איתן אביבי מוביל פריצת דרך בגד"ש עין חרוד איחוד
חגית שגב אילת
מהפך בענף השום בקיבוץ
בקיבוץ עין חרוד איחוד מגדלים שום כבר מעל 25 שנה. עד לפני שלוש שנים גידלו עם שותף מאזור הדרום, אשר עבד בשיטות ניהול מסורתיות, אך בשנים האחרונות הבינו בקיבוץ שצריך לעשות שינוי כדי לייעל, להגדיל רווחים לחקלאי ולהוזיל לצרכן.
במשך כל השנים מגדל הקיבוץ 700-600 דונם שום, רק לשוק המקומי. בעבר שיווקו כ-90% מהשום לשוק הקמעוני, וכיום, זה כ-3 שנים, נמצאים בתהליך של שינוי ועוברים לשיווק בסדר גודל של 60%-50% לשוק התעשייתי וכ-50%-40% לשוק הקמעוני.
בשוק התעשייתי חלק מהשום נמכר כמקולף בשקיות קפואות/מצוננות וחלק מיועד לתעשייה גרוסה, להכנת רסק שום קפוא.
בקיבוץ נפלה החלטה, לגדל את השום עצמאית, ללא שותפים, בתנאי שיוכנס מיכון מלא לענף בכל תהליך הייצור, כולל עקירה וניקיון השום.
מטרתו של גד"ש עין חרוד היא להיות גורם מרכזי ומוביל בענף השום בארץ, כולל אחריות לכל שרשרת הערך של המוצר, מהתרבית ועד לתבנית.
עד הכנסת המיכון, הושקעו 8 ימי עבודה לדונם שום, והדבר היה כרוך בהשקעה של כ- 1,800 ש"ח לדונם, בעיקר בשל העלות הגבוהה של עבודת פועלים או בשל הקושי בהשגת פועלים לעבודה בשדה, שהפכה להיות "יקרת מציאות", וכל זאת כאשר מחיר ההעסקה של עובד עולה משנה לשנה.
איתור פתרון ממוכן
איתן אביבי, מנהל גד"ש עין חרוד איחוד, מספר על התהליך. לאחר שהתקבלה החלטה, החלו לחפש פתרונות מיכון בארץ ובעולם. התייעצו והעלו רעיונות, ולבסוף הוחלט שהולכים עם חברת"Erme" הצרפתית, למרות שהכלים שלהם מותאמים למזג-האוויר האירופי. באירופה עוקרים את השום ישירות בשדה ומייבשים אותו בבתי הבחלה, חדרים עם אוויר מאולץ, למשך 15 יום. בישראל היה נהוג לעקור בחוץ, להשאיר בשדה לייבוש כשבועיים, ואז מתבצעות פעולות הקינוב והכיסוי, לאחר מכן ניקוי, ואז השום עובר לבית האריזה, למיון לפי גודל.
כיום, לאחר שלב העקירה, הקינוב וכיסוי ראשי השום בעלים, משאירים את השום למשך שבוע בשדה לייבוש, ואז מבצעים איסוף על-ידי קומביין, שמפריד בין העלים לבין הראשים וממלא את הדולבים ישירות בשדה, תוך ביצוע ניקוי על-ידי מכונה, אשר מורידה את הבוץ מהראשים וממיינת לפי גדלים לדולבים. כל מכל כזה מקבל ברקוד, המכיל את נושא עקיבות השום והחומר הגנטי של הזרעים, מעין תעודת זהות לכל מכל.
נקנו מכונות מחברת "Erme", שעברו שינויים והתאמות לצורכי הגידול והאיסוף בארץ. חשוב לציין שלא ניתן להשתמש במכונות אלא אם כן בוצעו התאמות כבר בשלב הזריעה, כאשר הצמחים נשתלים באופן שמאפשר למכונה לאסוף אותם. זורעים 3 צמדים בערוגה, כאשר כל שרשרת הגידול מותאמת למיכון. נרכשו שלוש מכונות חדשות ותוכנה לניהול עקיבות השום.
קיבוץ עין חרוד איחוד השקיע את כל הכסף בפרויקט, לאחר בניית תכנית עסקית יחד עם יועץ שמלווה את התהליך. היקף ההשקעות הנדרש לתוכנית העסקית נאמד ב-6.6 מלש"ח וכולל רכישת ציוד, מיכון ובינוי. תקופת החזר ההשקעה נאמדת ב-6-3 שנים.
המיכון אמור לחסוך כ-1,300 ש"ח לדונם. עלות גידול דונם שום עומדת על כ-6,000-5,000 ש"ח, כך שהתייעלות כזאת היא לא רק כספית, אלא גם חיסכון בכוח אדם, נושא שגם כך הינו בעייתי מלכתחילה, בעיקר כאשר כוח האדם לא תמיד זמין, ונוסיף לחוסר הזמינות את המחיר הכלכלי, למשל בהפחתת שקילה של השננות עקב מחסור בכוח אדם וכניסות לאיסוף בשדה.
החזון של איתן אביבי
איתן אביבי מנהל הגד"ש ויוזם החזון הוא האיש העומד בראש החנית של הפרויקט האדיר והראשון מסוגו בארץ למיכון שום. איתן מדגיש כי הוא מוכן לתרום מהידע שצברו בגד"ש ולסייע לכל מי שחפצה נפשו בכך.
איתן אומר כי "מה שמכוון אותנו כיום הוא שאנו נמצאים במקום של הפחתת עלויות לצרכן הסופי, ומבחינתנו החקלאים, אנו עושים את המקסימום להורדת יוקר המחיה. עם קצת חזון ואמביציה, נהיה שותפים טובים להורדת יוקר המחיה ונהווה דוגמא טובה לאחרים. אנחנו רוצים שרשתות השיווק לא ייקחו את הנתח אליהם, אלא ישתפו פעולה. 5 שנים קדימה נוכל לדעת אם הכיוונים שלנו, גם בצד הטכני וגם מבחינת השוק והמיכון, הולכים לכיוון הנכון. אם נצליח למכן את גידולי השורש המיוחדים, כמו למשל פטרוזיליה, סלרי וכל משפחת השושניים למיניהם, אנחנו על הסוס".
איתן מוסיף כי "החקלאים נלחמים כל הזמן במספר חזיתות במקביל: מים, פועלים, רשתות שיווק, ואנו נותנים פתרונות לכל השרשרת. אם נדע להתאחד לחברה תחת ארגוני המגדלים ומועצת הצמחים, יש סיכוי גדול מאוד שנוזיל מחירים מחד ונעלה את רמת הרווחיות למגדלים מאידך. כך נוכל גם להתחרות ביבוא תוצרת. למשל, מייבאים שום יפה ואחיד באריזות, אבל מדובר בשום שעובר תהליכים כימיים ואחרים, אשר מורידים לו את כל הערך התזונתי הנוסף. לעומתו, השום הישראלי טרי ואיכותי יותר, עשיר באליצין, ונקווה שיהיה מוצר מוביל בשוק, הן מבחינת איכות והן במחיר".
שאפו לאיתן ולכל צוות הגד"ש בעין חרוד איחוד על ההעזה לשנות ולחדש, ובהצלחה בפריצת הדרך במיכון החקלאי בכלל ובשום בפרט.