שום
מאת אלי מרגלית, רפרנט ארצי לשושניים – שה"מ, משרד החקלאות, ינואר 2004
בארץ מגדלים מדי שנה כ9,500- דונם שום לשוק המקומי. כ2,000- דונם משמשים לשיווק של שום ירוק בחודשים פברואר-מאי, כ6,000- דונם משמשים לשיווק שום יבש בחודשים מאי-דצמבר (כאשר הרוב הוא מאחסון) וכ1,500- דונם משמשים לגידול חומר ריבוי.
השום גדל בנגב, במרכז, בעמקים, בגליל ובגולן.
צבע הזן הישראלי המקובל הינו לבן-סגלגל, אך קיים ביקוש הולך וגובר בשוק לזן לבן.
אלה הנושאים המרכזיים איתם מתמודד ענף השום:
שום מיובא
בשוק קיים שום מיובא, בעיקר מסין. למרות שמוטל עליו מכס בשיעור גבוה, הוא נמכר היטב וקיים לו ביקוש גבוה עקב צבעו הלבן, הרגולריות וצורתו החיצונית המושכת את העין. קיימת הערכה כי השנה צפוי היקף השום המיובא להגיע ל18%-15%- מכלל השום היבש הנמכר בישראל.
היקף היבוא עלול לגדול בעתיד ומהווה איום ממשי על מגדלי השום בישראל, אשר מתקשים להתמודד עם איכות השום המיובא ועם עלויות גידול גבוהות.
זנים
בארץ קיים זן מרכזי אחד (שני) ועוד זן חדש רחב עלים שלא ברור מקורו, וייתכן שהוא סלקציה מהזן שני.
בעבר נבדקו בארץ זנים רבים, אולם לא נמצאו מתאימים לגידול בתנאי ישראל או לא עלו בתכונותיהם על הזן שני. אקלום והבאת זנים וקווים חדשים מותנים באיתורם ממקורות שונים בחו"ל, מאחר שלא נעשה טיפוח בשום כי ריבויו הינו וגטטיבי בלבד (משננות).
יבול
הגדלת פוטנציאל היבול בשום הינה תנאי חשוב לרווחיות הגידול. אחת הדרכים המוצעות לכך היא זריעת חומר ריבוי חופשי מווירוסים. במספר ארצות בעולם נושא זה מפותח מאד.
בעבר נעשה מחקר בנושא, אך חומר הריבוי הנקי מווירוסים לא נבדק באופן מסחרי בשדה. בשנה שעברה החל ניסוי בנושא זה בערבה הדרומית, והוא נמשך גם השנה.
סטמפיליום
מחלה זו גורמת לנזק גדול. בשלוש השנים האחרונות בוצעו ניסויי שדה וגובשו המלצות לטיפול במחלה.
מיכון
קיים צורך בצמצום עלויות הגידול ובחיסכון בכח-אדם, בעיקר בזמן האסיף.
בארץ קיים מיכון לאסיף השום, אולם בקרקעות הכבדות (שבהן מרוכז רוב שטחי הגידול) אין הפרדה של רגבי עפר הנצמדים לראשי השום, ולצורך פעולת ההפרדה נדרשים כ7- ימי עבודה לדונם.
תוצאות ראשוניות מצביעות על אפשרות להשיג מטרה זו באמצעות שיפורים של מכונות האסיף. השנה ייערכו ניסויי שדה לאימות התוצאות.
אחסון
חלק מהשום המאוסם בקירור אינו נשמר במצב טוב עד חודשי החורף. יש לבחון נושא זה בשנית.