אלי אהרון

בתאריך 11 ביולי 2019 התקיים באשכול, כמדי שנה, כנס ארצי לעגבניות מאכל.

בכנס השתתפו: חקלאים, מדריכים, חוקרים ונציגים חקלאיים מארגון מגדלי ירקות, מועצת הצמחים ומשרד החקלאות.

הכנס כלל תצוגת עגבניות וצ'רי בכניסה ונפתח בדברי ברכה מפי חגי שניר, מנהל שה"מ, מאיר יפרח, סגן ראש המועצה, שמשון עומר, מנהל אגף ירקות בשה"מ, וליאור קטרי, מנהל מו"פ דרום ורכז הוועדה החקלאית אשכול.

הנחתה את הכנס שלי גנץ, מדריכה ארצית לעגבניות ומנהלת תחום באגף הירקות בשה"מ.

בדברי הפתיחה הציג עצמו חגי שניר כמנהל שה"מ החדש, שהחליף בתפקיד את חנן בזק שפרש לגמלאות.

חגי מציין כי הוא הציב לעצמו כמטרה להעביר את שה"מ לעשור השלישי של המילניום ולעצב מחדש מדיניות ואסטרטגיה שתגדיר את מקומה של ההדרכה הציבורית בעולם החקלאות המודרנית. חגי ציין את חלקו של שה"מ בהצגת פתרונות להתמודדות עם בעיית יבוא העגבניות לישראל והזכיר את פרויקט "זירת המסחר האלקטרונית" המתגבש במשרד החקלאות, כאמצעי להקטנת פער התיווך ויצירת ערך כלכלי לתוצרת איכותית.

מאיר יפרח לעומתו דחה מכל וכל את רעיון "זירת המסחר האלקטרוני" כפתרון לבעיית השיווק, טען כי הפרויקט נבדק בעבר ונכשל וכי הפתרון היחיד להסדרת השיווק החקלאי הינו בהקמת שוק סיטוני חדש, שיסדיר את ההיצע והביקוש האמיתי שאינו מתקיים כיום, במצב בו רשתות השיווק שולטות במחירי השוק לחקלאי ולצרכן.

עוד ציין מאיר כי לצערנו עברה המדינה ממצב של דאגה לביטחון המזון למצב בו היא מתמקדת בהעצמת ייצור הקנאביס והפיכת מדינת ישראל לספקית סם עולמית.

בנוגע להדרכה, הציג מאיר את הצורך בהכשרת דור חדש של מדריכים, שיחליף את הדור  הישן הפורש אט אט לגמלאות.

שמשון עומר ציין בדבריו את העובדה כי ההמלצות המקצועיות אליהן נחשפים המגדלים הינן תוצאה של עבודות מחקר יישומי של חוקרים ומדריכים במסגרת המו"פים האזוריים. מיקומו של המדריך הינו בין המו"פ לבין החקלאי. אשר ליבוא, אמר שמשון כי יש ליצור מציאות בה לא תהיה כדאיות לייבא עגבניות לישראל, וזאת באמצעות יכולת מקומית להספקה רציפה במשך כל השנה.

בנושא הרווחיות, ציין שמשון, כי יש לבנות משק חקלאי מגוון שיש לו ערך מוסף כלכלי.

ליאור קטרי דיבר על החשיבות הרבה של השתתפות החקלאים בכנסים מקצועיים מסוג זה וציין כי במהלך השנה מתקיימים במו"פ דרום כנסים מקצועיים למגדלי הירקות, בהם משתתפים חקלאים רבים.

 

לאחר שלב הברכות נפתח הכנס בהרצאתה של שלי גנץ, שסקרה את הגידול בהיבט האקלימי והסטטיסטי וציינה את הנתונים הבאים:

  1. ענף העגבניות כולל 74% עגבניות אשכול, 10% עגבניות בודדות ו-16% צ'רי.
  2. בנגב המערבי (אשכול, מרחבים ושדות נגב) מגדלים 58% של העגבניות בארץ, 8% ברמת הנגב (בדגש על הצ'רי), 8% בבקעה ובבית שאן והיתר בגליל ובמרכז.
  3. הזנים המובילים: טורי, זוהרה, איקראם, מגנוליה ושני.

 

אברהם (נונה) ארליך, מנהל ענף ירקות במועצת הצמחים, הציג נתונים סטטיסטיים נוספים:

 

  • בארץ 22,000 דונם עגבניות (כולל 5,000 דונם צ'רי) בבתי צמיחה מתוך 550,000 דונם גידולי ירקות.
  • 133 אלף טונות מייצור מקומי ועוד 28,000 טונות מיבוא.
  • ערך התפוקה בשער המשק לעגבניות הינו: 860 מיליון ש"ח (מתוכם  210 מיליון ש"ח צ'רי) וזאת מתוך ערך תפוקה כולל של 5.9 מיליארדי ש"ח לענף הירקות כולו.
  • צריכת העגבניות לנפש הינה כ-20 ק"ג (מתוכם 3 ק"ג צ'רי), מתוך סך-הכול צריכה של 160 ק"ג ירקות לנפש.

 

 

ד"ר שמעון לפידות ממרכז וולקני הרצה בנושא: ההתמודדות עם נגיפי הטובמו (TBRFV) שובר עמידות TM-2 בעגבנייה וסיכם את המיזם שהיה בתחום אחריותו כדלקמן:

 

  • נגיף אינפקטיבי נוכח בזרעים מצמחי עגבנייה נגועים.
  • נראה שהנגיף נוכח על גבי קליפת הזרע אולם אינו חודר פנימה (הנגיף נעלם בעזרת חיטוי זרעים).
  • הנגיף אינו עובר מהזרע אל הנבט לאחר חודשיים מזריעה, חודש מפציעה.
  • נגיף אינפקטיבי נוכח באבקה מצמחים נגועים.
  • הנגיף נוכח בתוך גרגיר האבקה, בשחלה, בעמוד עלי, בצלקת ובמאבק.
  • אבקה נגועה יכולה להוות מקור אילוח על-ידי הדבקה מכנית.
  • כפי הנראה, הנגיף אינו עובר בהכלאות.

 

 

ד"ר אביב דומברובסקי ממרכז וולקני הרצה בנושא: מחלות נגיפיות (וירוסים) בגידול העגבנייה וההמלצות להתמודדות.

  1. בתחום הפיטוסניטציה בהתארגנות למחזור הגידול:
  1. הקפדה על זרעים נקיים (אישור מעבדה מוסמכת);
  2. טיפול בעשבי בר;
  3. חיטוי בכלור של חלל המבנה וכלים חקלאיים;
  4. צינורות טפטוף;
  5. החלפת חוטי הדליה;
  6. ניקיון המבנים;
  7. טיפול בקרקע (כלור) טרום שתילה.
  1. בתחילת הגידול
  1. כניסת מבקרים – להימנע ככל האפשר;
  2. זיהוי מוקדי נגיעות ראשוניים והרחקת צמחים נגועים.

 

ד"ר יעל רקח מהפקולטה לחקלאות הרצתה בנושא "התמודדות עם מחלות שורש חדשות ומתחדשות".

 

אחריה הרצה ד"ר עומר פרנקל ממרכז וולקני בנושא: "פטריות ווירוסים". בדבריו ציין כי בארבע השנים האחרונות התפשטה תופעת התמוטטות בגידולי עגבנייה בשלב מאוחר של הגידול ומופיעה החל משלב הקטיף הראשון.

התופעה קיימת גם בחלקות חדשות, שלא גודלו בהן עגבניות בעבר.

תסמיני המחלה: הצהבת עלים, ריקבון יבש בגבעול, החמה בגבעול, צברי נבגים אדומים על בסיס צוואר השורש.

במחקרו, מבקש עומר פרנקל לזהות את גורמי המחלה המעורבים בהתמוטטות מאוחרת בצמחי עגבנייה ולפתח שיטה לביצוע מבחני קוך (קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה) בפתוגנים הנבדקים.

 

לאחר ההפסקה הציגה יפעת שדות, מנכ"לית חברת FARM- MANAGER, תוכנה לניהול משק חקלאי. לדבריה, תוכנה זו מאפשרת לחקלאי שליטה מלאה במשק בתחומים שונים: רווחיות, דישון, השקיה, הדברה ועוד.

 

ד"ר מולי זקס משה"מ הציגה ניסויים בדישון בריכוזים שונים של אשלגן בעגבניות בבתי צמיחה וציינה כי האשלגן מעורב במגוון תהליכים פיסיולוגיים וביוכימיים, כמו:

  • בקרת פתיחה וסגירה של פיוניות;
  • הסתגלות אוסמוטית ובוויסות טורגור;
  • קצבי פוטוסינתזה ומשטר המים בצמח;
  • תפקיד חשוב במטבוליזם של סוכרים וחומצות אמינו.

כמו-כן ציינה כי האשלגן ניתן בדשן יסוד, בקומפוסט, בזבל עופות, בכופתיות, או כימי ובדשן ראש לאורך הגידול.

יש לציין כי לעגבנייה דרישה גבוהה לאשלגן, המשפיע על התפתחות מורפולוגית ועל יבול וכן על איכותו.

 

ליאור קטרי הציג את אופן ההתמודדות של המועצה האזורית אשכול עם בעיית הטיפול בפסולת חקלאית לסוגיה השונים: שאריות הגזם, זבל בקר ופגרי בקר, זבל עופות ופגרים, פלסטיק, ניילון, שאריות חומרי הדברה ופינויים.

 

את הכנס סגר ד"ר איתי אופטובסקי, חוקר במו"פ דרום, בהרצאה על הדברת נמטודות בעגבניות, וסיכם:

  1. יש השפעה חיובית על כמות היבול לטיפול באגרוצלון וחיטוי סולארי.
  2. יש משמעות אגרוטכנית כבדה לביצוע חיטוי סולארי כנדרש.
  3. לא נמצאה השפעה ארוכת טווח של החיטוי ולא נמצאה השפעה על הימצאות הווירוס TBRFV.
  4. נמצאה השפעה של הכנות על מידת האילוח.
  5. יש פוטנציאל פעולה לכמה נמטוצידים – נימיץ ולום.

 

תודתנו נתונה לכל העוסקים במלאכה, לחוקרים, למנהל המו"פ, לצוות ההדרכה ובראשם לשלי גנץ.

נתראה כולנו בכנס העגבניות בשנה הבאה.