טקס חלוקת מלגות ע"ש יוסטה בלייר, יהודה פלג ויוסי ארזי ז"ל

במסגרת ישיבת מועצת ארגון חגיגית לקראת ראש השנה תש"פ

הנחה: אלי אהרון

זו השנה השמינית לייסודה של קרן המלגות מטעם ארגון מגדלי ירקות, שמטרתה לסייע מדי שנה לחוקרים בתחום היישומי של ענף הירקות. הטקס מתקיים במסגרת הישיבה חגיגית של מועצת הארגון לקראת ראש השנה, ואורחי הכבוד בו הם משפחותיהם ומכריהם של יוסטה, יהודה ויוסי, שהטביעו את חותמם המשמעותי על הארגון ועל ענף הירקות בישראל. 

מאיר יפרח – לזכרם 

עבדתי עם שלושתם וכל אחד נתן את כול כולו לארגון, ובזכות אנשים כמותם אנחנו יכולים להיות ארגון יציב והוגן. לא נשכח אותם ונמשיך לשתף את זכרם יחד עם בני משפחותיהם.

יוסטה בלייר היה מפקדי, היה מוביל דרך, עקשן, צנוע, בשני משפטים היה אומר את מה שכולם אמרו בשעה או שעתיים. 

יהודה פלג היה סמל למקצוענות, סדר, יושר, תמיד בנעימות, בחכמה רבה, תוך הובלה לאחדות ולא לפירוד. 

יוסי ארזי, איש גדול, מקצוען בתחומו, אדם. שילוב נדיר של סמכות מקצועית עם ענווה.

מקווה שנמשיך במפעל היפה הזה, שינחיל את המורשת שלהם לדורות הבאים.

אבו וילן על יוסטה בלייר ז"ל

עבדתי עם יוסטה 10 שנים כשהייתי יו"ר הלובי החקלאי, ויצא שסיימתי את תפקידי בימים שיוסטה נפטר ונכנסתי לנעליו הגדולות.

אהבתי את יוסטה. ידע לעשות הבחנה ברורה בין עיקר לבין תפל, והיה לו שכל ישר בלי נאומים גבוהים. היינו נפגשים אחת לשבוע וחושבים קדימה. בגדול הבעיות לא השתנו. מקום החקלאות בתפיסת הקברניטים הוא שהשתנה במשך השנים. אני מקווה שהממשלה החדשה שתקום לא תעסוק בגזירות אלא בנושאים שאפשר לתקן בהם. זה לא עניין של הרבה כסף, זה עניין של גישה ותפיסה.

בנושא המים, כשהוחלט ללכת על הסדר ארוך טווח, הרוחות התלהטו, אולם לאט לאט סוכם על מבנה משק המים, ואת הקטע הפלמנטרי עברנו מהר. אבל יוסטה ורחל עבדו שנתיים תמימות כדי לקבל הסכמות מהאזורים, וזה היה מהלך מדהים, ובסבלנות הכול סודר.

זוכר את יוסטה באהבה גדולה. היה נעים לדבר אתו, לעבוד אתו ולשתוק אתו, בלי אגו, רעש וצלצולים. יהי זכרו ברוך.

רונית על אביה, יהודה פלג ז"ל

חודש ספטמבר לא קל לנו, מציינים את יום ההולדת של אבא, היה צריך להיות בן 87, וגם את יום הפטירה. גם מפגש זה של ספטמבר חשוב לנו, מרגש אותנו ומסב לנו הרבה גאווה. 

אבא היה איש משפחה בכל רמ"ח איבריו וגם חקלאי בכל רמ"ח איבריו. תמיד היינו אתו בשדות וגדלנו כילדי חקלאות.

חלוקת המלגות מסבה לנו הרבה גאווה, ואני בטוחה שגם אבא היה גאה בכך מאוד, במיוחד כיוון שהמלגות מיועדות לצעירים.

קיבוץ גבולות חי מחקלאות וזו גאווה רבה מאוד עבורנו להיות דור המשך של החקלאות.

תודה שאתם זוכרים ושנה טובה.

מורן ארזי על אביו, יוסי ארזי

רוצה לספר לכם על אבא שלי. אני בן הזקונים. האחרים מדברים על זה שהיו אתו בשדות, ולי יש פחות זיכרונות מהשטח. הזיכרונות מתחילים בגיל 16-15, כאשר בששי-שבת אני הקטן שנשאר בבית ויוצא אתו לבדוק ניסויים. יש לי תמונה שמגיעים לשדה, ואז העיניים של אבא פשוט נפתחות לרווחה, בדיוק הרגע הזה שהוא יורד לשדה. אבא אף פעם לא כיוון אותי להיות עורך דין או רופא, אלא שאבחר משהו שאני אוהב לעשות. שאקום בבוקר ויהיה לי "פאשן", כמו לו.

אני מאחל לכם, לצעירים, שתאהבו את מה שאתם עושים כל הזמן, שיהיה לכם "פאשן" כמו שהיה לאבא שלי.

ולכולכם, תמשיכו, תודה רבה ושנה טובה.

עופר גרזון – מציג עבודה שזכתה למלגה בשנה קודמת

עבודתו של עופר עסקה בבחינת תגובת "דורת ארם צובא" לקוטלי עשבים דגניים מעכבי האנזים ACCase. מטרת המחקר הייתה לאמוד את היקף בעיית העמידות למעכבי האנזים ACCase ב"דורת ארם צובא", לברר את המנגנונים המולקולריים המקנים עמידות באוכלוסיות שונות ולסייע בפיתוח ממשקי הדברה חלופיים שיצמצמו את התופעה.

עופר מדבר על עשב רב שנתי, קשה הדברה. למה העמידות מעניינת, הרי אפשר להחליף חומרים. עם זאת, יש חומרים רבים שבאירופה הם אסורים, והוא בחן כמה חומרים כאלה. ואז, מה יקרה אם יאסרו גם בארץ את השימוש בהם, זה גם יוביל לחומרים יותר יקרים.

מודה על קבלת המלגה בשנה שעברה. הייתה לו הזכות לעבוד במה שהוא אוהב ולסייע לו ולמשפחתו לעבור שנה נוספת.

אלי אהרון על תהליך הבחירה

לארגון היו 19 מועמדים, והחמישה נבחרו על-ידי ועדה מקצועית שקיבלה את ההחלטות, שחברים בה: אלי אהרון, אורן ברנע, פרופ' אברהם גמליאל, שמשון עומר, שאול גרף, שחר פינקוביץ, גרשון שליסל ונונה ארליך. אנו מודים לכל העושים במלאכה.

ביקשנו מכל אחד מהנבחרים השנה להציג בקצרה את נושא עבודתו.

ואלה מקבלי המלגות:

1. רז דניאלי מקיבוץ יוטבתה – על עבודתו בלימוד תפקידה של "חישת סוכרים" בהתעוררות הנצה והסתעפות של פקעת תפוחי אדמה ובחינת האפשרות לגדל תפוח אדמה בארץ ב-2 עונות, ללא יבוא פקעות מחו"ל.
2. עומר קפילוטו מאלוני אבא – על עבודתו בהבנת הביולוגיה ואפיון הגורמים הסביבתיים המשפיעים על התפתחות ה"סולנום הזיתני" בשלביו הראשוניים מתחת לקרקע והתפשטותו המרחבית, מה שישפר את אופן הדברתו באמצעים כימיים.
3. נתן יפת מרחובות – על עבודתו בנושא הסתימות בטפטפות הפוגעות באחידות ספיקת המים שלהן. המחקר מתמקד בבחינת טיפולים כימיים ובשילוב של טיפולים פיזיקאליים למניעת הירידה בתפקוד מערכות ההשקיה בטפטוף, המשקות במי קולחין.
4. עמית וולך מבלפוריה – על עבודתה בפיתוח פרוטוקול מושכל להדברת "עלקת מצרית" בכרוב.
5. בן הראל ממבשרת ציון – על עבודתו בסיווג רמת הבשלות של פלפלים בחממות באמצעות מצלמת צבע תחת תנאי תאורה קבועים וקבלת החלטות עבור רובוט קטיף סלקטיבי.