הוועדה לביקורת המדינה בכנסת דנה בדוח מבקר המדינה בנושא התחרות בשוק הפירות והירקות וכישלון הקמת שוק סיטוני בישראל

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "במשך 20 שנה לא נעשה דבר כדי להפחית את יוקר הפירות והירקות בישראל. כשהמצב הכלכלי רע מאוד, זה הזמן לחזור ולטפל ביתר שאת ביוקר המחיה. המצב הכלכלי של כל הציבור הישראלי הוא רע מאוד, והתחזית הכלכליות לא אופטימית בכלל. סוגיית יוקר המחיה, שהייתה לאור תשומת הלב בשנים האחרונות, לא נעלמת בגלל שסוגיות האבטלה בכותרות, אלא ההיפך. עסקתי בסוגייה הרבה בעבר וניסחתי את חוק הריכוזיות, כשחוקק ב-2014. אנחנו נמצאים בכמה בעיות מבניות, הגורמות לכך שהחקלאי לא מקבל מספיק כסף והצרכן משלם יותר מדי".

יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי הדו"ח: "הממשלה החליטה בשנת 2012 ליישם את המלצות ועדת קדמי בתחום הפירות והירקות, שכללו החלטות לקדם שוקי מזון מקומיים, להקים שוק סיטוני חדש בגוש דן ולהקים צוות לבחינת פערי התיווך. בפועל, רק ב-2017 החלו במשרד החקלאות עם נוהל הקמת שוקי איכרים. לגבי השוק הסיטוני – 17 שנה וכלום לא נעשה – טרם הוקם שוק סיטוני חדש".

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "משרד החקלאות לא יצא מגדרו אף פעם להקים שוק סיטוני חדש. עם טיפה רצון טוב היה יכול להשיג מזמן 200 דונם בארצנו לצורך זה. זוהי אזלת יד. כולנו בתחושה שחקלאי מקבל הכי מעט. הכלי היחיד שאפשר להתמודד אתו זה שוק מסחרי חזק. בשוקי איכרים החקלאי מקבל יותר. השוק זה אינטרס כלכלי של המדינה, לעשות בזה סדר, ולצערנו ממסמסים את הסדר, כי אין פה סדרי עדיפויות נכונים.

במספרים שאנחנו מכירים, ברשתות השיווק יש רווחיות בפירות וירקות יותר מכל דבר אחר. חלק מהמחירים מופקעים ממש. יש ירידה בשנים האחרונות בצריכה של פירות וירקות לנפש, והיא מדאיגה גם כלכלית וגם בריאותית.

צריכים אולי לבחון וגם ליישם את החוק הצרפתי, שקובע לכתוב ליד כל פרי וירק כמה מגיע לחקלאי – זהו מנגנון שבא למנוע את החמדנות של הקמעונאים.

אנחנו בבעיה גדולה ביצוא. הוא ירד מאוד משמעותית. היינו ביותר מ-6 מיליארדים וירדנו בתפוקה של 1.5 מיליארד, וזאת בנוסף לנזק של 100 מיליון ש"ח בשוק היצוא רק בגלל הקורונה".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, סיכם את הדיון: "נכחנו עתה בקיצור תולדות 20 השנים האחרונות – חלק מנציגי הממשלה אומרים שאין בעיה והמחירים של פירות וירקות סבירים, ואחרים ההיפך. כשאנחנו מסתכלים בהיבט תוצאתי, אנחנו ביוקר מחיה. ההחלטה על השוק הסיטוני לא קודמה 19 שנה – מדינת ישראל יודעת לבצע ולפנות שטחים, וגם לשוק הסיטוני היא צריכה לאתר מקום. המלחמה על יוקר המחיה חשובה ביותר".