון מיני התבלינים?

חלה הרחבה במיני התבלינים, אבל עדיין המוצרים המבוקשים ביותר בחו"ל הם בזיל, עירית, כוסברה, רוקולה, מנתה וטרגון. המערכת משווקת את כולם, מהבזיל, שנסחר בכ2,000- טונות בשנה, ועד מינים בודדים המשווקים בהיקף של 40 טונות בשנה.

נוספו מספר מינים, שהאחרון שבהם הוא סליקורניה – פיתוח של מו"פ הנגב, ויש עוד מינים וזנים רבים, שמחכים להזדמנות להיקטף.

האם יש שינוי גם מבחינת האזורים?

מבחינת אזורים, אחד השינויים המשמעותיים בתקופתי הוא פינוי גוש קטיף והצורך להסתדר ללא קבוצת מגדלים גדולה ואיכותית. גם כאן רואים את יכולתו של הענף. המגדלים נרתמו לייצר  את מירב הכמויות החסרות, ולדאבוני, רק מגדל אחד מגוש קטיף חזר לגידול.

שינוי נוסף הוא גידול התבלינים ברמת הנגב. שלמה תירוש ורני פרידלנדר הכירו באפשרויות באזור זה, ואמנם  נוכחתי לדעת  שיש אפשרות לבצע זאת, הצעתי לכמה מגדלים, וזה עובד. החברה העמידה אמצעים לטובת העניין, יש מלווה מקצועי צמוד לאזור, והנחות היסוד היו ברובן נכונות.

לפני מספר שנים החל מחדש ייצור תבלינים בככר סדום ולאורך חוף ים המלח. כיום מגדלים באזורים אלה לא רק בזיל, אלא גם מינים נוספים: טרגון, מנטה, סוככיים, וגם ייצור אורגני, ובהמשך גם עירית…

כלל ייצור התבלינים, לאורך כל השנה ובאזורים השונים, כמוהו כסימפוניה מורכבת וערבה לאוזן, שבכל פעם מצטרף אליה נגן נוסף, ומוריד את הטון כלי אחר .

מה מאיים על המשך הצלחתו של הענף, והאם יש דור המשך בתבלינים?

כן, יש דור המשך בענף התבלינים. הענף הוא מאתגר, מתפתח, ומעבר לחריצות ולמסירות נדרשת גם השקעה רבה בידע, תוך הכנסת מינים חדשים ויישומים חדשניים.

האיומים המרכזיים על הענף הם מחירי הדלק ועבודה שכירה.

הפתרון של האיום הראשון הוא התובלה ימית. ברשות החברה שתי אוניות המתקדמות ביותר בעולם לתובלה של תוצרת חקלאית טרייה. לפני כשנתיים התחלנו להוביל תבלינים בים, ובשנה האחרונה כבר ייצאנו בים כ600- טונות תבלינים. החברה העמידה לרשות הענף כלים ואמצעים ללמוד את הנדרש, לטובת העלאת התובלה הימית בכמויות ובמינים, לאורך השנה. צריכים למצות אפשרות זו עד תום. העלייה המטורפת במחירי הדלק הופכת נושא זה לאיום קיומי על ענף התבלינים.

אשר לאיום השני, העבודה השכירה, אנו מצויים במצב של חוסר מתמיד בכוח-אדם. זהו ענף עתיר עבודת ידיים, ונושא ההתמחות הוא קריטי. אסור לשכוח שאצל כ80%- ממגדלי התבלינים זו פרנסתם היחידה, ואצל ה20%- הנותרים זו הפרנסה העיקרית. צריך לצפות מהמדינה לתוכנית רב-שנתית להשקעה במו"פ בנושא המיכון. במושגים של הארץ, זהו ענף ענק, שכדאי להשקיע בו. זה איום של להיות או לחדול, ואם נדע להסיר אותו מסדר היום, היתרון שלנו יגדל.

אחת הדוגמאות הטובות לכך היא הממיינת החדשה בשרון, שנכנסה לעבודה לפני כשנה ועזרה למצוא פתרונות לרמה הכי קטנה של מוצרים. החברה הובילה את המהלך, וזה נותן לענף עוצמה אדירה וכמובן חיסכון בכוח-אדם. כאן, גם החברה וגם שולחן המגדלים, בניצוחה של אנה, נרתמים לנושא. יש לראות במעורבות המדינה בתקציב משימה לאומית, היות שכל ייצור התבלינים מצוי באזורי הספר (הפריפריה).

ולסיכום?

היה לי הכבוד להיות לחלק מענף זה. לענף עוצמות אדירות מכמה היבטים המשתלבים זה בזה, שילוב של אנשים בעלי יכולות מאוד גבוהות, שוק מתפתח, מו"פים שפתוחים לנושא, מדריכים מסורים, חוקרים מהשורה הראשונה, שירותי הגנת הצומח – שסייעו במקצועיות, צוות ביא"ר השרון והנהלת ביא"ר השרון, וכמובן, בראש ובראשונה, מגדלים ברמה גבוהה ונציגות מגדלים יוזמת ופתוחה, ובראשם יו"ר השולחן, אנה מלר.

היה לי כיף להיות שותף לכל הפעילות הזאת, שהייתה מאוד אינטנסיבית ומאתגרת.

אני מאחל לאסף אדר את כל הטוב וההצלחה. משוכנע אני שניסיונו הרב והעשיר יעמוד לטובתו עם  כניסתו לניהול ענף התבלינים ושיצליח להביא את הענף להישגים ושיאים חדשים. בהצלחה!!!