גיל הצמח בעת הקטיף
ידוע, כי רגישות הבזיל להשחמות ולריקבון באחסון ובמשלוח עולה עם גילו של הצמח, אך למרות זאת, התפתחו במקרים מסוימים השחמות בקיץ גם בבזיל מקטיף ראשון או שני.
שעת הקטיף המומלצת
אין לקטוף את הבזיל בשעות הבוקר המוקדמות, משום שהעלים צריכים להיות יבשים מרטיבות, אך יש חשיבות רבה גם לאור השמש עצמו. ייצור סוכרים בעלים והפיכתם לעמילן תורמים להגברת עמידות הבזיל באחסון. רמת העמילן נמוכה ביותר מוקדם בבוקר והולכת ועולה, עד שמכפילה עצמה פי 10 במהלך היום. אם יש הכרח לקטוף בבוקר, יש לעשות זאת לאחר ארבע שעות אור לפחות. קטיף בשעות אחר-הצהרים ולפנות ערב משפר במידה רבה את כושר ההשתמרות ומונע התפתחות של השחמות עלה (נזקי צינה), גם בקיץ וגם בחורף.
הרטבת הבזיל
אם הבזיל יבש מדי, בפרט באסיף צהרים-ערב, אפשר לרסס קלות לפני הקטיף, כדי למנוע כמישת עלים. אמירי הבזיל נוטים להשחמה כתוצאה מאיבוד מים או כתוצאה מחשיפה לרוח ולאוויר חם או קר, אולם הרטבה רבה מדי לפני הקטיף, ובפרט הרטבה של בזיל הארוז בתיבה, תגרום לריקבון באחסון ובמשלוח.
אריזה בבית הגידול
יש להניח את גבעולי הבזיל בעדינות רבה, רצוי בעמידה ובמרווח זה מזה. דחיסות-יתר בארגז תגרום שפשופים ולחיצות, השחמות והתחממות יתר של הבזיל עקב חוסר אוורור. אין לחשוף את ארגזי הקטיף לקרינת השמש ולרוח. רצוי להעביר בהקדם האפשרי את ארגזי הקטיף לבית אריזה ממוזג.
סניטציה בקטיף
ניתן להפחית באופן ניכר את הריקבון בקצות הגבעולים: אם תולשים את הבזיל בידיים – יש לרחוץ אותן במי סבון לעתים תכופות במהלך הקטיף; אם נקטף הבזיל בסכין חד – יש לחטאו באלכוהול 70%. פעולות אלה תמנענה הדבקה בבוטריטיס בגדמים של הצמחים ותפחתנה ריקבון באסיף הבא. יש לשמור על ניקיון ארגזי הקטיף, המשמשים להעברת הבזיל לבית האריזה. בתום העבודה, ואם יש צורך – גם במהלך העבודה, יש לשטוף אותם היטב ולחטא בכלורין (0.5% חומר פעיל).
סניטציה באריזה
בעת האריזה יש לרחוץ היטב את הידיים בתכשיר אנטיספטי, המכיל אלכוהול, אך רצוי להשתמש בכפפות. בעת עבודת החיתוך החוזר של גבעולי האגדים, יש לחטא את סכיני החיתוך באלכוהול 70% לעתים תכופות ולרחוץ היטב את הידיים או את הכפפות כדי למנוע הדבקות. נקיטה באמצעים אלה תמנע ריקבון בבסיס הגבעולים ובעלים. יש לבצע את עבודת החיתוך והמיון על משטחי נירוסטה, שינוקו ויחוטאו באלכוהול 70% לעתים קרובות.
טמפרטורת האחסון אצל המגדל
מיד לאחר הקטיף יש להעביר את הבזיל לצינון בטמפרטורה של 18-16 מ"צ בחדר חשוך או אפל, כדי למנוע אידוי מים מהעלים. בנוסף, יש להפעיל מערפל, למניעת כמישה, אולם חובה להימנע מהרטבת העלים. יש לצנן את הבזיל בהדרגה. הטמפרטורה הרצויה לאריזה בתיבה היא כ16- מ"צ. אם לא ניתן להגיע לטמפרטורה זו בבזיל שנאסף אחה"צ או לפנות ערב, ניתן להשאירו למשך הלילה בחדר, המצויד בפוגר, בטמפרטורה של 18-16 מ"צ. אם אין פוגר, יש לכסות ביריעות פוליאתילן, ורצוי לחררן לשם הגברת האוורור. גם אחסון הבזיל בתיבות פלסטיק מאווררות עם מכסה עשוי להגן על עלי הבזיל מפני נזקי צינה.
תיבות ארוזות של בזיל, שנקטף בשעות אחה"צ-ערב ונארז ביום המחרת, ניתן לאחסן ביום האריזה עד למשלוח ב-12 מ"צ, ללא חשש מנזקי צינה.
בעת האריזה הבזיל חייב להיות מצונן, יבש וללא סימני כמישה. המצב האידיאלי הוא שהבזיל אינו מאבד ממשקלו מרגע הקטיף ועד הכנסתו לאריזה הסופית. מומלץ לכל מגדל לשקול כמה אגדי בזיל בתום הקטיף ושוב לפני האריזה (יש לקחת בחשבון מיון וחיתוך גבעולים), כדי להיווכח שאיבוד המשקל הוא מזערי.
טמפרטורת המשלוח והאחסון
הטמפרטורה הרצויה למשלוח הבזיל ממשק המגדל במשאית קירור היא 12 מ"צ. כיוון שמתבצע משלוח מעורב, יש לדאוג לכך שתיבות הבזיל יהיו מוגנות מקירור-יתר. הטמפרטורה המומלצת במסוף היצוא גם היא 12 מ"צ.
רגישות זנים לטמפרטורת צינה באחסון וטיפול חום
לזנים שונים רגישות שונה לטמפרטורת צינה. הזנים הגר, פרי, נירית ונועה – נמצאו סבילים יותר מזנים אחרים, שנבחנו ונמצאו רגישים גם בטמפרטורה של 12 מ"צ.
הוכח כי בזיל, מכל הזנים וקווי הטיפוח, שנקטף בקטיף אחה"צ-ערב ונחשף לאוויר חם (8 שעות, 38 מ"צ + פוגר) – נשמר באחסון טוב יותר, היו בו פחות נזקי ריקבון מבוטריטיס ובקטריות ופחות השחמות, כתוצאה מהפחתת הרגישות לטמפרטורות צינה. טיפול חום נמצא יעיל ביותר גם כשניתן לבזיל, שהיה נגוע בחממה בבוטריטיס, בקשיונה ובפוזריום.
ד"ר נחמיה אהרוני, מינהל המחקר החקלאי; הלל מנור, רפרנט תבלינים ארצי, שה"מ
עודכן על-ידי ד"ר דודי קניגסבוך וד"ר נחמיה אהרוני, מינהל המחקר החקלאי; דוד סילברמן, רפרנט תבלינים, שה"מ
(מעודכן למרץ 2009)