תעודת זהות: מלפפון לתעשייה

היקף

סך-כל היקף הגידול בארץ הוא כ-3,500 דונם. הגידול מרוכז באזור הגליל המערבי (בעיקר באזור טמרה). יחידות הגידול למשק הן בהיקף של 200-5 דונמים. רוב היבול מיועד לעיבוד תעשייתי, אך חלק קטן ממנו מיועד למאכל טרי ומשווק לשוק המקומי.

זנים

הזנים העיקריים – אריסטו, סמארה, כביס, דרבי. שלושת הזנים הראשונים מיועדים לזריעה מוקדמת מאמצע מרץ מתחת לחיפוי פלסטיק שקוף, ולזריעה רגילה מאמצע אפריל. הזן האחרון מיועד לזריעות באמצע העונה ובסוף העונה. מדי שנה מתקיים מבחן זנים בעונה המרכזית ומתקיימות תצפיות משקיות של זנים חדשים. התוצאות של המבחן והתצפיות יובילו להמלצות על הזנים הבולטים בהמשך.

הפריה

לקבלת יבול רב ואיכותי נדרש תהליך של הפריית הפרחים. כפי שקיים ברוב מיני הדלועיים, גם מלפפוני השדה הפתוח המיועדים לתעשייה הם דו-ביתיים, כלומר, על אותו צמח יש פרחי זכר ופרחי נקבה, ונדרשת העברה של האבקה באמצעות דבורי דבש, רוח וחרקים מפרים אחרים. במקרים מסוימים חברות הזרעים מערבבות בתוך זרעי הזן המסחרי זן מפרה, שמייצר יותר פרחי זכר.

משך הגידול

הגידול נמשך כ-120 יום, כאשר הקטיף מתחיל כ-40-35 יום מזריעה (בהתאם לעונה ולמזג-האוויר) ומתפרס על 60-50 יום. עיקר השיווק לתעשייה מתחיל בתחילת יוני ומסתיים במחצית השנייה של חודש יולי.

יבול ואיכות

יבול ממוצע מגיע לכ-4-3 טונות לדונם, כאשר להחמצה נדרשת רמת האיכות, פרי סימטרי בצורה, צבע ירוק ואחיד. אלה הגדרות המיון: אקסטרא (קוטר 24.5-19.0 מ"מ ואורך 105-75 מ"מ) ו-א' (קוטר 34-27 מ"מ ואורך 140-130 מ"מ).

מזיקים ומחלות

כמו כל הדלועיים, הגידול נתקף במחלות עלים ובמחלות קרקע. מחלות העלים העיקריות בגידול הן: קימחון, כשותית, מחלת הדמיעה, מחלות התמוטטות, כמו פוזריום ומקרופומינה.

המזיקים: אקריות, כנימות עלה, תריפס.

בעונות השוליים באביב המוקדם ובסתיו יש סכנה של פגיעות על-ידי וירוסים.

לרוב הפגעים והמזיקים יש חומרי הדברה מורשים ומומלצים.

בתקווה לעונה מוצלחת!

כתב: מוחמד יוסף אבו טועמה, מדריך מחוזי – ירקות, שה"מ מחוז צפון