יחזקאל דגן ז"ל – איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא

 

 

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות

יחזקאל דגן הלך לעולמו. ציוני בכל נפשו, מדור הנפילים.

יחזקאל ניצול שואה, שהקים מפעל חיים בשתלנות במצוינות, שאף פעם לא שכח מאין בא ולאן אתה הולך, תמיד בצניעות, בשכל חריף, בפשטות המחוברת לגאונות. סמל לצניעות, ליושרה, לחוכמה, לאמונה ולאהבת אדם.

באירוע חגיגי לציון 40 שנה להקמת חישתיל, בירך יחזקאל דגן, מייסד חישתיל, את המשתתפים וסיפר על הקמת החברה לאחר מלחמת יום הכיפורים והרעיון פורץ הדרך שעמד בבסיסה, לספק לחקלאים שתילים מוכנים, וכך לחסוך מהם את הצורך להתמודד עם השלב הקשה של זריעת הגידולים וטיפול בשתילים הצעירים בתחילת דרכם. הרעיון הפך למציאות למרות גורמים שלא האמינו בסיכויי ההצלחה ולמרות קשיים שעברו במהלך השנים. כיום משתלות חישתיל פרושות במספר מרכזי גידול ברחבי הארץ, ובנוסף מנהלת החברה, יחד עם שותפים, משתלות בטורקיה, באיטליה, בדרום אפריקה, בצרפת, בבוסניה ובספרד. חישתיל מובילה בטכנולוגיית הרכבת השתילים ומייצרת בדרך זו מעל 80 מיליון שתילים בשנה.

היכרתי את יחזקאל עוד בשלבים הראשונים של עיסוקי בחקלאות, בימים של זריעות עגבניות פלאם בכמויות מקופסאות מלאות בזרעים, שדרשו דילול של השתילים וגידולם במשך כחודש ימים. הכרתי את האיש שהחדיר בסבלנות רבה שיטות חדשות של שימוש בשתיל מוכן, שתוך יום השטח נראה כאילו נזרע לפני חודש ימים, תוך חיסכון במים ועוד יתרונות ללא סוף. יחזקאל היה חלוץ ופעל חזק בתחום השתלנות. היה לו גם מה לומר על החקלאות בכלל ועל אופי ההתנהלות, איש של כבוד ועשייה שהאדיר בכל העולם את שם ישראל למרחוק. לאט ובסבלנות גם העביר את השרביט לבניו. ומאחוריו תמיד עמדה אישה קטנה אבל גדולה מהחיים, חכמה ודעתנית, שדאגה וגיבשה את כל מפעל החיים הזה באהבה רבה וגם בצניעות רבה.

אנו, מגדלי הירקות, נזכור אותך כמזכיר הארגון, שהוביל את הענף וכמי שלמעשה המציא את ענף השתלנות.

הערכה רבה תמיד הייתה קיימת בינינו, נפוליאון קראת לי. אהבת את המאבקים ואת הדאגה לחקלאי מול הורסי החקלאות. אהבתי אותך והערכתי את פעילותך ובעיקר את היותך אדם, איש ישר, איש משפחה, מגשים חזון, דוגמא ומופת לעשייה מתמדת, לניצול מקסימלי של ידע וחדשנות שעוברים מדור לדור. אני בטוח שהשושלת של משפחת דגן תמשיך את מפעל החיים של המשפחה.

לסיכום, איש נדיר בתכונותיו ובאישיותו. יחסר בעיקר למשפחתו ולמשפחת הירקות, לכולנו. זו אבדה גדולה במיוחד בימים אלה של חוסר ודאות בחקלאות ושל קשיים במדינה שאיבדה את ערכי שמירת החקלאות והחקלאים.
יהי זכרו ברוך.

יחזקאל דגן ז"ל – כוח ועוצמה
יענקלה כהן, נחל-עוז

יחזקאל דגן, שם המשדר הרבה כוח ועוצמה, ואכן כזה היה האיש, גדל מידות פיזית ורוחנית. וככל שהיה גדול, כך היה צנוע. סיפור חייו יכול היה למלא ספר עב כרס על מסלול חיים מרתק של חזון ועשייה, אומץ ותושייה, נחישות והתמדה. איש שסיים את אוניברסיטת החיים בהצטיינות יתירה והרקיע לגבהים ולהישגים מדהימים בתחום השתלנות.

יחזקאל נולד בעיר אסן בגרמניה ועלה ארצה בשנת 1945, לאחר שנמלט יחד עם משפחתו בגיל 3 לכפר בהרי האברוצים באיטליה, והם ניצלו בזכות משפחה איטלקית מחסידי אומות העולם. בגיל 16 הצטרף כנער לקיבוץ סעד, ושם החל את הקריירה החקלאית שלו, בה המשיך עד יומו האחרון. בצבא שירת בסיירת צנחנים וצנח עם יחידתו במיתלה בסיני ב-1956. ב-1958 הצטרף לגרעין בנ"ע בבארות יצחק ושם המשיך את קריירת הירקנות שלו, כשהגידול העיקרי שגידל היה ארטישוק. הקים גם חממת עגבניות, שהייתה בבחינת חידוש באותם הימים. באותן שנים הכיר את בת שבע, שהפכה להיות רעייתו ויד ימינו, שליוותה, גיבתה אותו וחיזקה אותו לכל אורך הדרך, שלא מעט חתחתים ניכרו בה במהלך השנים.
ב-1968 עזב הזוג את בארות יצחק ועבר למושב נחלים הסמוך. באותה שנה נתמנה יחזקאל למזכיר ארגון מגדלי ירקות (מטעם הקיבוץ הדתי), ובתפקיד הזה כיהן עד 1972. במסגרת פעילותו נחשף יחזקאל לחידוש מהפכני של אותה תקופה, שפותח בארה"ב, ייצור שתילים בשיטת speedling, והוא הביא את מפתח השיטה לארץ, הציע אותה למספר קיבוצים, אבל הם דחו אותו.
יחזקאל נעמד בפני דילמה קשה, האם לזנוח את הרעיון או להמשיך. בת שבע רעייתו דחקה בו ואמרה "אם אתה מאמין ברעיון, לך עליו, אני אתך".

ב-1974 החלו לייצר בחצר ביתם את המחזורים הראשונים של השתילים. הממסד החקלאי התנגד לשיטה, לא האמין בה וסירב לתמוך בה . עד אז נהגו לשתול שתילים חשופי שורש.

ב-1975, כשנכנסתי לתפקידי בארגון, התגייסתי לעזור ליחזקאל בשכנוע משרד החקלאות והצלחתי לרכך את ההתנגדות. במקביל חקלאים החלו להצביע ברגליים, כלומר לקנות את השתילים שזכו לכינוי "חיש שתיל" ויחסית די מהר היה השם חישתיל נפוץ בין החקלאים, והשימוש בהם פרץ דרומה וצפונה.

דרכם לא הייתה סוגה בשושנים, אבל יחזקאל, בחכמה רבה, גייס מדענים (ד"ר נחצ'ה זקס הראשון), שפעלו לצדו לאורך השנים, ומספרם הלך וגדל ככל שהמפעל התרחב.

יחזקאל לא פסק לרגע מליזום, להביט קדימה ולהציב כל פעם אתגר ומטרה חדשה. הוא הבין עד מהרה שאם רצונו להתקדם, עליו לפרוץ את גבולות הארץ ולהיות תמיד צעד אחד קדימה עם מוצרים חדשים לפני מתחריו, שצצו כמו פטריות לאחר הגשם.
הוא השקיע במחקר ופיתוח בממדים לא רגילים, שיתף בהנהלה איש מו"פ (להדגשת חשיבות הנושא). כשנושא הווירוסים בדלועיים ובעגבניות הפך לאיום רציני, יזם את פיתוח ההרכבות, ואנשי חישתיל נסעו ליפן, למדו את השיטה, וכיום חישתיל היא מספר 1 בעולם בייצור שתילים מורכבים (השנה 80 מליון שתילים במשתלות בארץ ובחו"ל).

כאמור, הוא לא נח על זרי הדפנה גם לאחר שזכה בפרס קפלן והמשיך להרחיב את אימפריית "חישתיל". עד עתה, הוקמו משתלות בדרום אפריקה(2), בתורכיה(2), בספרד, בסיציליה, בצפון איטליה, בבוסניה, בצרפת ובארה"ב. משתלת "חישתיל" היא מספר 1 בעולם בייצור ייחורים מושרשים ולא מושרשים של זני תבלין, המיוצאים בין השאר לארה"ב. ועל כל אלה ישנם פיתוחים רבים נוספים, ביניהם זריעה ושתילה של (צמחים מקומיים)NATIVE PLANTS והחזרתם לאזור גידולם הטבעי (כגון לאורך כביש 6), כחלק מאידיאולוגיה של שמירה על איכות הסביבה.

לזכותו, נזקפת העובדה שידע להעביר, במועד הנכון, את ניהול החברה לדור השני ויצר מעבר חלק של חילופי דורות. לא כל אחד יודע לעשות זאת!

ב-2014 זכתה "חישתיל" בפרס ראשון על חדשנות בגין פיתוח עץ הבזיל, בתערוכתIPM בעיר אסן (עיר הולדתו), התערוכה המובילה בעולם בנושא גננות וצמחי תבלין.

יחזקאל הוצע פעמיים כמועמד ל"פרס ישראל" על תרומתו לחקלאות ולפרס מפעל חיים, אבל מסתבר שגם כאן ה"פוליטיקה מנצחת", והוא לא הוכתר באופן פורמאלי בעיטור המכובד. למרות זאת, חקלאי ישראל, וכמותם רבים בעולם, ביטאו את תחושתם שהוא היה בהחלט ראוי, ובעיניהם כאילו כבר מזמן קיבל את הפרס!

קשה הפרידה מיחזקאל, ועוד יותר קשה להשלים עם העובדה שיותר לא נראה, באירועים שונים, את דמותו הנישאת מעל כולם (תרתי משמע).

נחמה פורתא יש בכך, שיש מי שממשיכים את מפעל חייו. אנו מחזקים את ידיהם ושולחים סל תנחומים לבת שבע ולכל המשפחה.
תנצב"ה.

יחזקאל דגן ז"ל – סמן ימני בשתלנות ובחקלאות כולה
שמשון עומר, מנהל אגף ירקות בשה"מ

אי אפשר שלא לחבר את יחזקאל דגן למערכת החקלאית, שחי אותה כל חייו. שימש גם כמזכיר ארגון מגדלי ירקות. יחזקאל, היוזם והבעלים של משתלת חישתיל, מי שהכניס לארץ את השיטה של שתילי גוש, טכנולוגיה משלימה להתפתחות המקבילה בזרעי מכלוא בירקות. הטכנולוגיה אפשרה גם לצעוד, להתפתח, להתקדם בנושא של זרעי מכלוא, כי נתנה מענה לניצול של כל זרע והפיכתו לצמח.
לאורך כל השנים היה ליחזקאל מקום של כבוד ופינה חמה למערכת הציבורית, למשרד החקלאות ולעובדי אגף הירקות, ויחד עסקנו וקידמנו אגרוטכניקה שקשורה בשתילי גוש, במיוחד בשנים האחרונות, בכל מה שקשור לשתילים מורכבים. כל זה נעשה כשהוא זמין וקשוב לצרכים, בפתיחות כלפי כלל חקלאי ישראל. משתלות חישתיל, בהובלת יחזקאל, עסקו במו"פ בתחום השתלנות והיו לסמן ימני בתחום השתלנות בירקות.

בנימה אישית, כשהתמניתי להיות מנהל האגף, יחזקאל קרא לי ואמר: תמיד אתה צריך לשמור לך קבוצות של חקלאים שתדריך באופן ישיר, כדי לשמור על קשר עם השטח, וכך היה גם הוא עצמו.
החברה בהובלתו נתנה תחושה שהחקלאים שותפים לדרך יותר מאשר לקוחות.

החברה בניצוחו חרתה על דגלה שהיא "חברה לדורות", ומכאן המחויבות של החזון שקבע יחזקאל, ומכאן המחויבות ללקוחות ולחקלאות הישראלית.

אני בטוח מהכרותי עם עמית, מוטי וברוך, שימשיכו את אותה מורשת שיחזקאל הטביע בהם. יהי זכרו ברוך.