הבצורת חוזרת

זה לא פתאומי ומפתיע שגם השנה יש שנת בצורת, אבל  לא נעים להיווכח כמה מעט נעשה כדי להתמודד עם שנים כאלו.

חווינו בארץ כבר שנות בצורת למכביר, והרבה מאוד רעיונות הועלו כדי לסייע למחסור הקשה במים בשנים אלו. היה אפילו רעיון "מבריק" להוביל מים מטורקיה דרך הים, ותארו לעצמכם שהיינו עכשיו בידיו של ארדואן…

הפתרון הרציני היחיד הוא הקמת מתקני ההתפלה באשדוד, באשקלון, בחדרה ואולי גם בנהריה. רוטינה של ייצור מים מותפלים הייתה צריכה לתת תשובה לשנים כאלו, בוודאי לשתייה, תוך הותרת רזרבות גדולות לחקלאות. אבל במדינה בה עסוקים יותר בחוקים הזויים, בה הפוליטיקאים דואגים להישרדותם, למי יש זמן לחקלאים ולחקלאות, לשמירה על ביטחון המזון. מדינה חפצת חיים הייתה צריכה להיות מוכנה לשנים קשות במים. הכנרת מתרוקנת, האקוויפרים מידלדלים ובסכנת המלחה, ואנה אנו באים.

שר החקלאות מבקש תשובה בחסדי שמים, שנתפלל בכותל שירדו גשמי ברכה. מי ייתן ואכן תישמע זעקת העם והחקלאים, אבל אין לנו שליטה על הטבע, ולא נוכל להישען רק על זה. חשוב מה פועל האדם כדי לתקן מצבים כאלה, וחייבים לתקן את המעוות.

ובתקופה שנותרה, מקווים שבכל זאת  יבואו גשמי ברכה.

מאיר יפרח