מתוך "ידיעות אחרונות", 23.9.07

את הסכסוך האמריקאי-עיראקי אפשר לאפיין גם דרך פריזמת הדלועים – המבשרים הרשמיים של הסתיו בצפון אמריקה. נירה רוסו על המטעמים ההפוכים שמתקינים שני העמים מדלעת כתומה אחת.

לפעמים מתכון מעיד לא רק על עיסתו אלא גם על אופיים של הוריו – ממציאיו. בואו נביט רגע בדרכים השונות בהן תוקפים האמריקאים והעיראקים לא זה את זה, אלא את דלועי אוקטובר. כולה דלעת. מכורתה היא העולם החדש, ובכל צפון אמריקה היא מבשרת את הסתיו עם הענן, ועם המרשמלו – אם כבר. אלא שמסתבר שאותה ינקית כתומה עושה נפלאות במטבחי אחינו העיראקים.

ואם יורשה לי להעמיד שני מאכלים מנצחים זה מול זה – הרי מאפה הדלעת והמרשמלו האמריקאי מתקתק, שטחי וילדותי, ואילו תבשיל הדלעת והנענע העיראקי פשוט נוצץ משילוב עמוק ומורכב של רכיבים וברבדים של טעם.

תוכלו ליהנות משניהם עם בוא הסתיו, אבל שימו לב להבדלי המנטאליות העצומים ביניהם, ומי מבין המאכלים יקרוץ יותר לזעירים במשפחה.

דלעת בנענע ובפירות יבשים

גם הרפתקני-מטבח מושבעים לא יהגו בקלות את השילוב המתוחכם הזה:

לאדות המון בצל עם מיליון עלי נענע, לבשל בינותם בשר, ולאזן את הטעמים בפירות יבשים ובלימון. נוצר משהו חדש, מעולה יותר מסך כל מרכיביו.

היפה ביותר בגישה העיראקית למטבח הוא מהות תפקידו של הבשר. בפזורה זו מתייחסים אל בשר כפי שעדות פולניה נוהגות בבצל: הוא נתפס כמוצר יסוד. כנדבך החייב לתבל כל מאכל.

הרי הדלעת הזו בנענע ובצימוקים היא גן עדן לצמחונים שטומנים בה אורז או קינואה, אבל בשלנית עיראקית אמיתית (כמו שוש ארוגטי, שהביאה את הרעיון) תשליך פנימה, מייד בהתחלה, גם קוביות בשר כתף או קציצות קטנות כדי שכל המקבץ העשיר הזה יתפוס "גוף" וישנה טעם.

שימו לב איפוא גם לאופציה הצמחונית.

חומרים:

אופציה בשרית:

חצי קילו בשר בקר או עוף (או מעורב עם הודו) טחון

קורט מלח ופלפל

חופן פטרוזיליה קצוצה

לרוטב:

 צרור גבעולי נענע – עלים (שטופים) בלבד

1 כף סוכר

2 כפות קמח

4-3 כפות שמן תירס

מלח ופלפל לפי הטעם

1 ק"ג דלעת בשלה, חתוכה לקוביות בגודל 1 ס"מ לפחות

1 כף שטוחה פפריקה מתוקה

מיץ מ-3 לימונים קטנים

שליש כוס סילאן או דבש

2 כוסות פירות יבשים מעורבים: צימוקים, משמשים חתוכים, פיסות תאנים, חתיכות תמרים

3 כוסות מים רותחים

אופציה צמחונית:

כוס אחת קינואה, כוסמת או אורז אדום (או תערובת!)

הכנה:

לפני הכל, מערבבים את הבשר עם המלח, הפלפל והפטרוזיליה ויוצרים קציצות שטוחות וקטנות, בגודל של, נגיד, חצי כדור פינג פונג.

מחממים היטב את השמן בסיר כבד, מטגנים בו את הקציצות משני הצדדים ומוציאים בכף מחוררת.

מוסיפים לשמן שבסיר את הבצל, הנענע וכף סוכר ומאדים על להבה גדולה.

מוסיפים לסיר את כל יתר החומרים, מערבבים בעדינות הכל, כדי לא לפורר את הקציצות, מביאים לרתיחה, מכסים, מנמיכים ללהבה מזערית ומבשלים שעה.

הדלעת, המשמשים, הבצל, הנענע יוצרים רוטב מתקתק ונהדר. אפשר להגיש עם אורז לבן שיגמע הכל.

האופציה הצמחונית: שוטפים היטב את האורז או הקינואה ומשרים במים חמים לפני שמתחילים בכלל בהכנות לבישול! מוסיפים לסיר בשלב 4.

הדגנים יתפחו בבישול האטי ויספגו טעמים.

מאפה דלעת במרשמלו

זו לא אני, זה האמריקאים המציאו. המאפה מעצבן, אבל עם אמירה לחג ההודיה. המרשמלו הופך לציפוי-מרנג פריך וילדים נעתרים לו למרות שאין כאן שום פתח לדיון במורכבות או בעניין.

חומרים:

1 ק"ג דלעת מרוסקת גס

כוס וחצי מים רותחים

4 כפות סילאן, או סוכר חום (שזה המקור)

מלח לפי הטעם

4 כפות מיץ לימון וקליפה מגוררת מלימון אחד

קורט קינמון

1 מכל שמנת מתוקה 32%

1 חבילת סוכריות מרשמלו גדולות חתוכות ל-4

הכנה:

קולפים את הדלעת ומרסקים על פומפיה גסה.

שמים בסיר עם המים הרותחים ומאדים 15 דקות. מסננים וסוחטים מעט.

מועכים עם הסוכר, המלח והשמנת. מוסיפים לימון, קינמון ומלח.

מערבבים לתוך התערובת חצי מכמות סוכריות המרשמלו, משטחים בתבנית בקוטר 26 ס"מ משומנת, וזורים על העיסה את יתר המרשמלו.

מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים 40 דקות, או עד שהציפוי זהוב שחום.