עברו כ-3 חודשים מאז נפטר שלמה ז"ל, ומאוד קשה להתרגל לעובדה שנעלמה אחת מהדמויות הדומיננטיות בענף תפוחי אדמה. נעלם האיש עם המגבעת ותיק קטן תחת בית השחי, פנקס קטן בכיס וזיכרון פנומנלי בראש. שום מחשב לא יכול היה עליו, תמיד הדהים אותי מחדש אילו פרטים הוא זכר ועד מתי לאחור.

שלמה החל את הקריירה המסחרית שלו לאחר מלחמת העולם השנייה,  כאשר עבר מגלות בסיביר, אליה נמלט מפולין, למחנות המעצר בגרמניה, שם החל לסחור על-מנת להתקיים.

כשעלה לישראל החל לסחור בתפוחי אדמה בשוק עלייה בתל-אביב. במקום זה הונח היסוד לאימפריית שרון. צעד אחר צעד בנה את הרשת והקים את חברת "יבולים", שפעלה בעיקר (לא רק) בסקטור הפרטי. שלמה השכיל לקשור את החקלאים אליו בדרכים שונות, ועל אף שפעל בתחום התאחדות האיכרים, הוא ידע לשתף פעולה מצוין עם "תנובה", עד כדי כך שכאשר נשאל, מה נשמע? תשובתו הייתה, "כל עוד תנובה קיימת, הכול בסדר גמור". לימים, כשתנובה פסקה מלעסוק בתפוחי אדמה והוא נשאל את אותה שאלה בנאלית, ענה "אני מודאג, תנובה לא קיימת יותר".

אנחנו פעלנו במקביל הוא יחד עם יעקב פיינר ז"ל ייצגו במוסדות את התאחדות האיכרים, ואנחנו את ההתיישבות העובדת. כל צד ניסה כמובן להגן על האינטרסים של הצד אותו ייצג, בעיקר כשהיה מדובר על מכסות, קניית זרעים בחו"ל ויצוא. לא תמיד ראינו עין בעין את הדברים, והיו לא מעט חילוקי דעות, אבל תמיד זה היה מלווה בהערכה ובכבוד הדדי, מבלי לגלוש לפסים אישיים. לו היה הדבר בידי, הייתי מגייס אותו לצה"ל וממנה אותו כראש אגף המודיעין. בכל הזדמנות שנפגשנו, לאחר כמה משפטים הוא היה מתחיל לתחקר אותי ולאסוף מידע מה קורה בסקטור שלנו, והוא עשה זאת בתחכום ובטקט רב. כך היה גם כשנסענו עם משלחת הקניות של הזרעים. ישבנו ביחד ושמרנו איש על רעהו, שלא לחרוג מהמסגרת, ושוב זה נעשה ברוח טובה ובהגינות.

שלמה היה איש חכם וצדיק, שתרם רבות בסתר. הצניעות והבריחה מאור הזרקורים אפיינה את דרכו לאורך כל השנים. הוא בנה במו ידיו, ובהמשך עם בניו, אימפריה כלכלית מרשימה, מבלי שחבש את ספסלי האקדמיה. את כל הידע שרכש הוא השיג בזכות כשרון נדיר שהיה לו להלך עם אנשים, לקלוט כל פירור של מידע שעשוי לעזור לו בעסקיו ולקבל החלטות בזמן הנכון ובמקום הנכון.

לא ניקח ממנו גם את יכולת הסיפור שהייתה לו, והוא ידע תמיד ברגעים המתאימים להשחיל סיפור או בדיחה טובה. לו ניתן היה לי, הייתי מפליג בסיפורים ובחוויות עם שלמה, שחוויתי אתו במהלך השנים. היריעה קצרה מלעשות זאת.

דור הנפילים הזה הולך ונעלם, ומעטים נותרו ממנו. לשלמה חלק חשוב ביותר בהתפתחות של ענף תפוחי האדמה, בעיקר כמובן בחלק השיווקי שלו, והוא ראוי להנצחה. נזכור אותו כאחת מאבני היסוד שעליה נבנה ענף מפואר ודומיננטי בחקלאות הישראלית.

 יענקלה כהן, נחל עוז