תפוחי-אדמה

מאת ציון דר, האגף לירקות – שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות, ינואר 2004

כללי
פניו של ענף תפוחי-אדמה בישראל של שנות האלפיים עוברים שינויים שיווקיים ארגוניים ומקצועיים. בימים בהם ההיענות לדרישות השווקים בארץ ובחו"ל היא תנאי הכרחי לשיווק, הפיתוח המקצועי של ענף תפוחי-האדמה ימשיך להוות מפתח להצלחתו המקצועית והשיווקית.

שיווק המוצר חשוף לתחרות מתמדת בכל יעדי השיווק, כאשר איכות המוצר ודרישות השווקים והעדפותיהם מכתיבים למעשה את החלטות המגדל בכל שרשרת התכנון והגידול.

שטחי תפוחי-האדמה גדלו והתרחבו בשתי עונות הגידול, אביב וסתיו-חורף, והיקפם עבר את סף ה100,000- דונם. ייעוד התוצרת משתי העונות מתמקד בהספקת תוצרת ליצוא, לשוק המקומי, לתעשייה ולייצור זרעים לעונת הסתיו-חורף העוקבת.
הגידול בעונת האביב מתבסס כולו על יבוא פקעות זריעה מארצות מערב אירופה, בהיקף של קרוב ל18,000- טונות זרעים. ביבוא זה, עם כל יתרונותיו, יש לא מעט סכנה של החדרת מחלות ולעתים מחלות קשות הדברה. מושקעים מאמצים במחקר רב-שנתי, להבטחת ייצור זרעים מקומיים בשיטות מתקדמות, תוך העמדת בריאות הזרעים ואיכותם במרכז העשייה.

חל גידול ניכר בייצור של תפוחי-אדמה טריים ליצוא במגוון מוצרים, כאשר המוצר הבולט הוא בתחום תפוחי-אדמה זעירים מזנים שונים, לצד זנים ייחודיים בגידול רגיל, המותאמים לייעודים השונים.

קיימת מודעות הולכת וגוברת לאיכות המוצר בכל שוקי היצוא, וכן יש הבדלה ברורה בין זני תפוחי-אדמה ותכונותיהם, והיא אשר מכתיבה בסופו של דבר את תכנון הזנים ובחירתם. בשוק המקומי חל בשנים האחרונות שינוי בולט בתפיסה השיווקית, הממקדת את איכות המוצר על-פי ייעודי השימוש של הזנים השונים. קיימת תחרות בלתי פוסקת על טיב המוצר, המתבטאת בבחירת זנים בעלי ביקוש רב, תוך כדי העלאת האיכות על-ידי בקרת תהליכי הגידול, להבטחת קבלתו של מוצר בעל איכות ראויה.

תפוחי-אדמה לשוק המקומי
הספקה תפוחי-אדמה מתקיימת על פני כל חודשי השנה משתי עונות ייצור, האביב והסתיו, ולעתים בתנאים של עודף ייצור. הגידול מתמקד בהספקת מוצר בעל איכות טובה, ללא פגמים, בגודל פקעות, צורה וצבע ציפה וקליפה מבוקשים. השוק המקומי מודע מאוד בשנים האחרונות לטיב המוצר, ודרישות השוק מכתיבות למעשה את נוהלי הגידול, את בחירת הזנים, את הבטחת ייצורו של מוצר שטוף וחופשי מגורמי מחלה, ללא פגמים.
עלויות הייצור הגבוהות מכתיבות חיפוש אחר דרכים להפחתת עלויות היכן שניתן: בזרעים, בזנים עתירי הכנסה, בהוצאות הדברה, באסיף, במיון ובאריזה.
יותר מבעבר, הודגשה חשיבותם של מדדי האיכות בהם נבחר המוצר בשוק המקומי, במיוחד כאשר המוצר משווק שטוף ונקי, חופשי ממכות מכניות, ממוין לגודל רצוי ובעל מראה מרשים. לאחרונה הוכנסו גם התאמות של הזנים השונים על-פי ייעודי השימוש שלהם – טיגון, בישול ואפייה.

תפוחי-אדמה ליצוא
יצוא תפוחי-אדמה מישראל נמצא בשנים האחרונות בתנופה שיווקית ומקצועית. תקופת היצוא מתפרסת על פני לוח זמן של שבעה חודשים, ממחצית נובמבר ועד למחצית יוני. לצד היצוא הרגיל של הזנים המסורתיים, ניקולה, דיטה, שרלוט, מרפונה ושרי, התפתח מאוד בשנים האחרונות ענף תפוחי-אדמה ליצוא של פקעות בגודל זעיר מהזן ניקולה, ולאחרונה עלה ביקושם של זנים נוספים חדשים. לפי כל הסימנים, חשיבותו של מוצר תגדל ותתבסס בשנים הבאות, תוך לימוד המגמות המתרחשות בתחום הביקוש והמחיר. המטרה העיקרית בגידול זה היא הפקת יבול פקעות זעירות מירבי, המבוקש בשוק היצוא אם כפקעות בעלות קליפה צעירה שאינה יציבה, הנארזות עם כבול לשמירת טריותן ואיכותן, או כמוצר בעל קליפה יציבה, שתמורתו למגדל טובה. בנוסף למוצרים אלו, ממשיכים לבחון החדרת זנים חדשים וייחודיים, בעלי תמורה גבוהה יותר. בין הזנים החדשים ניתן לציין את הזנים הבאים: ויואלדי, אקסויזה, פרנסין, ליידי קריסטל, אמנדין, מריס פיר, לינזר, דהליקטס, רטה ועוד.
מערכת הגידול ליצוא עברה שינויים בולטים בכל נוהלי הגידול, הלוקחים בחשבון באופן מודגש את דרישות השווקים בחו"ל. מוטמעים נוהלי גידול המיישמים גישה של ניהול איכותי שקוף, וקיימת בקרה בכל שלבי הגידול עד השיווק הסופי, במטרה להבטיח מוצר איכותי העומד בדרישות הלקוחות באירופה.

תפוחי-אדמה לתעשייה
ענף תפוחי-אדמה לתעשייה עבר שינוי משמעותי בכל תחומי הגידול, האסיף, האחסון ובקרת האיכות. היקף הגידול השנתי של תפוחי-אדמה לתעשייה מגיע ל15,000- דונם, כאשר היבולים מיועד לשימוש לטוגנים French fries ולחטיפי צ'יפס מסוגCrisps .
מדדי האיכות החשובים לקבלת מוצר באיכות גבוהה הם: שיעור גבוה של חומר יבש בפקעות, תכולת סוכרים נמוכה מאד, פקעות ללא פגמים ובעיקר ללא כתמים מסוג Black spots.

המדד של חומר יבש בשיעור גבוה בפקעות הינו בעל חשיבות רבה בהתאמת חומר הגלם לעיבוד תעשייתי ובנצילות של חומר גלם לעיבוד סופי. קיים מתאם גבוה בין שיעור החומר היבש בפקעות ובין איכותו הסופית של המוצר. כמות השמן הנספג במוצר מופחתת עם העלייה בשיעור החומר היבש בפקעות, ולדבר זה השלכות הן על בריאות הצרכן והן על איכות המוצר הסופי. מכאן, שקיימת חשיבות רבה בהתאמת זנים לתעשייה, אשר להם תכולת חומר יבש גבוהה ושאיכות המוצר הסופי שלהם גבוהה. הדבר מודגש במיוחד בתנאי גידול באקלים חם, שמייחסים לו השפעה שלילית על צבירת החומר היבש בפקעות.
הזנים העיקריים המבוקשים כיום לתעשייה הם: דזירה, שיפודי, סנטנה (לטוגנים), הרמס, ליידי רוזטה, אטלנטיק (לחטיפי קריספ).

ידע וניסיון רב הצטברו מתוך ניסויי שדה ומן המעשה בשדה בכל הקשור לנוהלי גידול, להתאמת זנים, להכנת זרעים לעונת הסתיו ולטיפול בפקעות באסיף ובאחסון.

מחקר ופיתוח
המחקר והפיתוח בענף תפוחי-אדמה ממקד את פעילותו ביעד המרכזי, שהוא שיפור האיכות של היבול לשוק המקומי, ליצוא, לתעשייה ולייצור זרעים לעונת הסתיו. מרבית המחקרים וניסויי השדה מתמקדים בהשגת יעד זה, כאשר הדרכים העיקריות להשגתו הן:

· בדיקה ואיקלום של זנים חדשים משופרים
יבוא פקעות זריעה מזנים שונים של תפוחי-אדמה ממערב אירופה ביסס מערכת בדיקה קפדנית ומסודרת שהענף התברך בה. לבדיקה זו שותפים ארגון המגדלים, ההדרכה, חברות הזרעים ממערב אירופה, שכולם נהנים מפירות ביצועה המתמיד בכל השנים הללו. הבדיקה הרב-שנתית של זנים חדשים נמשכת בשלוש תחנות בשתי עונות הגידול, במקומות הבאים: משמרת, סעד, צאלים. מדי שנה נבחנים כ50-40- זנים חדשים, שטופחו בארצות מערב אירופה, ותכונותיהם מכתיבות למעשה האם לפסול או לאשר את הזן.
לצד התכונות החשובות הנמדדות בכל התחנות, כגון היבול והתפלגותו, בכירות הזן, צבע הקליפה והציפה ועוד, נבחנות בזנים הבולטים תכונות נוספות, בעלות עניין רב, כגון: חומר יבש וסוכרים בפקעות, אלקלואידים, תרדמת פקעות והתאמה לאחסון ארוך. נוהגי האגרוטכניקה נלמדים בשלב מאוחר יותר.

השינויים שחלו בתפוסת הזנים בכלל סל הזנים, משנת 1991 ועד לעונת האביב הנוכחית 2002, מראים בבירור שעל פני טווח של 11 שנים חלו תמורות מובהקות בתפוסתם של הזנים. זנים ותיקים לשוק המקומי, כגון אלפה ודרגה, פינו מקומם לטובת הזנים מונדיאל ודזירה באביב, קלוסטר, ואלור, ויואלדי, קרה ובורן בחורף. בזני התעשייה, מלבד הזן דזירה, שנשאר יציב לאורך שנים, התווספו זנים חדשים שלא היו מוכרים: שיפודי וסנטנה לתעשיית ה- french friesוהזנים הרמס, אטלנטיק, ליידי רוזטה דומיננטיים לתעשיות ה-crisps. בתמורות שחלו בזנים ליצוא ניתן לציין את הניקולה כזן הדומיננטי הן לתפוחי-אדמה זעירים והן ליצוא הרגיל. לזן ניקולה מצטרפים הזנים: ויואלדי, דיטה, אקסויזה, מרפונה, פילאה, פרנסין, שרלוט, שרי, ליידי קריסטל, אמנדין, מריס פיר, לינזר, דהליקטס, רטה ועוד.

· שיפור האיכות של פקעות זריעה
מדינת ישראל מייבאת מדי שנה מארצות מערב אירופה כ18,000- טונות פקעות זריעה של תפוחי-אדמה לעונת האביב. השדות, בהם נשתלות פקעות זריעה אלו, מיועדים לספק יבולים לשוק המקומי, ליצוא, לתעשייה וכן פקעות זריעה לעונת הסתיו העוקבת.
לצד התלות הקיימת בהספקת זרעים לשתי עונות הגידול, אנו חשופים מדי שנה ליבוא של מחלות שונות, מותרות על פי התקן, ולמחלות הסגר שהימצאותן אסורה. הצורך בבחינת האפשרות לייצר פקעות זריעה מייצור מקומי, על רקע בריאות הזרעים הנוכחית, למניעת החדרת מחלות מסוכנות לארץ, תוך שמירת איכותם הגבוהה של הזרעים, הוא שהנחה את העוסקים בפרוייקט ללמוד כיצד ניתן לייצר פקעות זריעה באיכות טובה מייצור מקומי, באזורי הגידול הרגילים.

עקרון הבסיס לשיטה מבוסס על שימוש בפקעיות שמקורן מצמחונים מתרבית רקמה, כאשר הפקעיות נשתלות בצפיפות גדולה ובתנאי הגנה בבתי רשת מוגני חרקים ועל קרקע חופשית ממחלות קרקע. הגידול כולו מתבצע בעונת האביב באזורי הגידול בנגב ובשרון. לאחר גידול של דור אחד בבית רשת, יש צורך בריבוי נוסף בשטח הפתוח, בתנאי הגנה והקפדה על בריאות השדה. עד היום התקבלו תוצאות טובות בתחום של יבול ומקדמי ריבוי גבוהים. המדד של ניקיון הזרעים מווירוסים, בעיקר וירוס Y של תפוחי-אדמה ווירוס התקפלות העלים PLRV, לאחר חשיפה של דור אחד בשדה הפתוח, הראה רמת נגיעות העומדת בתקן ואינה נופלת מזו של זרעי יבוא. באשר לניקיון הזרעים ממחלות הנישאות על הפקעות, כגון גרב עמוק ורגיל, קולטוטריכום, ריזוקטוניה, כתמי כסף ועוד, דרגת הניקיון בהחלט טובה. הגדלת מספר הדורות לריבוי בשדה הפתוח מגדילה את הסיכון בנגיעות פקעות הזריעה בווירוסים, בעיקר PLRV ו-PVY.

המסקנה העיקרית, שעלתה מתוצאות הניסויים באתרים בשרון ובנגב, היא שקיימת מגבלה לריבוי בשדה הפתוח מעבר לדור אחד, בגלל רמה גבוהה של וירוסים, והגידול צריך להיות בתנאים מוגנים לפני חשיפתו לגידול בשדה הפתוח.

· מניעת הפצתן של מחלות וצמצום השימוש בחומרי הדברה
אנו בעידן, בו הדרישות השיווקיות בארץ ובחו"ל הן למוצר בריא יותר עם שימוש מופחת בחומרי הדברה. יש להטמיע עיקרון זה בכל נוהלי הגידול, להבטחת המוצר המבוקש. אין עוררין על כך שיבוא חומר ריבוי, בכמות הדרושה למזרעי האביב בארץ, טומן בחובו לעתים גם סכנה של החדרת מחלות הנישאות על גבי פקעות הזריעה. אילוח הקרקעות הוא לעתים לטווח ארוך, כאשר קיימת סכנה של הפצת מחלות לחלקות נוספות. גילוי מחלות מסוכנות, הכלולות ברשימת מחלות ההסגר, כגון ריקבון חום Pseudomonas solanacearum, כפי שקרה בהולנד לפני מספר עונות, הביא את כל העוסקים בענף לנקוט בכל האמצעים למניעת החדרתה של מחלה מסוכנת זו לארץ.

מחלה נוספת, שנזקיה גבוהים ודווחה במספר ארצות במערב אירופה, היא נקרוזה טבעתית בפקעות, הנגרמת על-ידי גזע חדש של וירוס Y של תפוחי אדמה, PVYNTN .

לאחרונה אנו עדים להופעתה של מחלה נוספת שנכנסה לרשימת מחלות ההסגר, Erwinia chrysanthemi, שנזקיה הכלכליים הם קשים.

שלוש מחלות מסוכנות אלו, המופצות על-ידי חומר הריבוי, עלולות להצטרף לרשימת הפגעים המיובאים מדי שנה עם פקעות הזריעה, וביניהם: גרב מצוי וגרב אבקי, ריזוקטוניה, כתמי כסף, קולטוטריכום, מיני ארוויניה אחרים ועוד.

בעת זו במיוחד, יש לאיכות חומר הריבוי ערך גדול יותר, במניעת אילוח הקרקע מגורמי מחלה קשי הדברה ובקבלת יבולים טובים ומוצר באיכות גבוהה, מופחת בשימוש בחומרי הדברה, כפי שהשווקים לכל הפלחים דורשים.

בתחום של מציאת חלופות למתיל ברומיד, אשר שימושו עומד להיפסק בשנת 2005, אנו נמצאים בעידן של חיפוש חלופות המותאמות לרשימת הפגעים הקיימים בגידול. החשיבות למציאת חלופות היא בעיקר בחלקות בהן הגידול הוא אינטנסיבי, עם פגעי קרקע ששרידותם בקרקע ארוכת טווח וללא אפשרות תואמת למחזור זרעים.

בתחום של מחלות נוף, חלפת וכימשון, מחלת הכימשון עדיין נחשבת למחלה מסוכנת לגידול, ונזקיה ליבול ולאיכות, גם בשנת 2002, כפי שהראו התוצאות בחלקות הניסוי בשדה ובחלקות מסחריות, יכולים להגיע עד כדי השמדת היבול. עלות ההדברה של המחלה בתנאי נגיעות היא גבוהה, אך ניתן להתמודד עמה ולהגיע לרמות יבול גבוהות באיכות טובה. נלמדו שינויים בתפוסת הגזעים העמידים למטאלקסיל (רדומיל) לעומת הגזעים הרגישים לו ושינויים צפויים באוכלוסיות. כמו-כן, נלמדה תגובתם של זנים חדשים למחלה בתנאי עונות האביב והסתיו, ונמשכת בדיקת חומרים חדשים מקבוצות כימיות שונות.

מחלות הנישאות עעל גבי הפקעת, בעיקר ריזוקטוניה, כתמי כסף, גרב מצוי וגרב אבקי, טופלו במערכת ניסויים רב-שנתית בשתי עונות הגידול, באמצעות טיפול בזרעים בנפח זעיר ULV ובחומרים חדשים להדברת המחלות. מערכת ניסויים רחבה זו נבנתה במטרה לענות על הצורך הדחוף במציאת חומרים חליפיים לכספן, ששימושו הופסק.

הושגו הצלחות ביישום מסחרי של טיפולים כימיים להדברת ריזוקטוניה בפקעות בעונות הסתיו והאביב. כמו-כן, באביב 2000 טופלו מרבית הזרעים בעזרת סלסט בריסוס בנפח זעיר ULV או שאובקו בעזרת מנקוזב למניעה ולהדברה של כתמי כסף.
עש הפקעות ומנהרן העורקים נחשבים בתפוחי-אדמה עדיין למזיקים שנזקיהם לעתים גדולים, אם כי נרשמה ירידה באוכלוסיות מנהרן העורקים, תוך ניצול נוכחותם של טורפים טבעיים, ובכך ירד מספר הריסוסים נגד מזיק זה.

עבודת מחקר רבת-שנים הושקעה בלימוד ובשיפור הדרכים להדברת המזיקים, תוך לימוד התנהגות אויביו הטבעיים של כל מזיק ואימוץ הגישה להדברה משולבת ולהפחתת השימוש בחומרי הדברה.