להחזיר את השפיות לחקלאות

שנים קשות עברו ועוברות על החקלאות והחקלאים. הכול השתבש. מחיבוק החקלאות בעבר, תוך הכרה בערכיה ובתפקידיה הייחודיים, הפכה השנאה לחקלאים למודל אצל בעלי תפקידים במשרדי הממשלה. רעיונות הזויים עפים מכל עבר ולא אמנה אותם, זה לא הזמן ולא המקום. היבוא הפרוע נעשה בשנים האחרונות ללא חמלה כלפי החקלאים והצרכנים כאחד. תחת סיסמאות נבובות הפכנו לשקופים. מי שהרוויח מכל זה הוא בעלי הון, שעשו קופה על גבם של החקלאים ושל הצרכנים, ואת זה לא הבינו מקבלי ההחלטות או לא רצו להבין.

גם באשר לחקלאים הנרדפים בעקבות תקנה 116, צריך לשמור על החוק, אבל היה צריך למצוא פתרון יצירתי שיאפשר גם לחקלאים במרכז הארץ להתפרנס בכבוד. לא יזיקו קצת חמלה ואהבה לחקלאים, שמחזיקים את אדמות הלאום ואת הפריפריה. במקום זה עשו הכול כדי לנתץ כל התארגנות, כל תמיכה בחקלאות. מחיר המים לא ירד, השוק הסיטוני לא קם, המחקר הצטמצם. את מרכז וולקני רצו להעביר כמו חפץ, כאילו תפקיד המחקר לחקלאים הסתיים. שלא לדבר על ביטחון המזון, הקלות של תמיכה בשונאי ישראל, ריצת האמוק לייבא עגבניות, מלפפונים, תפוחים, אגסים וכל מה שבא ליד. כנראה כבר אין צורך בקיבוצים, במושבים, אפשר לייבא הכול, גם בעלי תפקידים.

קצה נפשם של החקלאים מהאיומים לסגור את מועצות הייצור. כל הדרכים כנראה כשרות כדי להחליש את כוחה של ההתארגנות החקלאית, החל בקיצוץ כספים ועד רעיונות של תמיכה ישירה, שיקשה מאוד לבצעם. הכוונה ברורה, הכבידו על החקלאים בכל הקשור לעובדים זרים, הן במכסות והן במחיר, אז רוצים גם מחיר זול של עגבנייה בשקל. אין חיה כזאת, לגדל עגבנייה עולה 2.5 שקלים. 

בפתח החגים זוהי שעת חשבון נפש לא קלה, אבל גם תקוות לשנה חדשה.

נקווה שהשפיות תחזור  ונחזור להיות מדינה שמטיבה עם כל אזרחיה, בלי הפרדה של דת, גזע ומין. שתוחזר האהבה ויחובקו כל החקלאים מכל הענפים. בסוף האמת תנצח, ונמשיך להיאבק למען שינוי משמעותי ביחס לחקלאות בכל הפרמטרים, ויבוא לציון גואל. 

שנה טובה, ברוכה וגשומה!!!

מאיר יפרח