גידול בצל

אלי מרגלית – ממ"ר שושניים; נביל עומרי – מדריך ירקות; תמר אלון – מדריכת הגנת הצומח

הקדמה

תנאי האקלים בארץ מאפשרים גידול ואיסוף בצל במרבית ימות השנה. זני הבצלצולים הבכירים מספקים בצל טרי מסוף הסתיו ועד תחילת האביב, ויתר הזנים הזרועים ישירות מספקים בצל לשוק המקומי מאפריל עד סוף דצמבר. בחירת הזנים ומועדי הזריעה והשתילה נעשית בהתאם לאזורי הגידול השונים. יבול הבצל בארץ מיועד לשוק המקומי בלבד.

בחירת השטח

הבצל גדל ומתפתח יפה באדמות פוריות ומנוקזות היטב, שניתן לעלות עליהן בכלי עיבוד סמוך לירידת הגשם או ההשקיה, כדי לבצע בזמן את הטיפולים הדרושים למניעת מחלות ומזיקים ולהדברת עשבים. במידת האפשר, רצוי ליצור ערוגות בכיוון הרוח השכיח באזור, לשיפור האוורור בין הצמחים.

מחזור זרעים

אין לחזור ולגדל בצל בחלקות שגידלו בהן ב-5-4 השנים האחרונות בצל, שום, לוף או כל גידול אחר ממשפחת השושניים, מחשש למחלות שורש למיניהן, כדוגמת שורש ורוד, אם כי קיימים זנים בעלי מערכת שורשים מפותחת העשויים להפחית מעוצמת המחלה (רצוי להיוועץ במדריך). אין לגדל בצל בשדה שהיה נגוע או שיש חשש לנגיעות בו בנמטודות חופשיות. כרבים נוספים בלתי רצויים הם כרב קטניות וכרב תפוחי אדמה – מחשש לספיח, וכרב כותנה ותירס – מחשש לשיירי גבעולים העלולים להפריע במהלך הזריעה. כמו-כן, עדיף שלא לגדל בצל או שום על כרב דגניים מחשש לריזוגליפוס. ניתן לבצע חיטוי במתאם סודיום (אדיגן ודומיו) להדברת מחלת הקרקע: שורש ורוד pink root)) וכן להדברת פתוגנים שונים ועשבי בר.

שאריות קוטלי עשבים

כל הבצלים, ובמיוחד הבצל הזרוע, עלולים להיפגע משאריות קוטלי עשבים. הנזקים מתבטאים בעיכוב הגידול, בהצהבת עלים ובנפילת נבטים העלולים לגרום להתמוטטות כללית של השדה. כדי למנוע את הנזקים הללו, יש לברר היטב באילו תכשירים ובאיזו שיטת גידול (בעל או שלחין) השתמשו בגידול הקודם. ככל שהידע המקדים יהיה רב יותר – כך יקטן החשש מנזקי קוטלי העשבים.

זיבול ודישון

הבצל מגיב היטב לפוריות הקרקע, ולכן רצוי לבחור בקרקעות פוריות. בשדות, שקיבלו זבל אורגני בגידול הקודם, ניתן להסתפק בתוספת של 3-2 מ"ק זבל אורגני או ב-400 ק"ג כופתיות לדונם. בחלקות, שלא קיבלו זבל אורגני בשנים האחרונות, הכמות המומלצת היא 5 מ"ק לדונם. במקרים אלה יש לבחור בזבל אורגני שעבר תהליך של קומפוסטציה, ובשום מקרה אין לפזר זבל שלא עבר את התהליך, מחשש לאילוח השדות בגורמים בלתי רצויים ולמחסורים בשלב הראשון של הגידול. תוספת של דשנים כימיים ביסוד תינתן רק לאחר בדיקות קרקע.

זרחן – יש להשלים עד לרמה של 25 חלקי מיליון; אשלגן – יש להשלים עד לרמה של 12 חלקי מיליון (כאשר הבדיקה במיצוי קלציום כלוריד); חנקן – יינתן כדשן ראש במהלך הגידול בכמות מצטברת של 30 ק"ג צרוף לדונם.

הכנת הקרקע לזריעה ולאסיף ממוכן

להכנת הקרקע השפעה ניכרת על דיוק בזריעה ועל נביטה טובה ואחידה, שהם היסוד להצלחת הגידול. לפני הזריעה מחליקים ומפוררים את הרגבים, אם ישנם, מסמנים את הערוגות, משקים השקיה טכנית את השדה ומתחחים. לאחר התיחוח עוברים במעגילה חלקה שאינה כבדה, מיישרים ומנחיתים את פני הערוגה.

ההכנה לאסיף ממוכן חייבת להיות מדויקת מאוד. יש לבחור חלקות נקיות מאבנים, משום שמערכי האסיף רגישים לאבנים ולרגבים. במקרה שיש בחלקה אבנים – צריך לסקלן. במקרה שהקרקע אינה מפוררת דיה – חובה לתחח פעם נוספת. גובה הערוגה לא יעלה על 12-10 ס"מ. רוחב הערוגות יהיה בין 193-183 ס"מ. בערוגה יהיו 6-5 שורות. יש לשים לב במיוחד לכתפיים בערוגות – שרוחבן משני צדי הערוגה לא יפחת מ-10 ס"מ.

עומק הזריעה

עומק הזריעה הרצוי הוא 1.5 ס"מ. זריעה שטחית מדי תאלץ את המגדל להשקות השקיות תכופות מחשש לאיבוד כושר הנביטה של הזרעים ותגרום לבזבוז מים. בזריעה עמוקה מדי נגרמים עיכוב וחוסר אחידות בנביטה, וקיים חשש לפגיעות ממזיקי קרקע.

איכות הזרעים

רצוי להשתמש בזרעים שמקורם בחברה אמינה. אין להשתמש בזרעים ישנים אלא רק לאחר בדיקה של גורם מוסמך ואחראי. כושר הנביטה הרצוי הוא מעל 85%. בשנים האחרונות הושגו תוצאות יפות של נביטה מזרעים שטופלו בקונפידור או בגאוצ'ו. חיטויים אלה חוסכים טיפולים נגד זבוב הבצל בשלב הנביטה ונגד חרקים מוצצים למיניהם בשבועיים הראשונים שלאחר הנביטה. ניתן להזמין זרעים מטופלים מהחברות. כמו-כן, ניתן לבקש מחברת הזרעים טיפול פריימינג (התחלת תהליך הנביטה) לזרעים, להבטחת נביטה מהירה ואחידה.

מרווחי זריעה וכמות זרעים לדונם

זורעים את הבצל בערוגות שרוחבן נע בין 160 ס"מ ל-193 ס"מ: בערוגות שרוחבן 170-160 ס"מ זורעים 4 שורות; בערוגות שרוחבן 193-183 ס"מ זורעים 8-6 שורות. במשקים אחדים זורעים מספר רב של שורות בערוגה, אך יש לזכור שככל שמגדילים את מספר השורות – כך יצטמצם המרווח ביניהן ותגדל הצפיפות על פני הערוגה, שאינה רצויה. אוכלוסייה של 70,000-60,000 צמחים לדונם עשויה להניב יבול מרבי לשיווק. שדה, שבו מעט צמחים, יניב בצלים גדולים יותר משדה שבו מספר רב של צמחים. כיום קיימות מזרעות המאפשרות זריעה מדויקת ופיזור אחיד בתוך השורה, שיתרום לחיסכון בכמות הזרעים לדונם. כמות הזרעים הצפויה נעה בין 350-310 גרם לדונם, בהתאם למשקל האלף של הזרעים. יש להתחשב באחוז הנביטה של הזרעים, לקבלת עומד צמחים רצוי.

זנים, מועדי זריעה ואיסוף

מבחר רב של זנים מוצע כיום למגדלים. כל מגדל יכול לבחור את הזן המתאים לו, בהתאם לאזור ולמטרות להן הוא מייעד את הבצל.

מועדי הזריעה הם כלי עזר בבחירת הזנים לאזורים השונים בארץ. בכל מקרה, אין לראות את המועדים המוצעים להלן כעניין מוחלט, כיוון שבאזורים השונים מועדי הזריעה עשויים להשתנות. רצוי להיוועץ במדריכים שבאזורים השונים כדי למנוע תקלות.

חשוב: הקדמת מועד הזריעה המומלץ תגביר את אחוז ההפרגה. איחור במועד הזריעה המומלץ יפחית את היבול.

האסיף מבוצע כיום ברובו באופן ידני. באדמות קלות בערבה ובנגב מתבצע במהלך החורף והאביב אסיף ממוכן בכלים ייעודיים, שפגיעתם בבצל נמוכה. שיווק הבצל מתבצע ישירות מהשדה או מסככות אחסון ובתי אריזה. בצל קיצי, הנזרע בחודש ינואר ונאסף ביולי-אוגוסט, ניתן לאחסון בתנאים מבוקרים. בצל זה נשמר באיכות טובה עד לחודשי החורף. למניעת לבלוב בזמן האחסון יש להשתמש בתכשיר מלאיק הידרזיד (רויאל, הימלאיה), שריסוסו יתבצע במצב של 30% צניחת נוף בריא.

טבלת עזר למועדי זריעה ואיסוף

הדברת עשבים

צמח הבצל בעל נוף צר ושורשים שטחיים. בשל מבנה זה אין הוא יכול להתחרות בעשבים כל תקופת גידולו. בעונת גידול אחת של הבצל יש שלוש עונות של נביטת עשבים: העשבייה הסתווית, כל עשבי החורף וכל עשבי האביב והקיץ. כדי להקטין למינימום את הסיכוי להופעת העשבים בעונות השונות, יש לבחור בשדות נקיים ככל האפשר.

האמצעים העומדים לרשות החקלאי הם הדברת העשבים לפני נביטת הבצל, הכנה סופית של הקרקע והשקיה ימים אחדים לפני הזריעה. במקרה שקיים חשש להופעת עשבים רבים, יש להשקות פעם נוספת לפני הזריעה. הזריעה תתבצע כאשר האדמה לחה ולא תקשה על ביצוע הפעולה. בגמר הזריעה משקים השקיית הנבטה. כמות המים תהיה בהתאם לקרקע ולתנאי המקום. ימים אחדים לאחר השקיית ההנבטה ולפני הצצת הבצל משמידים את העשבייה שנבטה בדו-קטלון ואין להשתמש בשלב זה בתכשירי גלייפוסט. החל משלב זה, כאשר הבצל יציץ ללא תחרות עם העשבים, אפשרויות ההדברה יהיו נרחבות הרבה יותר.

הדברה כימית – התכשירים העומדים לרשות המגדלים מאפשרים התחלה וסיום של הגידול, תוך עישובים מינימליים או ללא צורך בעישובים כלל.

הדברת דגניים – ניתן להדביר החל מעלה אמתי ראשון, בכל שלבי הגידול, באחד מהתכשירים המומלצים.

הדברת רחבי עלים

דקטאל – ניתן לשימוש לאחר זריעה ולפני הצצת הבצל. מונע נביטה של חלק ממיני העשבים. הכמות המומלצת לשימוש היא 1,300-1,000 סמ"ק לדונם.

סטומפ (ודומיו) – ניתן לשימוש לאחר הצצת הבצל, בשלב של עלה אמיתי ראשון שאורכו 5 ס"מ. התכשיר מונע נביטה לזמן ארוך ונביטת כשות (חומר שאריתי). הכמות המומלצת לדונם היא 550 סמ"ק. הצנעה בהמטרה סמוך למועד הריסוס.

תכשירי אוקסיפלורפן (גול, גליל, גליגן) – קוטלי מגע ומונעי נביטה. ניתנים לשימוש רק לאחר הצצת הבצל וכשיש 4-3 עלים ויותר, או לפי המלצות המדריכים. על עלים שרועים יופיעו יותר סימני צריבה וכתמים נקרוטיים לבנים מעלים זקופים. יש לטפל כשהבצל אינו רטוב ובטורגור מלא. רצוי מאוד לרסס אחר הצהריים ובערב.

רונסטאר – קוטל מגע ומונע נביטה. ניתן לשימוש רק לאחר נביטת הבצל, כאשר לבצל יש שני עלים אמיתיים או בהתאם להמלצות המדריכים.

אקופרט – קוטל מגע. מומלץ ליישום במינון של 45 סמ"ק לדונם על בצל בגיל 4-2 עלים אמתיים.

קוורץ – קוטל מגע ומונע נביטה. תכשיר שאריתי מאוד. ניתן להשתמש בקוורץ בהגיע הבצל לשני עלים או לתחילת העלה השלישי. במידת הצורך, ניתן לשלב קוורץ ובזאגרן כדי לקבל טווח קטילה רחב יותר. בעקבות טיפולי הקוורץ מופיעים במקום הצריבה כתמים צהובים הנעלמים בהמשך. יש להקפיד על כך שבזמן הריסוס יהיה הבצל  בטורגור והעלים יהיו זקופים.

הדברת פגעים

כדי למנוע פגעי קרקע בזמן הנביטה, רצוי להשתמש בזרעים מחוטאים.

זבוב הבצל – מזיק התוקף את הבצל משלב הנביטה עד הגעתו ל-6-5 עלים (בהגיעו לעובי עיפרון). טיפולים נגד המזיק יינתנו בתחילה עם הנביטה, ולאחר מכן מדי עשרה ימים, כל עוד קיים חשש לנזק. הזבוב מקים שלושה דורות: שניים בחודשי הסתיו ואחד בינואר.

אקרית השורש – ריזוגליפוס רוביני  (Rhizoglyphus robini), זהו מזיק המצוי בכל אזורי הארץ. האקרית חיה בקרקע ומתקיימת על שורשי דגניים שונים במהלך החורף; תוקפת צמחים בעקה ונמשכת לנבטים הנגועים בפטריות שונות. היא עלולה להסב לבצל נזק רב, הנגרם בעיקר כתוצאה מהזנתה בחלקים התת-קרקעיים של הצמח שבעקבותיה מתייבשים הצמחים. הנזק בגידול בצל בסתיו ובאביב עלול לפגוע באופן משמעותי ביבול ובאיכותו. בצל זרוע נפגע מהאקרית בשלב הנבט, כאשר היא חודרת לגבעול בחלקו התת-קרקעי, מחסלת את הנבטים וגורמת לקרחות גדולות בשדה. יש להיוועץ במדריכים בעניין הטיפול המומלץ.

אגרוטיס – מזיק העלול להופיע ולהסב נזקים בשלב הנביטה או בהמשך. טיפולים נגד מזיק זה יינתנו עם גילויו. בצל בנביטה סתווית נתקף לעתים גם על-ידי לפיגמה, שזחליה מכרסמים בעלווה ועלולים לחדור גם לעלה. יש לטפל בהתאם להמלצות. לרוב לא גורם המזיק לנזק, אולם לכמות העלים יש חשיבות בקביעת רמתו. חשוב להיוועץ במדריך בעניין הדברתו.

תריפסים – מזיקים אלה תוקפים את הבצל משלב הנביטה ובמהלך הגידול כולו. ככל שהדברתם תהיה יעילה יותר, כך התפתחות הצמחים תהיה טובה יותר. מרבית אוכלוסיית התריפסים משתייכת לתריפס הטבק, ולעתים ניתן למצוא גם תריפס פרחים מערבי, אך הופעתו נחשבת שולית. יש לזכור כי בסתיו חם ובהתקפות קשות ייגרם נזק רב, ואף עלולים להיעלם נבטים. מהניסויים האחרונים עולה כי קיים קשר ישיר בין עוצמת הנגיעות של התריפס לבין גרימת נזקים בהלבנת הקש לבצל הקיצי. בחמש העונות האחרונות של בצל קיצי התרחשה תופעת הלבנת הקש בהיקף נרחב מאוד. בשדות רבים נמצאה נוכחות גבוהה של וירוסIris yellow spot virus – Iysv  המועבר על-ידי תריפס הטבק. כמו-כן, נמצאו וירוסים ממשפחת הפוטיווירוסים המועברים על-ידי כנימות עלה, ולכן חשובה מאוד פעולת הניטור לאיתורם ולהדברתם. רצוי לטפל בשעות הצהריים, כאשר התריפסים נמצאים בשיא פעילותם. לגבי התכשירים להדברתם, רצוי להיוועץ במדריכים.

סטמפיליום – מחלה זו פוגעת בבצל חורפי בשלהי הסתיו, משום שהתנאים המועדפים על הפטרייה הם חום וממטרים לסירוגין. המחלה שוככת בחורף ופורצת באופן משמעותי באביב ובקיץ בבצל של יום ארוך. יש להקפיד על מתן ריסוסי מניעה ולהגיב בטיפולים ספציפיים בעקבות שינויים במזג-האוויר ולקראת גשם והמטרה. שדות המושקים בטפטוף מגבילים את התפתחותה.

בוטריטיס – בבצל חורפי מבחינים בעיצומם של הגשמים בקמילת העלים ההיקפיים. סוברים (טרם הוכח) כי הגורם לתופעה היא הפטרייה בוטריטיס סקואמוזה הנפוצה בשנים גשומות, בשדות צפופים, בשדות מומטרים ובמזג אוויר לח. לעתים תופעה זו נגרמת כתוצאה משילוב הפטרייה עם החיידק Erwinia spp.. כשנערכים להדברת כשותית, יש לבחור בתכשירים שידבירו הן כשותית והן בוטריטיס. באזורים שבהם התופעה שכיחה מאוד, יש לשקול מתן טיפולים מונעים בקוטלי בוטריטיס.

כשותית – מחלת הכשותית מסיבה נזקים חמורים מאמצע דצמבר ועד סוף האביב. בשנים האחרונות התפרצה המחלה בהיקף נרחב וניכר קושי בהדברתה. לפיכך, כבר מתחילת הטיפולים מומלץ לשקול שילוב של שני תכשירים.

קימחון – מחלה נדירה המופיעה באזורים חמים ככתם קמחי על פני העלים הבוגרים. המחלה אינה גורמת נזק כלכלי, ולכן אינה מחייבת טיפול.

יש להשתמש בתכשירים בהתאם לרשום בתווית היצרן.