נוכחות נגיפים (וירוסים) במזרעי הסתיו בתפוח אדמה ומניעת המשך התבססותם

מרץ 2021

 

שחר פינקוביץ ונטע מור – שה"מ; אביב דומברובסקי – מינהל המחקר החקלאי; אורי זיג – יח"מ
במזרעי הסתיו הנוכחי (2020/21) אנו עדים לנוכחות גבוהה מאוד של הנגיף PVY-NTN וכן לנוכחות נגיף חדש-ישן PLRV. להלן נתאר את אופן מעבר הנגיפים בין השדות ואת הנדרש למניעת המשך התבססותם במזרעי האביב, וחוזר חלילה לעונה הבאה.

 

רקע
נגיף (וירוס) Y של תפוח אדמה מהגזע NTN ((PVY-NTN נפוץ מאוד באירופה ובישראל ותוקף מבין צמחי התרבות את תפוחי האדמה בלבד. מדי שנה אנו עדים לנגיעות כזו או אחרת של הנגיף בשדות, במיוחד במזרעי הסתיו. הנגיף מועבר על-ידי כנימות עלה בצורה חולפת, כלומר פרק הזמן הנדרש לכנימות העלה להשלים את הזנת הרכישה והזנת ההדבקה הוא קצר מאוד (דקות בודדות). העברת הנגיף על-ידי כנימות העלה היא, כאמור, מידית לאחר הזנת הרכישה, ולא מתקיימת תקופה לטנטית (שבה אין ביכולתה של כנימת העלה להעביר את הנגיף).

תסמיני המחלה כוללים הן סימנים ויזואליים בעלווה, כמו מוזאיקה ו"קימוט" או שלפוחיות, והן פגיעה בפקעות, כמו סדקים (שאינם סדקי גידול, בחלק מהזנים). בנוסף, תיתכן פגיעה בצבירת היבול. בצמחים בוגרים שנדבקו בנגיף, לא ניתן לעתים לזהות הופעה של תסמיני מחלה בעונה הנוכחית, אך הנגיף מועבר לפקעות הבת, אשר יבטאו את המחלה במחזור הגידול העוקב. קיימים זנים בעלי רגישות גבוהה יותר מאחרים, אך כל הזנים רגישים להדבקה בשלבי הגידול הראשוניים.
נגיף קיפול העלים של תפוחי אדמה – (PLRV) Potato leaf roll virus – שכיח במקומות שונים בעולם ומסב נזק חמור לגידול. זה מספר רב של שנים שלא נראה ה-PLRV בישראל, אך בסתיו האחרון זוהה הנגיף במספר חלקות ובכמה זנים. הנגיף מועבר על-ידי כנימות עלה באופן מתמיד (סירקולטיבי), משמע פרק הזמן הנדרש לרכישת הנגיף על-ידי הכנימה אורך כמה שעות (12-6), וקיימת תקופה לטנטית של עד 24 שעות מהזנת הרכישה, שבה כנימת העלה אינה יכולה עדיין להעביר את הנגיף לצמח בריא. בפרק זמן זה הנגיף נע מצינור המזון שבחדק הכנימה אל המעי הקדמי-אמצעי-אחורי, ומשם יוצא בהנצה אל נוזל ההמולימפה (מקביל לנוזל הדם בחרקים), נודד אל בלוטות העזר ומצטבר בבלוטות הרוק. בהמשך, בהזנת ההדבקה של כנימות העלה (שעות בודדות), הנגיף מופרש מבלוטות הרוק דרך צינור הרוק אל הצמח, וכך מתרחשת ההדבקה. תסמיני המחלה האופייניים כוללים עיכוב חמור בצימוח, הצהבה, קיפול העלעלים כלפי פנים (leaf roll), נקרוזה בשולי העלה וכן גוון נקרוטי שחור-סגול. בספרות מדווחים מקרים של פגיעה ביבול ברמה של 90% לצמח בודד נגוע. ואכן, הצמחים שזוהו כנגועים בשדותינו הראו פחיתה משמעותית במספר הפקעות ובגודלן. נבדקת האפשרות כי קיימת אינטראקציה או יחסי סינרגיזם בין הנגיף לבין פתוגנים אחרים, המעצימים את הנזק ברמת השדה.
דיגום צמחים בעונת האביב מצביע על כך שהנגיף מגיע באחוז מסוים בזרעי היבוא. נדגיש כי אין זו מחלת הסגר, ומותר אחוז מסוים של נגיעות בנגיף זה.

 

דרכי ההתמודדות

בדומה לנגיפי צמחים אחרים, ההתמודדות הטובה ביותר, מעבר לאימוץ זנים סבילים, היא נקיטת פעולות למניעת המחלה או לצמצום ההפצה, בשני שלבים: א. התחלה של הגידול בחומר ריבוי נקי וצמצום ההפצה של הנגיף במזרעי האביב; ב. קטיעת שרשרת ההדבקה על-ידי טיפול בכנימות העלה בחלקות ומניעת היווצרות של גשר גידולי (במזרעי סתיו).
מזרעי האביב:
בעונה זו מקור הזרעים הוא באירופה, והנגיפים PLRV ו-PVY-NTN מנוטרים שם דרך קבע. הרמה המקסימלית המותרת נקבעת על-פי דירוג איכותם של הזרעים (Class).
שני הנגיפים מועברים, כאמור, על-ידי כנימות עלה, אך מנגנוני ההעברה הם שונים, והדבר קריטי מבחינת יכולת ההתמודדות (פירוט בהמשך). כאשר אוכלוסיית הכנימות צפופה, כשקיימים מחסורי הזנה בצמח או כשיש שינוי קיצוני בתנאי הסביבה, מתקבל השלב המכונף של הכנימה, שבשל ניידותה גורמת בעיה גדולה יותר מבחינת הפצת הנגיפים. בעוד שהשלב הבלתי מכונף מפיץ את הנגיף למרחקים קצרים בלבד, אם בכלל, כנימות עלה מכונפות הן אלה המפיצות את הנגיפים למרחק רב בתוך החלקה עצמה ובין חלקות סמוכות. הכנימות נישאות ברוח, ויש לקחת זאת בחשבון כאשר מתכננים חלקות המיועדות לזרעים.

קצב התרבות הכנימה, ובעקבותיו גם הופעת הכנימות המכונפות, גובר בתנאי אביב קלאסיים. לפיכך, חלקות הנזרעות בחודשי החורף ומגיעות לשיאן בחודשי האביב, חשופות בסוף הגידול לנוכחות גבוהה של כנימות, ולכן יש המקפידים להגדיר חלקות שייעודן הוא ייצור זרעים ולשרוף אותן במועד מוקדם יחסית. באופן דומה, גם חורפים חמים עלולים להאיץ את הופעת האוכלוסייה המכונפת כבר במועד ההצצה של המזרע האביבי, החשוף בעקבות זאת לכנימות שמקורן בחלקות הסתיו. לפיכך, מומלץ מאוד לבחור מראש חלקות מבודדות יחסית וליישם קוטלי חרקים מוצצים עוד לפני הופעת הכנימות (מניעתי). חלקות, המיועדות לשוק המקומי או ליצוא, שמעודפי המיון שלהן נלקחים הזרעים לעונת הסתיו, חשופות באופן טבעי להדבקה מוגברת; כיוון שאין בהן הקפדה יתרה על נוכחות חרקים מוצצים, הן נשרפות מאוחר ואין הקפדה על שמירת מרחק מספקת משדות סתיו שכנים.

נגיף ה-PVY-NTN מועבר באופן חולף ביעילות ובמהירות על-ידי כנימות עלה, כלומר הזנה קצרה ביותר מספיקה לרכישת הנגיף מצמח נגוע ולהעברתו. הנגיף PLRV, לעומת זאת, מועבר באופן מתמיד, ונדרשות שעות רבות לרכישתו ולהעברתו. הבדל זה יוצר קושי רב במניעת העברת נגיף PVY על-ידי הדברה כימית בלבד, שכן גם נוכחות קצרת מועד של כנימת עלה נגועה בשדה היא פוטנציאל לאירוע הדבקה. באירופה נדרשים המגדלים לשימוש תכוף (מדי שלושה ימים) ביישום שמנים המונעים את היקשרות הנגיפים לאברי המציצה של החרק. אולם בארץ התנאים אינם תמיד מיטביים ליישום שמנים ואף השימוש התכוף אינו מתאפשר, ולכן פעולה זו אינה מעשית באותה התדירות. עם זאת, הדברת כנימות עלה בטיפולים סטנדרטיים (בתכשירי ההדברה המוכרים והמורשים) מהווה כלי להפחתת עומס אוכלוסיית הכנימות, ולכן מתאימה למניעת ההתבססות וההפצה של הנגיף PLRV (שכאמור, לצורך העברתו נדרש זמן הזנה רב). מאחר שהדברה כימית של כנימות עלה תהווה פתרון חלקי בלבד, יש להתמקד ב"שיטת ההתחמקות", בעיקר בנגיפים חולפים (PVY-NTN), אך גם בנגיפים מתמידים. בשיטה זו נשתמש בזרעים בדרגת ניקיון גבוהה, נבחר שדות מבודדים שאין בסמיכותם שדות שנזרעו בסתיו, נדביר את כנימות העלה כבר בחלקות הסתיו הסמוכות לחלקות אביב לזרעים (כדי למנוע התבססות אוכלוסיית כנימות) ונשרוף את החלקה במועד מוקדם ובאופן מוקפד.

מזרעי הסתיו : זרעי הסתיו – מקורם בייצור מקומי בעונת האביב. נוכחות הנגיפים במזרעי הסתיו היא תוצאה ישירה של כל הגורמים שאליהם נחשף השדה האביבי. בארץ לא נעשות פעולות בדומה לאלה הננקטות באירופה, שם השדות מנוטרים בזמן אמת ורמת הנגיפים נבחנת בקביעות, ולכן אנו עלולים להיות מופתעים, במזרעי הסתיו, בגילוי שדות בנגיעות גבוהה. חוץ מהפגיעה המיידית, השדות הללו עלולים להוות בעיה מתמשכת בהיותם מהווים מקור מדבק חמור מאוד למזרעי האביב, וחוזר חלילה.

צמחיית הבר הצמודה לחלקות הגידול : PLRV עשוי להשתמר בצמחיית הבר המקומית ולהוות גשר להמשך התבססות הנגיף. ידועים כ-20 מיני צמחים מקומיים, ביניהם צמח הדטורה – Datura stramonium, צמח ילקוט הרועים –  Capsella bursa-pastoris, פיזליס (שלפח) – Physalis floridana, סולנום שעיר – Solanum villosum, ומינים שונים של ירבוזיים – המהווים פונדקאים פוטנציאליים לנגיף. הקפדה על שולי שדה נקיים מעשבים אלה תפחית את סיכויי הנגיף לעבור מעונה לעונה דרך פונדקאי גשר.


שילוב הנסיבות בעונת החורף 2020/21 היה בעייתי מאוד מהיבט התבססות הנגיפים:

  • מזרעי האביב הוקדמו ברוב המשקים, מה שהביא להגדלת זמן החפיפה בין הצצת מזרעי האביב לבין אסיפי מזרעי הסתיו.
  • הגידול רגיש ביותר להדבקה בימיו הראשונים.
  • מזרעי הסתיו אובחנו כנגועים מאוד ב-PVY-NTN.
  • תנאי הסביבה היו ועודם נוחים לפעילות כנימות העלה.
  • נוכחות PLRV, שהשפעתו על הזנים הגדלים בישראל אינה מוכרת דיה.

מכלול התנאים הללו עלול להוות כר פורה להמשך ההתבססות של הנגיפים והפצתם למזרעי האביב.

 

הפקת לקחים

  • אם מזהים אוכלוסיות כנימות עלה משגשגות במזרעי הסתיו הסמוכים לחלקות אביב המיועדות לזרעים – יש לטפל בהן באופן נקודתי או ברמת השדה. אמנם שורת הרווח בשדה זה לא תצמח בעקבות זאת, אך פעולה זו תצמצם את מעבר הכנימות לשדות אחרים שלכם או של שכניכם!
  • בחלקות סתיו הסמוכות לחלקות אביב לזרעים, יש להקפיד על שרפת נוף מושלמת.
  • באביב העדיפו להקצות חלקות המיועדות לזרעים בלבד. מומלץ לתכנן את החלקות כך שהשדות המיועדים לזרעים יבודדו ויורחקו עד כמה שניתן ממזרעי הסתיו, ולא ימוקמו בכיוון הרוח. חלקה המיועדת לזרעים תישרף במועד מוקדם.
  • הקפידו על טיפול מניעתי ותגובתי כנגד כנימות עלה במזרעי האביב שמציצים, במיוחד באלו המיועדים לזרעים. מומלץ לנטר נוכחות של כנימות עלה מכונפות גם בעזרת מלכודת דבק צהובה.

 

סיכום

התחלה עם מזרעי אביב בדרגה נאותה, נוכחות נמוכה של כנימות עלה, שרפה מוקדמת של הנוף וחלקה מבודדת יחסית – יתרמו להפחתת אחוז הנגיעות בנגיף בזרעים המיועדים לסתיו הבא. מניעה של מעבר כנימות משדות הסתיו לשדות האביב היא הכרחית לחסימת המשך המעבר של הנגיפים בין העונות.