מאת נביל גנאים, רפרנט ארצי לתות שדה, שה"מ, משרד החקלאות, ינואר 2004

היקף הגידול

סה"כ היקף הגידול בארץ מגיע לכ4,000- דונם (כאשר רשומים כ2,700- דונם בלבד). הגידול מרוכז באיזור השרון ובמשולש הדרומי. הפרוייקט המוגבה מגיע להיקף של כ80- דונמים באיזור הבשור, גוש קטיף ובמרכז. בעונה זו נרשמה ירידה של כ10%- בהיקף הגידול בשיטה הרגילה בקרקע, כנראה בגלל מגבלות מים ועובדים.
יחידות הגידול למשק הן בהיקף של 250-5 דונמים, כאשר המגמה היא מעבר ליחידות גדולות, יעילות וחסכוניות. מגמה זו גורמת להתמחות בגידול ולביסוס השיווק ליצוא ולשוק המקומי ברשתות השיווק.

זנים

שני הזנים יעל (329) ותמר (328) תפסו כ70%- מכלל היקף הענף (50% ו20%- בהתאמה). הזן הדס 543 – כ25%-, מלאך 156 – כ2%- ושאר הזנים (אוסו גרנדה ובלהה9-) היוו ביחד כ7%-.
מגמה זו תשתנה כנראה בעונה הבאה, בגלל קשיי הדברה של מחלת הקימחון וריבוי העיוותים בזן תמר, ולכן יורגש מעבר לזנים יעל והדס על חשבון התמר. הזן תמר ימשיך לשמש כזן מרכזי ליצוא.
הזנים חרות ורומנו 104 הם זנים חדשים, שנבדקו בשנתים האחרונות. החרות יעמוד בבדיקות גם בשנים הבאות.
כיום ישנן שתי קבוצות פרטיות נוספות שעוסקות בטיפוח זנים בארץ, ונקווה שנוכל לקבל קווים ראשונים למבחנים בשנה הבאה.
יש להמשיך את המאמצים לייבא זנים חדשים בעלי תכונות משופרות במשתני היבול, באיכות הפרי, בעמידות למחלות וזנים מוקדמים.

שתילים

מרבית המגדלים מייצרים לעצמם שתילים חשופי שורש ממשתלות שדה במשק.
המשתלות שסיפקו שתילי גוש השנה למספר משקים מצומצם הן: קדש ברנע – אורי רבינוביץ, חישתיל סוסיא ויהודה רומנו.
הבדלים נראו בין המקורות השונים מבחינת אחידות ואיכות, גודל, מועד פריחה וקטיף. ממצאים אלו מתועדים בסיכום מחקרים בנושא זה.
אין ספק, שבשיטת הגידול התלוי הענף מושפע מעלות השתילים ומאיכותם, ולכן הושקעו מאמצים רבים על-ידי חוקרים ומדריכים בביסוס שיטת הייצור העצמי של שתילי גוש במשקים עצמם. בקרוב ל85%- מהיקף הגידול התלוי השתמשו בשתילים שיוצרו במשקים עצמם. השיטה התבססה על גידול צמחי אם בתעלות גידול תלויות בחלק מהחממות במשק, קציר השלוחות והבנות באמצע אוגוסט והשרשת הבנות במשרשות משקיות לתוך מגשי השרשה במבנה מוגן ברשת צל. הפריחה והניבה משתילים אלו היתה בזמן ולא איחרה, ובכך הושגו המטרות שלשמן עודדנו את השיטה. עלות ייצור עצמי של שתילים עמד על 35-25 אגורות לשתיל בודד, לעומת קניית שתיל מוכן ממשתלות מסחריות בעלות של כ95- אגורות. גם בעונות הבאות נמשיך לעודד את המגדלים לייצר בעצמם את שתילי הגוש.
הקיצוץ במים והמחסור בפועלים יחייבו מחשבה באימוץ טכנולוגיית שתילי הגוש ושתילה לתוך חיפוי. בניסוי שבוצע השנה נראה, שניתן לשתול לתוך חיפוי כסף/חום, ולא נגרמה דחייה או פחיתה ביבול.

הגנת הצומח

הדברת מחלת הקימחון הקשתה על רוב המגדלים, ולכן היה צורך במספר רב של ריסוסים בחומרים סיסטמיים. הבעיה בלטה בזן תמר, שרגישותו למחלה הוכחה גם השנה.

הדברה ביולוגית משולבת

בפרוייקט ההדברה המשולבת, ההדברה מתבצעת באמצעות פיזור אויבים טבעיים (אפידיוס לכנימות, אקרית טורפת לאקריות אדומות ואוריוס או אקרית הקוקומריס לתריפס), על סמך ניטור.
הפרוייקט כלל השנה כ1,300- דונם. נרתם אליו משרד החקלאות, תוך השתתפות במימון רבע מעלות הפרוייקט למשך ארבע שנים, בנוסף למימון מועצת הירקות, המשווקים ליצוא והמגדלים. ישנה שביעות רצון יחסית מהתוצאות. כפי הנראה יגדל היקף הפרוייקט בעונה הבאה לכ1,700- דונם.

חלופות למתיל ברומיד

ישנם כבר כמה תכשירים יעילים למטרה זו, שקיבלו רישוי, כגון קונדור, אדיגן ודומיו ועוד. חלופות אלו נבחנו בתצפיות ובניסויים ונמצאו יעילות בהשוואה למתיל ברומיד. השנה בוצעו ניסויים עם תכשירים נוספים, כגון טלודריפ וטלופיק.

שאריות חומרי הדברה

השנה לא נרשמו אירועים חריגים של הפסקת היצוא בגלל שאריות בפרי,בזכות הנהגת מערכת בדיקות בארץ לניטור שאריות, למניעת משלוח פרי שמכיל שאריות מעל למותר של חומרים מורשים ולמניעת מעבר של פרי שבו שאריות של חומרים אסורים. למטרה זו נערכו מאות בדיקות ומדגמים מתות-שדה שיועד ליצוא. 

חנטה

בזן תמר נראו פירות מעוותים בינואר ופברואר באחוזים גבוהים מהמקובל (60%-50% מהפרי). כידוע, זן זה רגיש יותר מאחרים ומפתח פרי מעוות בתנאי לחות גבוהה, עננות וטמפרטורה נמוכה. כפי הנראה הסיבה קשורה במספר או בחיוניות של גרגרי האבקה בתקופה זו. גם בעונה הבאה ייבדק נושא זה בצורה מעמיקה, בשיתוף חוקרים מתחום הפיסיולוגיה והדבורים.

יבולים

להלן ממוצעי היבול במשקים בשרון בשיטת הגידול בקרקע, בשתי עונות הגידול האחרונות:

שיווק

· יצוא:
כלל היצוא בעונת 2002/2001 היה כ1,800- טונות, 1,400 טונות באמצעות אגרקסקו ועוד 400 טונות באמצעות שני יצואנים פרטיים נוספים, לעומת 2,200 טונות בעונה הקודמת. הקור גרם לירידה ביבול שנקטף במהלך ינואר, פברואר ומרץ, כתוצאה מקצב הבשלה איטי והפסקה בין הגלים, ולכן היה מחסור בפרי ביצוא ובשוק המקומי. מחסור זה גרם למחיר גבוה מאוד לתוצרת בשוק המקומי וכנראה להפניית חלק גדול מהיבול לשוק המקומי על חשבון היצוא. רמת המחיר ליצוא היתה גבוהה בכ25%- יותר מאשר בשנה שעברה. במהלך אפריל עד יוני המשיכו לשווק לשוק המקומי.
רוב המגדלים עברו הכשרה להסמכה באיזו ונכללו במסגרת מותג "אקופרש".

· שוק מקומי:
מחירים גבוהים מאוד נרשמו השנה יחסית לשנה שעברה, בעיקר בינואר, פברואר ומרץ. הכנת התקנים לאיכות הפרי המשווק נמצאת בשלבים מתקדמים. הם הוכנו בעזרת המועצה והאגף להגנת הצומח ומדריכי שה"מ.

· תעשייה:
כמויות יפות סופקו לתעשייה החל במאי ועד תחילת יוני. סך-כל ההספקה לתעשייה ממשקים בארץ הגיעה לכ2,000- טונות בשנה. היבוא השנתי ממדינות כגון סין, הולנד וטורקיה מגיע לכ1,000- טונות.
בסך-הכול נחשבה עונה זו לטובה מאוד למגדלים מבחינה כלכלית, למרות הקשיים בתקופת החורף הקר ובנוסף לקשיים בפועלים ובמים.